שפת הסימנים
בהתחלה הוא עוד הופתע כששאלו אותו אם כבר אכל היום ונעלב כשאמרו לו שהשמין. אבל אחרי שלמד סינית, רונן מדזיני יודע שמילים הן הרבה יותר מכמה קווים מצוירים
ככל שמתקדמים לימודי הסינית שלי, אני מגלה עד כמה השפה הזאת יפה, עשירה, ובעלת משמעות.
הסינים נוהגים לכנות את השפה כ"שפה של הלב", שפה בה אין מילים ריקות מתוכן. דגש רב מאוד מושם על שילובי המילים בשפה, ואופן כתיבתן. ביטוי לחשיבות אשר מייחסים הסינים לשפתם הוא תרבות הקליגרפיה, כאשר פעילות בסיסית של כתיבה מפותחת לרמה של מיומנות אסתטית. הסינים בהחלט מעריכים, ומחמיאים אחד לשני על כתב יד יפה. כל שפה משמשת גם כראי להתפתחות הציביליזציה לאורך ההיסטוריה, ובמקרה של סין – ההיסטוריה עשירה ומיוחדת מאוד.
להלן מבחר מהמילים או הביטויים האהובים עלי מהשפה הסינית:
אכלת כבר?
בין אם מדובר בשיחת חולין קצרה, שיחה פורמלית רצינית או סתם "היי" מזדמן, יורים הסינים לעברך שאלה קצת מוזרה: "אכלת כבר?". בניסיון להבין למה לכולם אכפת אם אכלתי, יצאתי מנקודת הנחה שזה כנראה סתם עוד ניסיון הזוי לתחקור של הזר שממולם. הנחתי הופרכה כאשר שמעתי סינים פונים גם למקומיים אחרים באותה השאלה.
לאחר בירור קצר, התברר לי שמקורו של הביטוי נעוץ במצוקות רעב רבות שחוו הסינים לאורך ההיסטוריה, אשר הגיעו לשיאן במהפכה התרבותית שהנחיל מאו דזה-טונג בשנות ה-60. אז, כאשר באמת לא היה אוכל, השאלה "אכלת כבר?" הייתה בסה"כ דרך כנה להבעת דאגה למצבו של האדם איתו הם מדברים. מאז נשתמר הביטוי, וכיום משמעותו הפשוטה היא "מה שלומך?". מכיוון שאוכל הוא אחד הדברים היחידים בסין עליהם אין טאבו, הוא משמש לעיתים שכיחות כנושא מעניין לשיחה אצל הסינים.
אם באוכל ונימוסים מוזרים עסקינן, "וואו – השמנת!" היא גם אחת התגובות שאני נוטה לקבל בכל פעם שאני נתקל במכר סיני שלא ראיתיו מזה זמן. בהתחלה התבאסתי. מה, שוב צריך להתחיל לעשות כושר? אבל גם במקרה זה, הסבירו לי ש"השמנת" היא צורה מכובדת לפנות אל אדם, משום שכרס מעידה על נוחיות ושפע בחיים. הוקל לי – אני לא צריך להתחיל להתעמל.
"וואו, השמנת!" (צילום: רונן מדזיני)
מהו בעצם אושר?
הסמנטיקה של המילה אושר משתנה ממקום למקום, מאדם לאדם ומתקופה לתקופה. מקור המילה "אושר" לפי התנ"ך למשל, נובע מהמילה "אישור", והכוונה היא בטחון במעשיו של אדם, אשר מסיר ממנו ספקות ולבטים. לודוויג ון בטהובן טען כי: "האהבה, ורק האהבה, מסוגלת להעניק לאדם חיים מאושרים יותר". אצל הסינים, לעומת זאת, הפירוש למילה "אושר" הוא גשמי ובסיסי הרבה יותר. "פוּ", הסימנייה (דרך הכיתוב) הסינית למילה אושר, מורכבת מ-4 סימניות שונות:
הצד השמאלי של ה"פוּ", היא סימניית היכר ל"רוח", או ל"אלוהים". מצד ימין למעלה ישנו קו אופקי, זוהי הסימנייה המייצגת את הספרה "1". מתחת לזו ניצב לו ריבוע, זוהי סימניה המסמלת "פה". מצד ימין למטה ישנו ריבוע נוסף, חצוי בשני קווים, אנכי ואופקי, אשר מחלקים אותו ל-4 חלקים שווים. זוהי הסימנייה המוכרת ל-"שדה". ואם נצרף הכל ביחד, נקבל את התשובה לשאלה: אם אלוהים נתן לפה אחד (אדם אחד) שדה - זוהי ברכה, וזהו למעשה אושר.
"פוּ": הסימנייה הסינית לברכה ואושר
אם אין עוגות
אומרים שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. קל וחומר בסין, בה כמעט ואין עוגות. אף על פי כן, מצאו הסינים דרך להתמודד עם בעיה טכנית וחיברו פתגם דומה עם משמעות זהה, אבל מותאם לחיים בסין: "יוֹאוּ יאָוֹ מָה אֶר הָאוּ, יוֹאוּ יָאוֹ מָה אֶר בּוּ שְ-צָאוֹ". ובתרגום חופשי לעברית: "אתה רוצה שהסוס שלך יהיה יפה, אבל אתה לא רוצה שהוא יאכל לך את הדשא".
איזו מדינה...
"גְוֹו": מימין – הסימנייה המסורתית (עתיקה). משמאל – המופשטת (מודרנית).
הסימנייה "גְוֹו", היא המילה הסינית ל"ארץ", עברה מספר שינויים לאורך ההיסטוריה. וממה מורכבת הארץ? ראשית נסתכל על הסימנייה העתיקה. הריבוע החיצוני מייצג גבולות, הריבוע הפנימי מייצג טריטוריה, והקו הנטוי שמתחתיו מסמל חומה. הסימן הפנימי שנשאר – כלי נשק. סימנייה עתיקה זו מייצגת גם את הגישה העתיקה של סין, שתמיד הייתה שרויה במלחמות: על מנת לקיים מדינה, צריך להקיף אותה בחומה, ולשמור עליה בכלי נשק.
הסימנייה שמשמאל, היא הסימנייה המודרנית מוקפת גם היא בריבוע המייצג גבולות. הסימן שבתוך הריבוע מייצג אבנים יקרות, אך בוואריאציה דומה אשר הייתה בשימוש בעבר (בלי הצ'ופצ'יק באמצע), מסמל מלך.
ארצות רבות קיבלו גם הן שמות עם משמעויות שונות, חלקן סמליות, חלקן פוליטית, וחלקן לא ברורות. להלן כמה דוגמאות: סין (ג'וֹנְג גְוֹו) – "הארץ המרכזית". ארה"ב (מֶיי גוֹו) – "ארץ יפה". אנגליה (יִינְג גְוֹו) – "ארץ הגיבורים". צרפת (פָה גְוֹו) – "ארץ החוק". גרמניה (דֶה גְוֹו) – "ארץ האתיקה".
ירושלים
גאוות יחידה קטנה משלנו. "יֶה-לוּ-סָה-לְנְג", הן ארבעת המילים אשר מרכיבות את המילה ירושלים. כאשר הסינים מתרגמים שמות ומקומות לשפתם, הם לרוב מנסים לשמור על דמיון בין צורת ההגייה למקור, אך גם לבחור בסימניות בעלות משמעות המתארת את האדם או המקום. כאשר בדקתי ביחד עם מורתי לסינית מה האטימולוגיה למילה "ירושלים" בסינית, קיבלתי תשובה מרתקת. "יֶה" – מילה אשר מיוחסת למאמינים, וסוגדים לאלוהים. "לוּ" – רחוב. "סָה" – מפיצים. "לְנְג" – קור. "רחובות של סוגדים מפיצים קור" - מתייחס גם לאופייה של העיר ירושלים , וגם למזג האוויר בה.
בית ובטחון
מימין: "אָן" – שקט ובטחון. משמאל: "גְ'יָה" – בית.
בסין, גם למילים פשוטות יש לעיתים משמעות עמוקה. הסימנייה מצד שמאל (מבוטאת: "גְ'יָה"), היא הסימנייה לבית. היא מורכבת מגג קטן בצידה העליון, ומהסימנייה העתיקה של "חזיר" בצידה התחתון. כוונת המשורר, היא שכאשר ניתן להכניס חיות מבויתות מתחת לקורת גג, אפשר לקרוא למקום בית. כאדם שחי בעידן המודרני, הייתי מוסיף גם די וי די למשוואה, ואולי גם מקלחת ומיטה. אבל מילא, גם חזיר זה סבבה.
הסימנייה מצד ימין (מבוטאת: "אָן"), מייצגת שקט ובטחון. ממה נובע שקט ובטחון בעולמו של הסיני? גם הסימנייה הזו מחולקת לשתיים. בוודאי זיהיתם את חצייה העליון – זהו עוד הפעם אותו הגג מסיפור החזיר. הסימנייה שמתחת לגג – אישה. מכך נובע, כי האישה מחדירה שקט תחת קורת הגג, ומחזקת את בטחונו של האדם.
דרקון באוזן
"לוֹנג" - חירש
אנקדוטה חביבה. הסימנייה שלפניכם (מבוטאת: "לוֹנג"), היא המייצגת את המילה "חירש". וממה מורכבת הסימנייה הנ"ל? חצייה העליון הוא למעשה "דרקון", וחצייה התחתון הוא "אוזן". והאבחנה הרפואית: לחירשים יש דרקון באוזן. כששאלתי את המורה מי לדעתה יותר מתבאס, החירש – כי הוא חירש, או הדרקון – כי הוא תקוע באוזן, היא לא הבינה על מה אני מדבר.
שפת הציפורים
הביטוי "זה סינית בשבילי" משמעותו בעברית חוסר הבנה מוחלט של נושא מסוים. מקורו של הביטוי בימי הביניים, אז היה נהוג לומר "זה יוונית בשבילי". הראשון שעשה בו שימוש ספרותי היה וויליאם שייקספיר במחזה "יוליוס קיסר" משנת 1599. ארצות שונות משתמשות בשפות אחרות כמטאפורה לחוסר ההבנה. כך למשל, בצרפת ובפינלנד שגור הביטוי "זה עברית בשבילי". עם השנים נהייתה הסינית, אשר נחשבת למנוכרת יותר מהיוונית, לשפה הנפוצה בביטוי.
כאן עולה השאלה: אם דבר לא מובן הוא בשבילנו סינית, אז מה הוא בשביל הסינים? תשובה לכך קיבלתי כאשר שוחחתי עם חברי בעברית לצידה של ידידה סינית, אשר מלמלה: "זוהי שפת ציפורים בשבילי"...
