העובדים שובתים והחלשים סובלים. נערה בת 13 שוהה בבית עם אמה, מוגבלת בשכלה, המשתמשת בסמים ומעניקה שירותי מין, בזמן שהילדה משוטטת ברחובות; יולדת שהגיעה לבית חולים, חוששת לחייה ולחיי התינוק, לאחר שהותקפה על-ידי בעלה, ממנו היא מבקשת להתגרש. אלו רק שני מקרים קשים שתויקו בקלסר של עובדים סוציאליים תחת הכותרת: "לא טופל". הסיבה: עיצומי העובדים שנמשכים כבר חמישה שבועות, והסוף לא נראה באופק.
ביום שלישי הקרוב יפגינו העובדים הסוציאליים מול משרד האוצר בירושלים ושם הם מתכוונים להכריז על החרפת השביתה עד כדי השבתה כללית של לשכות הרווחה ברחבי הארץ. עם הכרזת העיצומים על-ידי איגוד העובדים הסוציאליים הוקמו ארבע ועדות חריגים במחוזות השונים. האיגוד קבע כי רק מקרים שמעורבת בהם סכנת חיים או סכנה בריאותית מיידית יטופלו. מאז הוגשו כ-320 פניות לוועדות חריגים, אך רק כ-30 אחוז מהן אושרו. שאר הפונים הנמצאים במצב קשה גם כן, נאלצים לסבול.
ועדת החריגים אישרה מקרים חמורים במיוחד כמו תינוק בן שבוע שנדרשו למצוא לו משפחה חדשה, בשל סיכון; חשד להתעללות בילדה בת שנה וחצי; במקרה אחר התערבו העובדים הסוציאליים על מנת להוציא מביתם ילדים שסבלו מאלימות קשה. העובדים טיפלו גם בילד בן 10 שנמצא משוטט ברחובות ללא מסגרת ובמשפחה עליה דיווחו השכנים כי האב משליט טרור בבית ומכה את ילדיו בחגורה. עוד טיפלו בפתיחת תיק לצורך הכנסת ילד למשפחתון משום שהאב סובל מסכיזופרניה והאם בדיכאון לאחר לידה. טופלה גם אישה מוכה, הסובלת מאלימות מזה 6 שנים, שהגיעה לבית חולים חבולה כולה ויש צורך להעבירה למקלט לנשים מוכות.
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי, מספר שגם אם העובדים הסוציאליים לא היו שובתים - העומס הכבד היה מונע מהם לטפל במקרים הללו במהירות. "אין בידי העובדים הסוציאליים את המתג של חברת החשמל, שבעת עיצומים יכולים לכבות אותו", הוא מסביר, "המתג שלנו, עם כל הצער והכאב, האישי והמקצועי, הוא פגיעה בשכבות החלשות והנזקקות ביותר". פרי הוסיף, כי העיצומים, שמשמעותם לא לטפל בילדים, נוער וקשישים בסיכון ודחיה בהגשת תסקירים לבתי משפט נחשבים בעיני העובדים הסוציאליים לחמורים ביותר.
בשיחות פנימיות משמיעים עובדים סוציאלים רבים תלונות על כך שהציבור אינו מזדהה עם טענותיהם. "רוב הציבור חושב שאנחנו מטפלים אך ורק בשכבות החלשות ושמדובר באוכלוסיה מצומצמת, אך ההיפך הוא הנכון", אומרת שמחה קמרי, רכזת תחום ילדים בסיכון בלשכת הרווחה בדימונה. "בעיות אלימות למשל, שייכות לכל האוכלוסיות. ילד שנפגע מינית יכול להשתייך לכל משפחה. אנשים פשוט חייבים להבין, שהשירותים שלנו נחוצים לכולם ואם אין באפשרותנו לתת מענה הולם לכולם, הפגיעה לעתים מאוד חמורה".
גם אילנה אזולאי, רכזת קהילתית בלשכת הרווחה בדימונה, מציינת שהפרויקטים שלהם חשובים לכלל האוכלוסיה. "יש לי קורס השלמת בגרויות ובו משתתפות נשים שמצבן הכלכלי מעולה והן רחוקות מלהשתייך לשכבות החלשות", היא אומרת. "אנשים גם עוברים משברים נפשיים בחייהם הפרטיים ולעיתים - השתתפות בפרויקטים מסייעת להם לעבור את הטראומה".
בשל נהלים שנכנסו לתוקף בשנים האחרונות, יותר עובדים סוציאלים מבצעים כמה תפקידים בו-זמנית. פקידת סעד למשל תטפל בנוער בסיכון, באנשים עם מוגבליות וגם תצא לסיורים ותכין תסקירים לבתי משפט. זו הסיבה שנוצר עומס חמור וישנם תיקים רבים שממתינים חודשים לטיפול.
שר הרווחה, יצחק הרצוג, הסביר בשיחה עם ynet, כי הוא תומך במאבק האיגוד ובימים אלו הוא ומנכ"ל משרדו, נחום איצקוביץ', שוקלים לערוך רפורמה כוללת בתחום "עובדים סוציאלים הם זן מיוחד של אנשים שהמניע המרכזי שלהם הוא נתינה לזולת", אמר הרצוג.
"לכן הם כמעט ולא שובתים אף פעם, כי אכפת להם מאזרחים. המצב הנוכחי במערכת של שירותי רווחה הוא פרי של שנות התדרדות המערכת, עומסים לא אנושיים. אני מכיר עובד סוציאלי שיש לו לבדו 400 תיקים לטפל. יחד עם זאת, איני מוכן לחלק הבטחות סרק. אני תומך בטענות של איגוד העובדים הסוציאלייים ולכן הצענו לבנות מתווה נכון. לדעתי יש לשקול רפורמה כללית חדשה. כבר כמה חודשים אנחנו מדברים על משרד האוצר ודורשים תוספת של תקציבים חדשים".
