הידיעה על דבר מותו של חוקר הפילים פרופסור יחזקאל שושני בפיגוע באתיופיה,
היכתה בהלם את עמיתו למחקר, פרופסור וויליאם קופסקי. הוא שמע על כך לראשונה מכותב שורות אלה. "זהו אובדן גדול של אדם נהדר ומסור", אמר בראיון מיוחד מדיטרויט שבארה"ב. "מותו של חזי הוא טרגדיה ואובדן של אדם חיוני ובלתי נלאה, לא רק למין האנושי, אלא גם לעולם הפילים ולעולם הטבע בכלל".
שושני, מחוקרי הפילים הבולטים בעולם, בילה חלק ניכר מזמנו באתיופיה לצורכי המחקר שלו. ביום שלישי בשבוע שעבר נהרג בפיגוע באוטובוס בבירה, אדיס אבבה. "הוא פעל לשימור הפילים ומניעת הכחדתם, ולשם כך עבד והקדיש את שנותיו האחרונות", סיפרה אחייניתו דורית. "הוא היה בן 65 שהתנהג כמו בן 25, התרוצץ בג'ונגלים במסעות ארוכים לטובת המחקר הזה".
| ידיד הפילים: |
|
| ניצל מדריסת פיל ומצבוע תוקפני - ונהרג בפיגוע / רועי מנדל |
|
בני משפחתו של יחזקאל שושני התקשו לעכל את דבר מותו בפיגוע טרור באדיס אבבה. "הוא היה בן 65 שהתנהג כמו בן 25, התרוצץ בג'ונגלים במסעות ארוכים לטובת המחקר הזה", סיפרה אחייניתו, "הוא תמיד דאג לנו בישראל בגלל הפיגועים ובסוף, הטרור תפס אותו דווקא שם" |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
קופסקי, חוקר מוח מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ויין במישיגן, חבר לשושני בשנת 1998. "הוא קיבל את שמי מעמיתי מחקר אחרים באוניברסיטה ונפגשנו בפקולטה לאחר שהוא הביא עימו דגימות מוח של פילים לניתוח לאחר המוות", סיפר קופסקי. "הוא היה זקוק לייעוץ בכל הנוגע לאנטומיית המוח ולבדיקתו".
קופסקי סיפר כי לא תיכנן להיכנס לתחום המחקר הזואולוגי, אך פנייתו של שושני איתגרה אותו. "נוצרה לי הזדמנות מיוחדת להשוות את ההבדלים בין מוח האדם לפיל, דבר שלא מזדמן לי לעסוק בו במסגרת עבודתי השוטפת".
"היה מסור כולו לפילים". שושני וחבריו הטובים (צילום: באדיבות "הארץ")
קופסקי ציין כי תחום הידע הכתוב על מוחם של הפילים מוגבל למדי, ומרבית המחקרים הם בני מספר עשורים ויותר. "לכן חשבנו לעצמנו שיהיה זה רעיון טוב להכין תיאור מערכתי של מוח הפיל עם איורים מפורטים המבוססים על מחקריו של חזי", הסביר. "במהלך השנים עבדנו וניתחנו יחד את הממצאים באוסף הדגימות שלו. גם כשהוא החל לבקר עמיתי מחקר באסמרה שבאריתריאה, הצלחנו לעבוד על המחקר המשותף פעמיים בשנה, בחורף ובקיץ, כשהגיע לבקר בדטרויט".
העבודה המשותפת הולידה תחילה מאמר שפורסם בקונגרס העולמי על עולם הפילים ברומא ב-2001, והמשיכה לכדי מחקר גדול יתר שהתפרסם ב-2006 על מבנה המוח של הפילים. אך המחקר לא הושלם מעולם בשל אילוצי זמן, וכעת מצר קופסקי על כי לא יזדמן לו לסיים את העבודה. "חזי המשיך לפרסם מאמרים ותצפיות שהתבססו על העבודה המשותפת שלנו ונסיונו בהתנהגות הפילים, אך הוא נשאב לעבודה בשטח עם הפילים".
"חזי היה מסור כולו לפילים. אולי רגע אחד מייצג שינסה לתמצת את הוויתו של האיש היה דווקא ביום קיצי אחד, בשעת אחר הצהריים כשבילינו יחד בביתו. הוא הציג בפנינו סרטון וידאו שצולם ממסוק באריתריאה, לאחר שהבחין בעדרי פילים הנעים דרך סבך הצמחייה לאורך קרקעית של נהרות יבשים", הוא נזכר.
"התצפית היתה סמוך לגבול עם אתיופיה, שעימה מצויה אריתריאה במלחמה. חזי סיפר שבפעמים קודמות שמע יריות שנורו לכיוון המסוק, אך לא ויתר. ההתלהבות וההתרגשות שלו על שהפילים הצליחו לשרוד למרות הבעיות הרבות שם, סימלה את חזי במאת האחוזים".
ההתלהבות מהפילים סימלה את מהותו של חזי" (צילום: IFAW)
פגישתם האחרונה של החוקרי הייתה בספטמבר האחרון בדטרויט. קופסקי ציפה ששושני יקיים את הביקור השנתי שלו בחורף, ויבוא לבקרו כדי שיוכלו להמשיך במחקרים המשותף,
אך הדבר נמנע לבסוף בשל אילוצים של שושני. "קיוויתי לראותו שוב בקיץ הקרוב, ואפילו התכתבנו על כך בדוא"ל בשבוע שעבר. מותו של חזי הוא טרגדיה ואובדן של אדם חיוני ובלתי נלאה, לא רק למין האנושי, אלא גם לעולם הפילים ולעולם הטבע בכלל".
"הפגישות שלנו תמיד כללו שיחות לא רשמיות בנושאים שנעו ממגוון המזון שקיים באריתריאה, היסטוריה וארכיאולוגיה של המזרח התיכון, שפות והרפתקאות, ועד לאבולוציית פילים. אני אנצור את אותם רגעים לנצח בליבי. אם יש דבר 'חיובי' שאפשר למצוא במותו הטרגי של חזי, הרי שזו העובדה שהוא סיים את חייו במקום בו הוא רצה להיות, ויכול היה להגשים את חלומותיו בחקר הפילים".
