| |
"רק 10 אחוז מהאתרים הישראלים תקניים"
כך נאמר לרגל פתיחת הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי לתקינה של הרשת, W3C, שינסה לשכנע מוסדות וחברות להתאים את האתרים שלהם לכלל המשתמשים ולכלל הדפדפנים. "תאימות זה לא רק Firefox", אומר אורי עידן, מנהל הסניף
אדר שלו
הבוקר הושק הסניף הישראלי החדש של ה-W3C
, הארגון הבינלאומי לתקינה באינטרנט. למעשה, מדובר בהשקה מחדש של סניף שנוהל מהאוניברסיטה העברית עוד מ-2000, אך היה רדום יחסית, וכעת – בחסותו של איגוד האינטרנט הישראלי, בראשו רימון לוי, הוא זוכה להחייאה ולאתר חדש.
מטרת הקמת הסניף המקומי היא קידום נושא כאוב למדי בישראל: תקינת אתרים. רוב האתרים, של גופים פרטיים וציבוריים כאחד, אינם תואמים את התקן הבינלאומי כמקובל בשאר העולם, אלא כתובים בטכנולוגיות שעיצבה מיקרוסופט ותואמים בעיקר תוכנות של מיקרוסופט.
מצב זה יוצר מגוון בעיות נגישות, של משתמשים בדפדפנים אלטרנטיביים (שאינם Internet Explroer של מיקרוסופט), של גולשים ממכשירים סלולריים, של בעלי מחשבי מקינטוש ושל גולשים בעלי מוגבלויות, הנעזרים בכלים מיוחדים. אתרים הכתובים לפי התקנים האחידים - אינם סובלים מכך.
את הסניף ינהל אורי עידן, דמות מוכרת בקהילת הקוד הפתוח הישראלי ופעיל עמותת "המקור", שמודה כי המצב באינטרנט הישראלי כיום קשה, קטסטרופלי אפילו. בבדיקה מקיפה של אתרים ישראליים גדולים, ביניהם של גופי ממשל (שלהבדיל
| מה זה W3C? |
|
| האחראים על האינטרנט |
|
ה-W3C הוא ארגון שבראשו עומד טים ברנרס-לי, מי שנחשב למפתח הדפדפן הראשון, הפרוטוקול HTTP והשפה HTML. הארגון נוסד ב-1994 ומונה 18 סניפים ברחבי העולם, אחד מהם בישראל. "הקמנו סניפים ברחבי העולם כדי להתמודד עם בעיות מקומיות שונות, כמו תמיכה בכתיבה דו כיוונית (bi-di)", אומר דניאל דרדליה, מנהל הקשרים הבינלאומיים של האיגוד שהגיע להשקת הסניף המקומי. הארגון מפרסם ומקדם את השימוש בתקנים ל-HTML, XML, CSS ועוד, וזוכה לתמיכתן של ממשלות וחברות טכנולוגיה מובילות. |
|
|
|
|
"בוני האתרים אינם מבינים שאי התאמה לתקנים יכול לגרום להם גם להפסדים כספיים", אומר עידן. "אתר שאינו עובד לפי התקן, לא מותאם לגירסאות השונות של הדפדפנים הקיימים בשוק כיום, כגון Firefox או Safari. גם בעתיד, עם השקת גירסאות חדשות לדפדפנים הקיימים, עלולה להיווצר בעיה בהתאמה. גורם חשוב נוסף הוא מנועי החיפוש שעובדים אף הם בצורה מיטבית עם התקנים ויודעים לקדם את האתרים התואמים לתקן, בניגוד לאתרים שאינם תקניים”.
"שאלנו מפתחים האם צריך לעבוד לפי התקן, וכולם הסכימו שכן", משחזר עידן. "האם הם עושים את זה בפועל? בפירוש לא. לעתים מעצבים את האתר לדפדפן אחד ואומרים, יהיה בסדר, זה יעבוד גם על האחרים, או מבטיחים שיתאימו אחר-כך לדפדפנים האחרים. למה לא לחסוך כסף ולהתאים לתקנים בינלאומיים מראש?"
הסיבות לאתרים הבעיתיים מורכבות, וכוללות ממשקים מיושנים שתיקונם כרוך בהשקעות כספיות שחברות וגופים ציבוריים לא ששים לפזר, וכן מסורת ישראלית ותיקה של מתכנתים ומעצבים, הרוכשים הכשרה במכללות שמלמדות קורסים לכתיבת אתרים לפי טכנולוגיות של מיקרוסופט בלבד. לדברי עידן, במסגרת הפעילות של הסניף הישראלי יתקיימו מגעים עם מוסדות הלימוד, במטרה להכניס את כתיבת הקוד התקנית לתוכנית הלימודים.
בינתיים, הוא אומר, כבר אפשר לראות מעט שיפור, לא מעט בזכות ההנחייה וההסברה של פעילי הקוד הפתוח: האתרים של רכבת ישראל, בנק הפועלים, הבנק הבינלאומי ואגד מסבירים כעת פנים למשתמשים בדפדפנים אלטרנטיביים. גופים כמו משרד החינוך, לעומת זאת, עדיין מערימים
קשיים.
עד עתה נעשתה העבודה של W3C באמצעות איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת "המקור" שפועלת למען הקוד הפתוח בישראל. גופים אלו עסקו בהסברה, שלחו נציגים לוועדות בכנסת והציעו חומרי עזר שמסבירים כיצד לבנות אתר ראוי ועוד. תחת קורת הגג של ה-W3C הישראלי יפעלו אותם גורמים לקידוד המטרה, אך אורי עידן אופטימי ורואה סיכוי לשינוי: "הפעם יש כאן גיבוי של גוף בינלאומי", הוא אומר.
|
