מי לא מכיר את סצנת "אמא, תקני לי" בקניון? זו שמובילה לפעמים לבכי, צרחות והשתטחות על הרצפה - מול חנות הממתקים. הילד ממש לא מצליח להבין למה לא קונים לו מה שהוא רוצה. מה זאת אומרת אין כסף? ניסע לבנק וניקח. הבנק סגור? הקיר הרי מוציא לנו כסף, אחרי שאמא ואבא לוחצים על כמה כפתורים בכספומט. מקולקל? סעו לעבודה ובקשו כסף מהמנהל שלכם!
לילדים לוקח זמן להבין מאין בדיוק מגיע הכסף. איך נוכל לחנך אותם לחשיבה צרכנית נכונה ובריאה? איך נסביר להם מושגים בכלכלה - בהתאם לרמת ההבנה שלהם?
הילדים הרי מהווים חלק בלתי נפרד ואפילו מרכזי מהעולם הצרכני ועסקים רבים מאוד משגשגים בזכות כוח הקנייה שלהם. אם כך, איך נלמד אותם להיות צרכנים נבונים? ישנם מספר ספרים העוסקים בנושא ויכולים לעזור.
נילי-תקני-לי היא ילדה מתוקה בגיל הגן, שכל הזמן מבקשת מאמא שתקנה לה בובה, כובע עם סרט, ארטיק ירוק, מיץ רימונים, קשת אדומה לשיער ושתי קוקיות בסגול. וזוהי רשימה חלקית ביותר. גם החלומות של נילי נסבים סביב "אמא תקני לי". עד שנמאס לאמא של נילי והיא לוקחת אותה לסיור לימודי בבנק. שם מסבירה לה הפקידה מאין מגיע הכסף לבנק (אף מילה על עמלות), איך משתמשים בו וגם-הפלא ופלא – לפעמים נגמר הכסף בחשבונות האנשים.
כיאה וכיאות לספר חינוכי, נילי מפנימה את המסר: "עכשיו אני ילדה אחרת. לא נילי-תקני-לי מפונקת. אני ילדה מבינה ובוגרת". מה שמעלה רעיון של ארגון סיורים לימודיים כאלה בבנק בתקווה שגם הילדים הפרטיים שלנו יבצעו מהפך משמעותי שכזה. אבל, נילי היא בכל זאת ילדה קטנה ולמרות שהיא מכריזה שהיא בוגרת, בדרך חזרה מהבנק היא מבקשת סוכרייה אדומה. סיפור חביב, קצבי ומחורז, דידקטי, אבל בהחלט מעביר את הרעיון ש"כסף לא גדל על העצים".
- נילי-תקני-לי, רותי קינן, איורים: אורה איל, ר. סירקיס מוציאים לאור בע"מ, 1989.
יוני רוצה מאוד ג'יפ עם שלט, ג'יפ שעולה הרבה מאוד כסף. אמא מסרבת ומזכירה לו שרק לפני שבועיים קיבל מכונית משטרה עם שלט, אבל יוני, שכבר יודע דבר אחד או שניים על שיטת "הפרד ומשול" במשפחה, מבקש מאבא שיקנה לו את הג'יפ.
| מה שקניתי בעצמי, גל שריג, הוצאת כמו גדולים (עטיפת הספר) |
אבא מסרב גם הוא ומנצל את ההזדמנות להסביר ליוני מאין מגיע הכסף למשפחה, מה הקשר בין מקום העבודה וכסף, מהי משכורת ומהו כספומט. חושב לו רוני: אם אבא ואמא עובדים ומקבלים שכר, גם אני אעשה זאת. הוא מתחיל לעבוד במכולת של אלברט בשכונה ובמשכורת הוא קונה את הג'יפ - מושא חלומותיו וגם בובה לאחותו. המסר הברור בסיפור הוא כמובן, אם תרצה, תצליח (רצוי שתהיה חנות מכולת בשכונה וקשרים עם בעל המכולת) וגם, כסף הינו משאב שצריך להשקיע כדי להשתמש בו.
- מה שקניתי בעצמי, גל שריג, איורים: ניר קסוטו, הוצאת כמו גדולים, 2005.
הכל התחיל כשפיץ הארנב פגש בקליאו הנסיכה. אבא של קליאו, המלך ארנולד השלישי, ערך לכבודה נשף צדקה. מחיר כל כרטיס היה 100 גזרים. פיץ, שכבר הספיק להתאהב בקליאו, רוצה ללכת לנשף ו"שובר" את הראש איך להשיג 100 גזרים.
| המיץ של פיץ, מיקי סלע, ספרות עכשיו-שוו (עטיפת הספר) |
מכאן ואילך מתוודע פיץ לעולם העסקים ולמאמצים הכרוכים בהשגת 100 הגזרים המיוחלים. על פי מיקי סלע המחבר, מטרת הספר היא לגרום לילדים שחווים כל יום תהליך של הוצאת כספים, להתוודע לצידו השני של המטבע - יצירת הכנסות. סלע מונה את המושגים השזורים בעלילה: מחירון, רווח, חיסכון, הצלחת עסק, השקעה, נכס, תרומות ועוד. כל התחומים האלה שזורים בהרפתקאות שעובר פיץ כדי להיכנס לנשף הצדקה.
- המיץ של פיץ / מיקי סלע, איור: הילה הוכמן, ספרות עכשיו-שוו.
אורלי נעמה אלקריב - מידענית (M.A), מייסדת ומנהלת "דרך המילים"
- מרכז נעמה למידע חברתי, המפיצה מידע להורים, משפחות, גני ילדים ומרכזי-הורות.
