כוסברה בצד בבקשה

האם בערוץ 1 לא אוהבים כוסברה? אם כך למה החליטו להתקין ממנה תוכנית סאטירה? ואם כן אוהבים, למה לא מעלים לשידור את התוכנית?

הרי לפניכם תקציר קורותיה של "כוסברה" בערוץ 1, תוכנית סאטירה שעלייתה לאוויר מעוכבת. לפני זמן לא רב הכריזו בערוץ הראשון כי בכוונתם לחזור לימי "ניקוי ראש". כלומר, לשלב תכנים אמיתיים של סאטירה ביבושת הנוכחית. לשם משימה נועזת זו, גייסו שם את יוצרי אתר האנימציה הסאטירי "כוסברה" וציוותו אותם לאנשי הפקה של רשות השידור, על מנת שיחד יתרגמו את תכני האתר לשפה טלוויזיונית.

התוצאה הסופית היתה אמורה להיות רצועת סאטירה בת 15 דקות שתעלה לפני "פוליטיקה", ותורכב מקטעי אנימציה שביניהם יחברו מונולוגים המדמים מהדורות חדשות קצרצרות. את המהדורות היו אמורים להגיש יחד השחקנית נגה פוגל ואחד מהוגי הקונספט, איתן לרר.

"התוכנית אינה תוכנית בידור ומטרתה אינה לגרום לאנשים להיקרע מצחוק, אלא לחשוב", מספר לרר. "קיבלנו אינדיקציות מאוד ברורות לגבי מה פרובוקטיבי ומה לא בעיני הערוץ, והקפדנו על כך מאוד. אנחנו מחכים לראות מה יקרה".

מן הידוע הוא שכוסברה זה עניין של טעם. אבל מי שטעם אותה טעימת מבחן

ואישר אותה לשידור אמור היה לדעת מה טעמה וטיבה. בהפקת התוכנית טוענים שהתכנים, בתחילת דרכם, אכן לא הלמו טלוויזיה, אבל כעת הם שויפו ולא ברור מדוע הם אינם מאושרים לשידור. החשש הוא שבערוץ הראשון לא רוצים להסתבך עם פוליטיקאים, לעורר רעש, או להסעיר את הציבור - מטרות שאת כולן מבקשת הסאטירה להשיג.

לפי גורמים מסוימים בערוץ 1, הסיבה היא חשש של ראשי הערוץ מהתכנים הנועזים, שייתכן ויעליבו כמה פוליטיקאים. לפי גורמים אחרים בערוץ, מקבלי ההחלטות שם חלודים וחששניים מדי ולא בדיוק מעוניינים להעלות משהו שיעיר את הערוץ מתרדמתו ויעורר תגובות כלשהן בציבור, בניגוד לשאר המשדרים של הערוץ. מערוץ 1 ניתנת סיבה רשמית לפיה התכנים אינם מחודדים מספיק, המונולוגים דלים והמוצר כולו עדיין לא ראוי למסך. כל סיבה בפני עצמה מעידה על פגם כלשהו בתהליך קבלת ההחלטות.

בהפקת התוכנית נזהרו מאוד, והתכנים עברו עידון וסינון בדרך למסך. צליבות פוליטיקאים ספציפיים ועיסוק בשכול נותרו בחוץ. וטו הוטל גם על שואות וטלאים צהובים. התכנים אינם מוטים לשמאל או לימין, ואלה וגם אלה זוכים לחבטות מונפשות. כן מוזכרים ללא רחם - אולמרט, עזה, ירושלים, צה"ל ושאר פרות קדושות ורעות חולות.

"עשינו פיילוט שלישי וביום רביעי הבנו שלא מתכוונים עדיין להעלות את התוכנית", טוען לרר, "הוסבר לנו שעלינו לשפר את אופן העברת המסרים ומאוד השתדלנו לשפר אותם. במקביל, נאמר לנו להמשיך ולצלם תוכניות. השבוע מתכוונים להביא קבוצת מיקוד שתעזור לערוץ להחליט".

ואכן התוכנית, שהיתה אמורה לעלות לאוויר בשבוע שעבר, נמצאת בהקפאה אבל

מאחורי הקלעים כבר צולמו לה שלושה פיילוטים, והבוקר (ב') צולם פרק נוסף, שעוסק בירושלים. הבוקר גם הייתה אמורה להיערך לה צפיית מבחן בפני קבוצת מיקוד, שלה אמורה להיות השפעה מכרעת בנוגע לגורלה של התוכנית. כל זה כמובן, לא נעשה בחינם.

האם הכספים שעולים כל הניסויים והבדיקות האלו הם כספים ששווה לבזבז? בערוץ 1 סבורים שכן. פיילוטים רבים הם עניין לגיטימי, שהרי אף אחד לא רוצה לצפות בתכנים לא מגובשים.

אבל קבוצת מיקוד היא כלי המשמש ערוצים מסחריים שתלויים בגורמים פרסומיים. ערוץ ציבורי חופשי מכבלים של קבוצות מיקוד כאלו. לא ברור אם כך, מדוע מבקש הערוץ לבדוק את תגובת צופיו באופן שכזה. ומה בדיוק בודקים שם? והאם גם נחיצותה של "פסוקו של יום" תועמד למבחן דומה? השימוש בכלי המסחרי הזה מוזר, במיוחד לנוכח הצהרות ראשי רשות השידור לפיהן ערוץ 1 לא אמור ולא מתכוון להתחרות במתחריו בזירה המסחרית.

"נדרש שיפור בטקסטים", אומר מנכ"ל רשות השידור מוטי שקלאר בתגובה. "לאט לאט זה משתפר, ואנחנו עושים עוד ורסיה ועוד ורסיה על מנת שנעלה לשידור כשהדברים יהיו בשלים יותר".

ולמה לכם קבוצות מיקוד עכשיו?

"זה רעיון שהוצע, קיבלתי אותו ויבצע אותו מכון מחקר ששכרנו את שירותיו. הגיע הזמן שערוץ 1 יעשה קבוצת מיקוד ויקבל פידבקים. בערוץ 2 עושים את זה לא מהיום ולא מאתמול".

אבל אתם לא ערוץ 2 ולא ערוץ מסחרי.

"קבוצות מיקוד נותנות היזונים חוזרים מהציבור ואנחנו ערוץ ציבורי שפונה לציבור ולא רוצה לסמוך רק על תחושות בטן".

אז מתי תעלה התוכנית?

"כנראה שבשבוע הבא".

קבוצת המיקוד שאמורה היתה להתכנס היום, נדחתה לבוקר יום רביעי, וכעת מנסים בהפקת התוכנית להביא לעלייתה ביום רביעי הקרוב. ולאלו מכם שחיפשו סאטירה בערוץ הציבורי, בדקו טוב את לוחות השידורים שלפניכם וקוו לטוב.