חביבי יא ליל

הזמר הצרפתי פטריק ברואל הקפיץ את הקהל באמפיתיאטרון של רעננה אמש (ב'). לא כי זו היתה ההופעה הטובה ביותר שנתן, אלא בעיקר כי זו היתה אחת ההופעות המרגשות שלו.

הופעה ראשונה בישראל בשביל יהודי חם ואוהב שכמותו בפני הקהל הכי ביתי שהוא יכול היה לבקש, שהורכב רובו ככולו מאלפי עולים מצרפת ופרנקופילים, הבטיחה חגיגה גם לזמר הכי שלמה ארצי של צרפת וגם לקהל שבא להרגיש בבית.

"אני שמח לראות אתכם. אני רוצה להגיד לכם כמה זה מרגש בשבילי להיות בארץ אתכם", אמר בעברית כשסיים לשיר את "Alors Regarde", מלהיטיו הגדולים, וגרף שאגות מהקהל.

את השיר השני ששר בערב, "Raconte Moi", כתב והקדיש ברואל לאמו שנכחה במופע. בשיר הוא מבקש שתספר לו על חייו, על המסע מאלג'יר למולדת החדשה - צרפת, על הדרכים, על האהבות שהיו, על אביו שעזב כשהיה תינוק. "אתמול הייתי בהופעה והזמר ביקש מהקהל שיהיה נחמד כי אמא שלו באולם. הערב, אמא שלי פה. אז תהיו נחמדים", ביקש וגרם לחצי מנוכחי האמפי להדליק מציתים כאות הזדהות.  

ואם כבר שלמה ארצי, אז למה שלא יעלה ויבוא? ברואל, מעריץ גדול של ארצי, חלם לשיר איתו על הבמה בישראל ובאופן מפתיע, ארצי נענה והבליח לרגע על הבמה ברעננה. ביחד הם שרו את "איסלנד" בעברית. ברואל עשה שיעורי בית. את ארצי, תפס השיר של עצמו לא מוכן והוא נעזר בדף עם מילים. עברית קשה שפה. 

השיר "Combien Des Murs", מהיפים בשיריו של ברואל, נכתב זמן קצר אחרי נפילת החומה בברלין וסיומה של המלחמה הקרה. "על איזה חופש נוכל לדבר כשהילדים ישאלו אותנו: 'החומות בראש שלנו אולי גבוהות מאלה שלכם, למה אף אחד לא מפסיק את זה? ברור שנשבור אותן, אבל הן לא ימחקו לעולם את המילים שיישארו חרוטות. שכחתי את האירוניה בסיפור שלנו. שכחתי שהזיכרון שלנו כל כך קצר. כמה דמעות, כמה שנאה, כמה בושה, כמה חומות נחבאות מאחורי כל חומה שנופלת?", הוא שר על ברלין וחשב על ירושלים כשדיבר על מידת האקטואליה של השיר?

לטובת המבוגרים יותר שבקהל הוא משחרר ביצוע מקסים של השיר "Mon Amant De St. Jean", קלאסיקה צרפתית א-לה מוזט. עונג צרוף שמוכיח שהבלתי אפשרי הוא אפשרי ומחבר בין רוק, פופ וואלס.  

"יא ליל, יא ליל, חביבי, יא ליל", הוא שר כשהמוזיקה מסתלסלת על זכרונות משם. על לילה מלא כוכבים בנמל של טוניס, על ריחות היסמין, על הנשים, על Cafe Des Delices, על הספינה שמתרחקת לאיטה מהמזח לעולם חדש ולהזדמנויות חדשות. הקהל ברעננה נעמד על הרגליים ורקד ביחד עם ברואל. חאפלה מאורגנת.  

ברואל בלי שובל של לבבות שבורים, פרידות והרבה רומנטיקה, זה לא ברואל. ליד הפסנתר הוא מקסים עם "Je T'le Dit Quand Meme", שיר אהבה שהוכיח את עמידותו בפגעי הזמן והפלייליסט כשהפך לאחד השירים המבוצעים ביותר במקבילה הצרפתית לאמריקן איידול.  

שעתיים על הבמה נחתמו עם ארבעה הדרנים, עוגת יום הולדת ענקית לזמר ולמדינת ישראל והבטחה חגיגית שמופע הביכורים בארץ, הוא רק טעימונת מאלה שעוד יבואו. "יש אנשים בקהל שיודעים את משקל הרגע הזה בשבילי", הוא אומר ומבטיח לחזור רגע לפני שהוא שר את "לכל אחד יש" של שלומי שבת וליאור נרקיס. הוא עוד יחזור.

צילומים: מרב יודילוביץ'