לקראת חקיקה: צמצום תופעת החיות המשוטטות

הצעת החוק הנוכחית היא חלופה להצעת חוק דומה שכשלה בהצבעה בקריאה ראשונה בכנסת, לאחר שחברי הכנסת הדתיים והחרדים טירפדו אותה. אז הציעו ארדן ותירוש כי משרדי החקלאות והאוצר יקצו סכום של 4.5 מיליון שקלים לסיוע בעלות מימון סירוס ועיקור של בעלי חיים משוטטים.

עוד בנושא:

• משרד החקלאות: עיקור חתולי הרחוב יקר מדי
  
• איך לטפל בחתולי הרחוב?
  

"למרות שקיימנו עבודה מוקדמת בנושא מול מספר גורמים ואף הרב שרלו ציין בפנינו כי אם מדובר בעיקור של נקבות או מתן גלולות, אז הדבר יוכל לקבל תוקף הלכתי, עדיין נרשמה התנגדות בקרב חברי הכנסת הדתיים", אמרה ל-ynet רונית תירוש בתום ההצבעה. "אני שמחה שהצעת החוק עברה בסופו של דבר, מאחר וזה מבטיח לנו רציפות בנושא. גם אם הממשלה תיפול, נוכל להמשיך מהנקודה שהפסקנו, אחרת זה היה מצריך תהליך אישור מחודש והזמן משחק לרעת החיות המשוטטות".

חברי הכנסת הדתיים טענו אז כי ההלכה אוסרת על סירוס ועיקור. "על פי בירור שערכנו על פי ההלכה אסור לבצע סירוס המוני וגורף גם לא לבעלי חיים", טען ח"כ אורי אריאל (מפד"ל). "יש מקרים פרטניים שבהם הסירוס נדרש כדי למנוע הפצת מחלות, אז ניתן לבצע אבל לא בצורה גורפת".

הצעת החוק הנוכחית אינה מעגנת בחוק תקציב שנתי קבוע לניתוחי עיקור וסירוס, אלא רק קובעת כי המדינה "תפעל לצמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים" שאין להם בעלים. 

אין בהצעה התייחסות מפורשת לניתוחי עיקור וסירוס אלא רק להענקת סמכות לשר החקלאות "לנקוט בצעדים" שיבטיחו התמודדות עם התופעה.

ח"כ גלעד ארדן סבור כי החוק "יסייע לצמצם באופן משמעותי את מספר הכלבים והחתולים המורדמים למוות במכלאות העירוניות, ויפחית את המקרים המזעזעים של התעללות בבעלי חיים נטושים המסתובבים ברחובות". תירוש מציינת כי בכוונת יו"ר ועדת החינוך והתרבות, ח"כ מיכאל מלכיאור לקיים דיון מהיר ככל האפשר בנושא, על מנת להביא את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית במליאה.

"אנו מאמינים כי נצליח להביא את הצעת החוק לספר החוקים של ישראל עד תום המושב הנוכחי של הכנסת", מסכמת תירוש. "המטרה העיקרית שלנו היא לצמצם את ההתרבות של בעלי החיים ולמנוע את ההתעללות בהם. אנחנו מתנגדים בתוקף להמתה של חיות חסרות ישע".