כך תחליטו מה לכלול במחשב החדש
מי שמתכנן להחליף את הגרוטאה במחשב חדשני, יודע שהבחירות קשות. Vista או XP? מחשב נייד או מחשב שולחני? מעבד של אינטל או של AMD? כמה ליבות צריך, והאם לבקש כונן DVD או Blu-Ray? כל התשובות
אם אתם מתכננים לקנות בזמן הקרוב מחשב חדש, או מספר מחשבים, אתם עשויים לגלות ששוק החומרה של הימים האלה נראה אחרת לגמרי מכפי שנראה לפני מספר חודשים בלבד. יש בשוק הרבה מוצרים חדשים, טכנולוגיות חדשות ומלחמות מחירים ישנות שחוזרות לחיים. בסך-הכל, לא מוגזם לומר ששוק החומרי הנוכחי הוא המגוון והדינמי ביותר שראינו כבר הרבה שנים, וזה באופן טבעי הופך את הקנייה למורכבת ומבלבלת יותר.
בכתבה הזו נעשה סדר במגמות ונענה על כמה שאלות אקטואליות - מה וכמה לקנות מכל דבר, איזו טכנולוגיה תיתן לכם את התמורה הטובה לכסף, וממה רצוי להימנע. תוך כדי, נכיר את השמות והטכנולוגיות ששולטים בשוק עכשיו ושיגיעו אליו בהמשך השנה, ונעשה לעצמנו קצת סדר ברשימת הקניות - בין אם מדובר בתקציב האישי שלכם או ברכש ארגוני.
שולחני או נייד
פעם השאלה הזו, האם לקחת מחשב שולחני או נייד, לא הייתה קיימת. הפרשי המחירים היו גדולים כל-כך, שלא היה שום היגיון לקנות מחשב נייד אם לא היית ממש זקוק לניידות (למשל, נהגתם לטוס הרבה לחו"ל או נסעתם ברחבי הארץ). ובכן, הניידים של היום עדיין עולים פי 2-3 מהשולחניים המקבילים - אבל זה פי שניים מסכום הרבה יותר קטן.
אפשר לקנות היום בישראל מחשב שולחני בסיסי בפחות מ-1000 ש"ח; ה-Eee PC של Asus, שאיננו בדיוק מחשב-על אבל מריץ נהדר פיירפוקס על לינוקס, עולה אצלנו כ-2000 שקלים. תמורת 3000 שקלים (ופחות), כבר תוכלו לקנות נייד טיוואני - של Gigabyte, Acer, MSI וכמה שמות פחות מוכרים. חלק מהניידים האלה הם גם די קלים (2 ק"ג או פחות), ועשויים להיות פתרון לא רע למי שזקוק נואשות לנייד ואין לו כסף למוצר מתקדם יותר.
באופן כללי יותר, ובלי שניכנס לכל הדקויות וההבדלים, עדיין נכון לומר שכאשר אפשר אז בהחלט כדאי להשקיע קצת יותר - או אפילו פי שניים יותר. כשמדובר במחשב שהוא כלי עבודה של מישהו, אז זמנו של אותו מישהו עולה לכם יותר - עדיף להשקיע במחשב קצת חזק וטוב יותר, ואם זהו נייד - אז שיהיה גם קל ובעל זמן סוללה ארוך. אם מדובר במחשב לשימוש ביתי, הרי שהסיבות להשקיע הן לא כלכליות - אתם פשוט תהנו יותר ממחשב שידע לעשות יותר דברים.
ההשקעה הסבירה למחשב שולחני בסיסי בישראל כיום, היא כ-2000 שקלים ללא מסך ולפחות 3000 ש"ח עם. ועדיין תצטרכו להשקיע פי שניים מזה, כדי לקבל נייד עם יכולות דומות, שיהיה באמת נייד.
במפרטי המחשב המומלצים שבסוף הגיליון הזה תמצאו רעיונות איך להשקיע במחשב חדש פי חמישה ויותר, אם אתם – נאמר – בונים תחנת עבודה מתקדמת לעריכת וידאו. לא צריכים מחשב מסוג זה? הישארו עם תווית המחיר הצנועה יותר שהזכרנו לעיל. גם אם תעשו פשרות מסוימות, כדאי לכם לזכור את הנוסחה הפשוטה הבאה: בשולחני אתם תמיד תשלמו פחות ותקבלו יותר ביצועים; בניידים המחיר עולה ככל שהמשקל יורד וזמן הסוללה מתארך, אבל תמיד תהיו ניידים יותר ותבזבזו פחות נפח במרחב.
במילים אחרות:
א. אם מדד המחיר/ביצועים הוא שם המשחק אצלכם, לכו על שולחני.
ב. אם אתם רוצים לחסוך במקום, בעלויות שכירות או בחשמל, לכו על "תחליף שולחני" (נייד מז'אנר ה-desktop replacement).ג. אם אתם זקוקים לניידות גבוהה, אז עליכם לשכנע את הבוס שלכם לשלם כמה שיותר, על נייד איכותי עם ביצועים גבוהים, משקל קטן וזמן סוללה ארוך.
Vista או XP
שאלת מערכת ההפעלה היא אחת השאלות הגדולות עמן תיאלצו להתמודד. מחשב שיריץ ויסטה בצורה נסבלת, ירגיש עם XP כמו מחשב-על - זה שיקול די מכריע אם אתם רוצים לקבל יותר ביצועים לכל שקל.
מיקרוסופט עושה הכל כדי להיפטר מ-XP. אם אתם משתמשי מחשב ארגוניים אז יש סיכוי טוב שמתישהו "יעבירו" אתכם; אם אתם משתמשים ביתיים תגלו בהדרגה שאתם מתקשים למצוא ספק שימכור לכם Windows XP עם מחשב חדש.
יצרנים גדולים כמו HP ולנובו, יאפשרו לכם לקבל את המחשב עם תקליטור שישנמך לכם את המחשב אחורה ל-XP; מאוחר יותר, תוכלו לחזור ולהתקין ויסטה, באופן חוקי לחלוטין. זה זול יותר מאשר לקנות בבוא היום רישיון מלא לויסטה. ואגב - Dell אפילו יותר נועזת משתי קודמותיה, ותאפשר לכם לקבל מחשב חדש עם לינוקס.
בהמשך השנה ובשנה הבאה נראה עוד הרבה מחשבים בסגנון ה-Eee PC של Asus וה-Classmate PC של אינטל, והתקני x86 אולטרה-קומפקטיים אחרים (כמו מחשבי UMPC, מכשירי MID ותחנות Nettop) שיגיעו עם גירסאות שונות של לינוקס.
אם זה יתפוס או לא - מוקדם לקבוע. מה שבטוח הוא שלינוקס היא כבר לא מערכת ההפעלה האיזוטרית שהיתה לפני כמה שנים. הרבה יצרנים בונים עליה תלי-תלים של הבטחות, ולכן דרכה אל המיינסטרים כבר כמעט סלולה. מה שנשאר לכם הוא להחליט האם אתם רוצים להיות אמצים מוקדמים או לא.
אינטל או AMD
בשנה וחצי האחרונות אינטל האכילה את AMD הרבה קש, ואין ויכוח שבמה שקשור לביצועי מעבדים AMD תקועה הרבה מאחוריה. אבל בחישוב קלאסי של מחיר/ביצועים, מתברר שלעיתים קרובות ההשקעה בטכנולוגיה של AMD משתלמת לא פחות ואולי אפילו יותר מאשר בזו של אינטל. זה היה נכון גם בשנת 2007 וזה יהיה נכון יותר בהמשך 2008.
בשבועות הקרובים יגיעו לשוק מחשבים שולחניים חדשים עם מיתוג של AMD, בסגנון הפלטפורמות השולחניות והניידות של אינטל (סנטרינו, Viiv ו-vPro). בפלטפורמות האלה אמור להתבטא היתרון הנובע מהטכנולוגיה הגרפית העדיפה על זו של אינטל, ש-AMD רכשה עם חברת ATI בסוף 2006.
השילוב בין מעבדי Athlon ו-Phenom, לבין ערכות השבבים AMD 780G הכוללת האצה גרפית מבוססת Radeon, ללא ספק עדיף על האלטרנטיבה האינטלית. אם מה שאתם רוצים לעשות עם המחשב שלכם קשור לוידאו, משחקים, או כל דבר אחר שיש בו הרבה גרפיקה (כולל הרצת ממשק Aero Glass של ויסטה), אז הגירסה ה"משולבת" (Integrated) לפלטפורמה Spider של AMD היא זולה ומהירה יותר ממה שיש לאינטל ו-NVidia להציע.
לגיימרים ולחובבים-מקצועיים ("Enthusiasts") AMD תציע את השילוב בין מעבדי Quad ו-Triple Core ממשפחת Phenom, לבין ערכת השבבים AMD 790 ומאיצים נפרדים (Discrete) ממשפחת Radeon. החל מאמצע השנה, היא תנסה להעתיק את ה"קונץ" הזה גם למחשבים הניידים, עם פלטפורמת Puma ומעבדי Turion Ultra.
במקרים בהם ביצועי המעבד קריטיים יותר, אינטל מחזיקה בינתיים ביתרון מוצק. אם אתם זקוקים למקסימום ביצועים בעיבוד מקבילי מרובה-ליבות, אתם תלכו על מעבד של אינטל. אם AMD לא תפתיע בקרוב, ולא נראה שהיא הולכת להפתיע יותר מדי, אז תישמר גם העליונות של פלטפורמת סנטרינו במה שקשור לזמן-סוללה.
שתי ליבות או ארבע
אינטל ו-AMD השקיעו בשנתיים האחרונות לא מעט מאמצים שיווקים במעבדים הארבע-ליבתיים (Quad Core). זה למרות שטכנית, המקרים בהם מעבד Quad מצדיק את ההשקעה בו עדיין מעטים. השיפור השולי בביצועים שתורמת כל ליבה נוספת - באותם יישומים בהם קיים בכלל שיפור - הולך ופוחת. בדרך-כלל המשמעות של רכישת מעבד Quad היא שתמורת יותר כסף, תקבלו מעבד במהירות שעון נמוכה יותר, שישיג ביצועים פחותים בהרצת יישומים שלא מתאימים לעיבוד מקבילי (Single Threaded).
כל זה משתנה וישתנה, כמובן, אם כי בקצב איטי ממה שאינטל ו-AMD היו רוצות. אנחנו בפירוש בתקופה שבה יש פער בין מה שטכנולוגיות המעבדים מסוגלות לתת לבין מה שתעשיית התוכנה משכילה לנצל, ובמקומות הכי כואבים למשתמש (כמו הרצת ויסטה ומשחקים) ריבוי הליבות לא מציע יתרון.
גם לאינטל וגם ל-AMD יש עדיין מעבדים דו-ליבתיים (ועכשיו גם Phenom תלת-ליבתי אצל AMD), שעולים פחות ומציעים תמורה טובה יותר לכסף בטווח הקצר. בכלל, בזמן הזה כדאי לשקול השקעה במעבד פחות יקר, ובלוח-אם טוב שיתמוך בשדרוג עתידי למעבד רב-ליבתי שהיום יעלה לנו פשוט יותר ממה שרובנו מוכנים לשלם.
מחפשים מפרט למחשב חדש? העזרו במפרטים המומלצים שלנו
אז אולי כדאי בכלל לחכות?
זו השאלה הנצחית: אם יש כל-כך הרבה טכנולוגיות חדשות, ומעבר לפינה יש מוצרים נוספים, אז האם לא עדיף לדחות את הקנייה ולחכות?
בהמשך השנה תציג חברת אינטל את Nehalem, מיקרו-ארכיטקטורה חדשה שתשנה גם את ארכיטקטורת הלוח. אלו יהיו המעבדים הראשונים של החברה עם בקרי זיכרון מובנים (כמו אצל AMD), ותכונות נוספות שעד עכשיו יושמו בערכת השבבים.
הדורות הבאים של Nehalem יכללו גם האצה גרפית מובנית, ויתחרו ראש בראש עם מעבדי Fusion של AMD, שיישמו רעיון דומה. זה יקרה כבר בשנה הבאה, ועד אז AMD צפויה לעבור לייצור בתהליך ליתוגרפי של 45 ננומטר, ולקראת סוף 2009 אינטל תציג מעבדי 32 ננומטר ראשונים והרבה הפתעות אחרות.
בקיצור: יש למה לחכות, אבל זו לא סיבה להיתקע עם מחשב מיושן. לעיתים נדירות כדאי לעכב קנייה של מחשב - ולא כדי לקנות את הטכנולוגיה החדשה יותר אלא משום שאחרי שהיא מופיעה הטכנולוגיה שקדמה לה צפויה להיות מוזלת. הסוד הוא לא לדחות את הקנייה אלא להשקיע בטכנולוגיה שתיתמך הרבה זמן, ובאופן ספציפי: בלוח-אם שתומך בטכנולוגיות שהיום חלקן יקרות, אבל בעוד שנה שנתיים ישלטו בשוק.
כמה (ואיזה) זיכרון לקחת
בדרך-כלל השאלה היא "כמה זיכרון" ולא "איזה". בתקופה הזו יש גם "איזה": DDR2 או DDR3? ובכן, נכון לזמן כתיבת שורות אלה - וזה לא הולך להשתנות בקרוב - לרובנו אין סיבה טובה להשקיע בזיכרונות DDR3. הטכנולוגיה הזו מציעה אמנם יתרונות שונים על DDR2, אבל הם מתגמדים לעומת ההפרש העצום במחיר.
לעת עתה, גיגהבייט אחד של DDR3 עולה החל מ-600 שקלים. במחיר הזה תוכלו לקנות 4GB של זיכרון DDR2 מאיכות טובה. אם התקציב שלכם מוגבל, הרי שאין בכלל שאלה. אם אתם יכולים "לבזבז", תחשבו טוב אם אין חלקים אחרים בהם אתם רוצים להשקיע את ה-900 עד 1500 ש"ח הנוספים בהם מדובר (עבור 2GB DDR3).
במחירי ה-DDR2 היום אין סיבה לקחת מחשב חדש עם פחות מ-2GB זיכרון, שהוא גם המינימום הסביר להרצה של ויסטה. הפרש המחיר בין רכיבי DDR2-667 לרכיבי DDR2-800 כבר לא משמעותי, ולכן עדיף ללכת על הסוג השני. אם ממש חבל לכם להשקיע בטכנולוגיה שנמצאת בסוף מחזור החיים שלה, תוכלו לקחת לוח אינטלי שתומך גם ב-DDR2 וגם ב-DDR3 (עם ערכת שבבים P35/G33/X38), ולהחליף בשנה הבאה.
כרטיס גרפי או מאיץ מובנה?
פעם הנוסחה הייתה פשוטה: למשחקים, גרפיקה ווידאו היינו לוקחים כרטיס גרפי נפרד (Discrete). לשאר השימושים, הספיק לקנות לוח עם האצה גרפית מובנית (Integrated). המצב היום לא עד כדי כך שונה, אבל יש כמה חידושים שכדאי להיות מודעים להם. ראשית, כמעט כל מאיץ מובנה מסוגל להציג היום וידאו באיכות טובה. מה שרובם לא מצליחים לעשות זה להציג וידאו באבחנה גבוהה כמו שצריך. בינתיים רק AMD מציעה האצה מובנית שתומכת בויסטה, HD ו-DirectX 10. זה ישתנה בהמשך השנה, כשאינטל ו-NVidia יציגו ערכות שבבים חדשות. עם זאת, לא בטוח שהן יהיו תחרותיות לפתרון של AMD מבחינת ביצועים.
עדיין, אם הגרפיקה חשובה לכם והתקציב קצת יותר גמיש, כרטיס גרפי נפרד יספק לכם יכולות טובות יותר. גם כדי להריץ את ויסטה בצורה טובה תצטרכו מאיץ גרפי קצת יותר חזק ורצוי עם 256MB זיכרון גרפי. למרות שיש בשוק מוצרים זולים יותר, לא מומלץ להשקיע בכרטיס פחות מ-500-600 שקלים (GeForce 8600GT או Radeon HD 3650).
אל תוותרו על יציאת DVI (בנוסף ל-VGA) אפילו אם אתם נשארים עם צג ה-CRT הישן. אם כבר עברתם ל-LCD, תוכלו לקבל תמורת עוד כמה שקלים כרטיס עם שתי יציאות DVI.
SSD או HD
למרות הרעש הרב סביב כונני הפלאש (SSD, ראשי תיבות של Solid State Drive), הם רחוקים מלהיות מסוגלים להחליף את הדיסקים הקשיחים. הם מהירים יותר (לפחות באופן תיאורטי), שקטים, חסכוניים בחשמל, בעלי נפח פיזי קטן ואמורים להיות אמינים יותר, כי אין להם חלקים נעים. אך פרקטית, הם פשוט יקרים מדי. אגב, העדיפות שמיוחסת ל-SSD במה שקשור לביצועים אכן קיימת, אבל רק בחלק מתסריטי השימוש. הביצועים הגבוהים של הפלאש הם בקריאה סדרתית (Sequential). בגישה אקראית (Random) הטכנולוגיה הזו איטית לפעמים יותר מאשר הדיסקים המגנטיים. היתרונות של ה-SSD עשויים להצדיק את ההשקעה (ואת הפשרה בנפח) במקרה של נייד אולטרה-קומפקטי שצפוי להיות יקר ממילא. במחשבים שולחניים ה-SSD יישאר בשוליים, השנה וכנראה גם בשנה הבאה.
הדרך הכלכלית היחידה לשפר את ביצועי מערכת האחסון הייתה ונותרה להשתמש במערך RAID. במחשבים שולחניים זה יכול להיות RAID0, שילוב של שני דיסקים שפועלים במקביל, שנתמך כמעט בכל הלוחות החדשים. השיטה הזו קצת פחות אמינה משימוש בדיסק יחיד, כי הרגישות לתקלות מוכפלת, אבל בשביל זה קיימים גיבויים. השיפור בביצועי המחשב מצדיק את המאמץ.
כמובן שלחלק גדול מהאנשים אין צורך בכל הנ"ל. בסך-הכל, ההפרש היום בין דיסק 80GB בסיסי לבין דיסק 320GB מתקדם הוא כ-200 שקלים, ושם נמצא ההפרש הכי משמעותי בתמורה (אם כי בנפחים של 500GB ומעלה העלות יורדת לכשקל לכל גיגהבייט). אתם גם לא צריכים להתלבט - כל הדיסקים החדשים למחשבים שולחניים הם בממשק SATA2, עם מהירות סיבובית של 7200rpm, מגיעים עם מטמון בנפח 8/16MB ו-3 או 5 שנות אחריות.
במחשבים ניידים תצטרכו כמובן להתפשר - גם בנפח וגם בביצועים. אפשר 160GB, קצת יותר או קצת פחות. בגלל צפיפות המידע הגדולה יותר, כונני ה-2.5 וה-1.8 מצליחים להציג ביצועים סבירים גם במהירויות סיבוביות קטנות יותר, ומכיוון שמדובר כמעט תמיד במחשבי מותג, עדיף לחפש נתוני ביצועים של המחשבים השלמים.
DVD או Blu-ray?
כמו בדור ה-DVD, גם דור ה-Blu-ray נפתח בכונני Combo שיודעים לקרוא את התקן החדש ולכתוב בכל התקנים הישנים. המחירים של צורבי Blu-ray "אמיתיים", שיודעים לצרוב 25GB לתקליטור, מתחילים היום בישראל סביב ה-1400 שקלים. סרטים בשבילם עוד אין, והשימוש העיקרי של כוננים כאלה - החשוב בפני עצמו - הוא לגיבוי בנפחים גדולים.
מצד שני, אין עוד הרבה דברים קלים כל-כך כמו החלפה של כונן אופטי. צורב DVD יעלה לכם היום רק קצת יותר מ-100 שקלים, ואם תחכו בסבלנות לשנה הבאה כדי לשדרג ל-Blu-ray אתם תחסכו בין 500 ל-1000 שקלים.
כתבה פורסמה בגיליון מאי 2008 של PC Magazine. לאתר הרשמי .
לפנייה לכתב/ת 
