האוצר יכריז רשמית: 2008 - שנת בצורת
בחודש מאי ירדה הכנרת בסנטימטר ליום בממוצע - החדה משנת 1964 - תוצאה של עצירת הגשמים בחורף השחון ושאיבה מוגברת מהמוביל הארצי. משמעות הכרזת האוצר: החקלאים יקבלו פיצוי על נזקיהם, שנאמדים עד כה ב־20 מיליון שקל. במקביל שוקלת רשות המים לקצץ את מכסות המים לחקלאות.
שנת 2008 מוכרזת מהיום (א') רשמית כשנת בצורת, לאחר ששר האוצר רוני בר־און חתם באחרונה על האישור הרשמי בעניין - כך נודע ל"כלכליסט". על פי האישור של בר־און, שנת הבצורת תימשך עד סוף מאי 2009 וכעת יוכלו החקלאים לתבוע מהמדינה פיצוי על נזקיהם.
על פי הערכות, נאמדים הנזקים עד כה בסכום של כ־20 מיליון שקל, אך הסכום הסופי ייקבע רק לאחר הגשת התביעות הסופיות של החקלאים. ההחלטה על הכרזת שנת בצורת התקבלה בהמלצת ועדת הבצורת המשותפת לאוצר ולמשרד החקלאות והמלצותיה אושרו למעשה בידי שר האוצר.
עוד בנושא:
- רשות המים: המאגרים יירדו מתחת לקווים האדומים
- משבר המים: מגדלי הפירות נערכים לעתיד
- חשש: החורף שחון, ולכן ובקיץ לא יהיו אבטיחים
הפתרונות:
- על הפרק: תוכנית חירום למצוקת המים
- העתיד: התפלה. כך תראה ישראל ב-2018
- רגע לפני שמייבשים לנו את הדשא / ד"ר סיניה נתניהו
- עוד חשמל ועוד מים לא יצילו אותנו; להיפך / אבי דבוש
במאי ירדה הכינרת בסנטימטר ליום בממוצע
רשות המים הגדירה את חורף 2008 כחורף שבו כמות המשקעים היתה הנמוכה ביותר בעשור האחרון. כמות המשקעים שהצטברה בכל מקורות המים עד מרס היתה נמוכה מהמצופה: 75 אחוז עד 93 אחוז באקוויפר החוף, 60 אחוז עד 65 אחוז באגן ההר, בגליל המערבי, בכרמל ובנגב הצפוני ו־35 אחוז בכנרת. לפי בדיקות של השירות ההידרולוגי של רשות המים, מפלס הכנרת צפוי לחצות את הקו האדום התחתון בעוד חודש.
מדו"ח מנהל תחום מים עיליים בשירות ההידרולוגי שברשות המים, ד"ר עמיר גבעתי, עולה כי במאי ירד מפלס הכנרת ב־31 ס"מ, לעומת ירידה של 10 ס"מ בלבד במאי 2007. זו ירידת המפלס הגדולה בחודש מאי מאז שהופעל המוביל הארצי ב־1964.
גם באפריל, התרחשו כמה ארועי שרב ממושכים, שבהם ההתאדות היומית היתה גבוהה מהערכים הממוצעים: 7 מ"מ ביום, לעומת ממוצע של 4–5 מ"מ ביום. הירידה במפלס הכנרת החלה כבר באפריל, חודש מוקדם מהממוצע, אז ירד המפלס ב־12 ס"מ.
במהלך החורף האחרון, שהיה שחון במיוחד, עלה מפלס הכינרת ב־60 ס"מ בלבד. ממפלס השפל (212.64-) ועד למפלס השיא (212.06-), מדובר בעלייה חורפית נמוכה ביותר, דומה רק לעלייה בשנים 1999–1998.
לפי נתונים שנמסרו בכנס חירום על מצב משק המים שהתקיים לאחרונה, ב־2008–2007 נגרעו מהמערכת 420 מיליון מ"ק מים, ובארבע השנים האחרונות נגרעו 940 מיליון מ"ק מים בסך הכל.
צוות לפתרון משבר המים
בנוסף למחסור החמור בכמות המשקעים סובלים האקוויפרים מזיהומים מחומרים שמקורם בתעשייה וגרמו לסגירה של בארות מים. בין היתר נמצאו בחלק מהמקומות חומרים שחשודים כמסרטנים ומסוכנים לשתייה בריכוזים נמוכים. לפי של אגף איכות המים, ב־2006 נמצאו מזהמים בריכוז העולה שעל 30 אחוז מהתקן ב־35 אחוז מקידוחי ההפקה וב־16 אחוז מהקידוחים נמצאו ריכוזים של יותר מ־60 אחוז מהתקן.
באזור המרכז נמצא זיהום נמצא בשני מוקדים עיקריים שבהם פעלה בעבר תע"ש. המוקד הראשון הוא אזור נחלת יצחק בתל אביב, שם נמצא חומר מסוג טריכלורואתין הנחשב מסרטן ברמה של יותר מ־5,000 מתקן מי השתייה. המוקד השני הוא באזור רמת השרון. לאור ממצאים אלו נסגרו בהדרגה 11 קידוחים.
בסוף ינואר הוקם צוות של רשות המים, משרד הבריאות, משרד האוצר וחברת מקורות לפתרון משבר המים. מטרת הצוות לבחון כיצד ניתן לצמצם את היצע של המים השפירים בשנים 2008–2010. אחד הצעדים שנשקלים הוא קיצוץ במכסות לחקלאים. כיום מוקצים לחקלאים 454 מיליון מ"ק מים, 80 מיליון מ"ק פחות מבשנה שעברה.
נושא אחר שעומד על הפרק הוא הרחבת פרויקט ההתפלה. כיום פועלים בישראל שני מתקני התפלה, באשקלון (בהיקף של 100 מיליון מ"ק) ובפלמחים (בהיקף של 30 מיליון מ"ק). בשבוע שעבר נערכה השקה רשמית של הסגירה הפיננסית של פרויקט ההתפלה בחדרה בהיקף של 100 מיליון מ"ק מים.
ביום חמישי הודיעה מקורות כי תצא למכרז להקמת מתקן התפלה באשדוד בהיקף של 100 מיליון מ"ק מים בשנה, לאחר שבית המשפט החליט לא לאשר למקורות שותפות עם תאגיד GE להקמת המתקן באשדוד. בהודעה רשמית שפרסמה מקורות נכתב: "החברה החליטה לא לערער על פסק הדין של בית המשפט העליון, אף שהוא שגוי, מאחר שקיים מחסור חמור במים".
לפנייה לכתב/ת 
