הודה ברצח גרושתו, שחזר - וזוכה מחמת הספק

בית המשפט המחוזי בתל-אביב זיכה בצהריים (יום ב') מחמת הספק את אלכסיי וולקוב, שהואשם ברצח אשתו לשעבר בינואר 2006. וולקוב הודה במעשה כשבועיים לאחר הרצח, אולם בית המשפט מתח ביקורת קשה על המשטרה ושחרר את וולקוב לחופשי. בין השאר, הגדיר את קלטת השחזור "עלבון לאינטליגנציה".

השופטים כתבו בהחלטתם, כי "ככל הנכנסים בעובי הקורה של המסכת הראייתית, צפים ועולים אי אלו סימני שאלה: אם אמנם בריב אוהבים לשעבר מדובר, או שמא בפרשת רצח מיסתורית ואניגמטית, שעד היום טרם פוענחה". וולקוב עצמו נראה המום לגמרי בעת הכרעת הדין והשופטים אף ביקשו מפרקליטתו, עו"ד קטי צווטקוב מהסניגוריה הציבורית, להסביר לו שהוא אדם חופשי ויכול לשוב לביתו.

יוליה וולקוב נרצחה בדירה מחסה בבני ברק. בתחילה, הכחיש וולקוב כל קשר לרצח, אולם לאחר כשבועיים בהם נחקר לסירוגין, הוא הודה ברצח גרושתו ושיחזר אותו מול מצלמות החוקרים. בחקירתו הסביר הבעל לשעבר כי כעס עליה לאחר שנפרדה ממנו, מנעה ממנו לראות את בנם ונפגשה עם גברים אחרים.

"השחזור המשטרתי היה מקומם"

אב בית הדין, השופט שלי טימן, מתח ביקורת חריפה על המשטרה ועל קלטת השחזור. טימן כתב בפסק הדין, כי ראה בעבר קלטת שחזור דומה בהרצאה של עורך הדין אביגדור פלדמן, על חשוד ברצח החייל אולג שייחט שהתקשה בשחזור, עד שנעזר בקצין ומצא פתרונות משביעי רצון לבעיות החקירה. 

השופט קבע כי השחזור המשטרתי לוקה בחסר. "קטע אחד בשחזור המצולם, שאיננו נוגע להפללת הנאשם אלא לצורת החקירה, היה מקומם בעיניי - זה עלבון לאינטיליגנציה", כתב טימן. "בהגיע הנאשם עם חוקריו למקום בו השליך לטענתו את הסוודר עם הסכין והמפתח, השיחים מצויים בתוך מתחם ריבוע של לבנים מוגבהות מהמדרכה ויוצרות עציץ ענק או אדנית שסביב לשיחים ערימה של עלים שנשרו אל תוך התבנית.

"בשלב זה מבקש הקצין ומקבל ממלוויו פנס יד רב עוצמה והוא מחפש בין העלים את מה שהושאר שם תוך הזזה של עלים בנעליו. לאחר כשתי דקות מסתיים החיפוש. פשוט מעליב, אם מבקשת המשטרה להגיע לחקר האמת או לפחות להשיג ראיות מחזקות להודאה צריכה היתה להגיע למקום עם מגלה מתכות ולבצע באור יום סריקה יסודית אחר המפתח לדירה שמחמת גודלו וחוסר העניין בו אולי נשמט מהסוודר ונחבא בין העלים".

אחות המנוחה פרצה בבכי

אחותה של הנרצחת, אולגה, נראתה המומה בעת שהשופטים הקריאו את הכרעת הדין. נראה היה כי היא מתקשה לעכל את דברי השופטים ובשלב מסוים אף פרצה בבכי. "אנחנו בטוחים שהוא רצח אותה ואנחנו מפחדים שהוא יבוא לעשות לנו את אותו דבר", אמרה. מחקירת המשטרה לאחר הרצח עלה, כי עוד כאשר התגורר הזוג יחד בצפון הארץ, הוגשה נגד הבעל תלונה על אלימות כלפי אשתו.

השופטת תחיה שפירא כתבה בהחלטתה: "אני מסכימה כי המדובר בחקירה לא שלמה, שאילו נעשתה כהלכה היתה מבהירה את התמונה הראייתית, היתה מאפשרת בחינה רצינית ומעמיקה של הראיות שנשמעו, שוללת קוי חקירה אפשריים נוספים ויכולה היתה לאשש או להפריך את גרסאות הנאשם עד כדי הסרת הספקות שכיום נותרו באשר לאשמתו".

לסיכומו של דבר, כתב השופט טימן בהחלטתו: "אוכל לקבוע במצפון שקט שני אלה, אין לי מושג מה קרה בדירת המנוחה בעת שנרצחה ואין כל אפשרות להרשיע את הנאשם על פי הודאתו". השופט טימן קבע, כי נפלו ליקויים ופגמים בהתנהלות המשטרה ומתח ביקורת על החוקרים. "אין ספק שחוקרי המשטרה הובלו על-ידי קרובי המשפחה של המנוחה לראות בנאשם חשוד עיקרי ובלעדי, תוך זניחת כל כיווני החקירה האחרים, התעלמות מנורות אזהרה, זלזול באיסוף ראיות ועדויות".

השופט: אולי דווקא החבר רצח?

בית המשפט אף מצא עבור המשטרה חשוד עיקרי אחר ברצח. השופט טימן כתב בהחלטתו: "מה עוד צריך, כדי לעשות את (...) (חברה לחיים של המנוחה, א.כ.) חשוד עיקרי בביצוע הרצח". לדברי השופט, בנה של הנרצחת סיפר כי אמו לא קמה לקחת אותו לגן בבוקר, ולכן היה זה החבר שלקח אותו לגן. "היתה זאת פעם אחת ויחידה שבה לקח אותו", כתב השופט, "הוא שיקר ולא גילה שהיה בליל הרצח בבית המנוחה".

השופט גולל פרטים נוספים שמעמידים את חברה של המנוחה בעמדת החשוד העיקרי ברצח.

"הוא ידע כשעמד ליד הדלת הנעולה בהמתנה לפורץ מנעולים שהמנוחה נמצאת בתוך הדירה ואפילו נקב במספר השעות שהיא שם; הוא סיפר לאמה של המנוחה שראה את בתה בבוקר אך מהר מאוד שינה את סיפורו. הוא ידע לאן לגשת ומיד ברח מהמקום לאחר שהעדיף פורץ מנעולים פרטי על קריאה למשטרה".

כמו כן, נמתחה ביקורת על המשטרה על כך שלא חקרה את החבר. השופט טימן כתב, כי ראש צוות החקירה, רב פקד משה מועלם, אפילו לא חקר אותו באזהרה. "הנה כי כן, לטעמו של מר מועלם, לא היה צורך בחקירתו (...) כחשוד תחת אזהרה, לא ראינו שאכן נבדקו שיחות הטלפון שלו, או מיקומו".