שקט עדיין באזור המפעלים הנטושים דרומית למצפה רמון, אבל לאט לאט מקיץ המרחב מתנומתו. עכשיו מנסים לשקם כאן את הנזק שגרמה החציבה הפראית שקרעה מאדמת המכתשים מיליוני קוב של חול בכל צבעי הקשת לתפארת שיכוני ישראל וכיסי הקבלנים.
הניתוח הקוסמטי המאסיבי שהחל לפני שבע שנים, בחסות הקרן לשיקום מחצבות ובשיתוף רשות הטבע והגנים והמועצה המקומית מצפה רמון, אמור להפוך 4,000 דונם של בורות עזובים ומבנים נטושים במכתש רמון - לפארק ירוק. הגן הלאומי, שהעבודות על הקמתו צפויות להסתיים בעוד כשנתיים, יכיל מסלולים לטיולים רגליים ולאופניים, מקווה מי תהום לשכשוך, חניון לילה ומוזיאון כרייה וחציבה.
ניצני השיקום כבר נראים בשטח. רגע לפני שהתוכנית הגדולה קורמת שבילים וחניונים, הנה הצצה להריסות שנותרו בשטח, שמעוררות תהיות איך התאפשר במשך עשרות שנים מפגע אקולוגי כה חמור.
מותר לקחת מזכרת צבעונית הביתה, אבל רק במבחנות המחולקות בסופי שבוע (צילומים: יפה רזיאל)
צריך הרבה הרבה דמיון כדי להבין את ממדי ההרס באזורי החציבה במכתש. עשרות אלפי קוב של חול נאספו על ידי הרשויות המשקמות כדי לכסות על הבורות הענקיים הנמתחים לאורך מאות מטרים ולעומק של יותר מ40- מטרים, מרחק נגיעה ממי התהום. איך התאפשרו המפגעים האלה?
"בשנות ה60- וה70- של המאה שעברה איש לא ייחס חשיבות למדינת ישראל המתפתחת, על סביבתה הגיאולוגית הייחודית", אומר ד"ר יעקב ממרן, הגיאולוג הראשי של הקרן לשיקום מחצבות. "בשל ההיצע הרחב של מחצבים לענף הבנייה, הפכו המכתשים לאתרי כרייה וחציבה. במהלך העבודות, וכן בגלל קידוחי מים, נפגעו יותר מ10- אחוזים משטח המכתש הגדול ו5- אחוזים משטח מכתש רמון. התוצאה הייתה פגיעה קשה במכתשים: הרס מצוקים, בורות שנפערו בקרקע וגם נחלים ששינו את זווית זרימתם".
מבט על הקירות הסוגרים על הבורות מגלה סימפוניה של צבעים. את המקום בו מתוכנן אגם השכשוך ניתן לזהות בקלות לפי שאריות מי התהום שבוהקות בשמש גם היום. אחת התמונות המרתקות מבטאת את העיקשות חסרת הפשרות של הצומח המדברי להמשיך לגדול למרות ההרס האקולוגי. הנחלים, שהפריעו לקבלני העפר לנפח את כיסיהם, נסתמו באלימות על ידי סכרי חול ומנעו כל אפשרות לזרימת מים. למרבה המזל, שנים ספורות לאחר שהדחפורים מצצו מהאדמה את מבוקשם, שב הרותם המדברי לומר את דברו בירוק עז.
שני מונומנטים סוריאליסטיים, שאריות של מפעלים שננטשו, מזכירים תמונות מעיירות כורים נטושות בעולם. קשה לדמיין איך עבדו כאן פעם, בתוך צינור ברזל ענק, בחום של 50 מעלות בצל. הרשויות אומנם חסמו את הגישה לצינור, שמרחוק נראה כתותח מאיים, אבל גדרות התיל דקרו מצחוק את שודדי המתכות, שהספיקו לחתוך כאן כל פיסה שווה למסחר.
בית בטון מתפורר ששימש את החוצבים. כאן ייבנה מוזיאון
מה נותר מהמבנים? מדרגות קטועות המובילות לשום מקום, צינורות מפורקים, חוטים תלויים באוויר ועזובה שמצטלמת יפה מכל זווית אפשרית. התותח האימתני ירק בחייו אלפי קוב חול יקר, ובימים טובים יותר, אומרים יודעי דבר, נמכרה אבן החרסית שנחפרה כאן לאיראנים במיליונים רבים.
ולא, אין צורך לטרוח בחיפוש אחרי מאובנים שיעידו על החיים שרחשו כאן הרבה לפנינו. אלה נאספו כבר מזמן על ידי עובדים מזדמנים ומטיילים למיניהם.
בסמוך נמצא מבנה הזוי לא פחות - בית בטון מתפורר ששימש את החוצבים. חלק מגרמי המדרגות שנקבעו בו ונקטעו כלא היו, הובילו אל תצפית יפה מהגג. המבנים האלה ייהפכו, כך מבטיחים בקרן לשיקום מחצבות, למוזיאון כרייה וחציבה. ומה תעשו על הגג? אולי תלגמו בירה לחיי המכתשים בפאב המתוכנן.
איך מגיעים: מאתרים את שביל החרסית (כ6- ק"מ מדרום למצפה רמון על כביש (40 ונעים בו ברגל (או ברכב שטח.(
כדי להבין את החשיבות של שיקום מחצבות, כדאי לעצור בכמה אתרים חדשים ששוקמו לאחרונה ונמצאים על כביש ,40 כ5- ק"מ מדרום
למצפה רמון. מימין לכביש מסומן שביל תחום בסלעים יפהפיים עתירי מינרלים, ולצדו מגרש חנייה לרכב. זה הזמן לשלוף משקפות ולהתענג על מעוף הנשרים, ששבו לגבולם עם שיקום המחצבה. הנשרים הדורי הכנף מקננים בין הסלעים ממול ופושטים עם שחר על ארוחות גורמה יומיות בנות קילוגרמים, על טהרת הפגרים, שמוגשת להם על ידי פקחי רשות הטבע. לאיטם מתגנבים לכאן גם זוחלים למיניהם שגורשו בעבר על ידי הדחפורים.
בצדו השני של הכביש יכולים הילדים, גדולים כקטנים, לשחק בארגז החול הצבעוני הכי גדול בארץ, שהקימו הרשויות המשקמות. ירידה קלה במדרגות סלע נוחות להליכה מובילה אל גבעות של חול ירוק, צהוב, אדום וכתום שנאסף ממה שהייתה פעם מחצבה. מותר לקחת מזכרת חולית הביתה, אבל אך ורק במבחנות שמחולקות בסופי שבוע על ידי פקחי רשות הטבע והגנים.
איך מגיעים: עוברים את הכניסה ל"נגריה," אחרי מעלה העצמאות, וממשיכים על הכביש כ300- מ.' חונים במגרש החנייה.
תותח רמון. גם לכאן הגיעו שודדי המתכות
לטובת המבקרים שמעוניינים ללון בשטח, מחצבת הגבס ששוקמה הפכה באחרונה לחניון לילה שיתרונו בנגישותו לכביש .40 החניון, שיש בו שמירה לאורך שעות הלילה, שקוע באדמה, מוגן מרוחות ומוצל בשעות הבוקר. בנוסף, אין באתר פיזור של אור וקול, ולכן המטיילים החונים כאן לא מפריעים לחיות הבר וגם לא שומעים שום רעש חיצוני.
איך מגיעים: מהשלט לחניון בארות ממשיכים 800 מ' לכיוון צפון, בירידה לכביש הסלול בתחילתו ובהמשך הופך לכביש עפר. אחרי 300 מ' תוכלו כבר לראות את החניון (יש שילוט.( הגישה לכל האתרים מכביש 40 היא לפי שילוט. אל תשכחו להצטייד במפת שטח מעודכנת.
מחפשים את התצפית הכי יפה על מכתש רמון? סעו להר גוונים. ההר חושף את העורקים המתכתיים הגיאולוגיים של האזור, ומהתצפית שעליו ניתן לראות מגוון תופעות: מצפון סלעי משקע, במערב "שן רמון," במזרח שבר גדול העובר לאורך כל הקיר הדרומי של המכתש, ובדרום עמק הגבנונים (ובו מסלול הליכה.(
- אזהרה חמורה: רוב האתרים אינם מגודרים. חלקם סמוכים מאוד לכביש 40 ובאחרים קיימת סכנת נפילה לתהום או לבורות. יש לנהוג במשנה זהירות, ללכת ולנסוע אך ורק בשבילים, לא לטייל בשעות החשיכה ולא להתקרב לבורות.
- הדרכה מוקדמת: מפות ועצות לגבי סיורים במכתש רמון, מבחנות למילוי חול ורשימת מדריכים וטיולי ג'יפים מוסמכים ניתן לקבל במרכז המבקרים בפארק רמון: טל'08-6588691 או באתר.
מידע על שיקום המחצבות באזור המכתשים: זיו צבי, הקרן לשיקום מחצבות, טל' 050-6218060 ,03-7632375 או באתר.
