האם הפעם, סוף סוף, המזהם ישלם?

נוהג מקובל הוא בעולם: המזהם משלם! ואצלנו? מה פתאום. ראשית, הסיכוי שתיתפס לא גדול, וגם אם נתפסת, גובה הקנס נמוך מדי. באופן כללי, לצערנו הרב, עד היום השתלם לזהם בישראל.

חוקים סביבתיים יש בשפע, אבל אכיפה כמעט ולא היתה עד שהשבוע אישרה מליאת הכנסת את הצעת חוק האכיפה הסביבתית - סמכויות פקחים. חוק זה נועד לפתור את אחת הבעיות החמורות בהתמודדות עם גורמים מזהמים בישראל - מדיניות האכיפה.

מרבית החוקים הסביבתיים אינם נאכפים בשל מחסור בכוח אדם מקצועי, ומחסור בתקציבי אכיפה במשרד להגנת הסביבה.

דו"ח מבקר המדינה כבר קבע, כי מדיניות האכיפה הסביבתית נכשלה, דבר שהתבטא בהפסדים גדולים לתקציב המדינה, כתוצאה מאי גביית היטלים וקנסות מהגופים המזהמים.

החוק החדש בא להקנות לרשויות המקומיות סמכויות נרחבות לאכיפת חוקים סביבתיים, הנמצאות כיום בידי המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה - גוף המונה כמה עשרות פקחים בלבד - בכל הארץ. הוא מוסיף, כמו בחוקים רבים שהכנסת מחוקקת, את סמכות האכיפה הסביבתית לרשויות המקומיות בישראל.

אך בניגוד למקרים קודמים בהן חוקקה הכנסת חוקים ולא דאגה לתקצבם כנדרש, כמו חוק העישון במקומות ציבוריים למשל, המנגנון הפעם יעיל יותר. עתה מקצה הכנסת את המקור התקציבי לעבודת הפקחים: כספי הקנסות יועברו לרשות הרשויות המקומיות ובעזרתם יתוחזק המנגנון הנדרש לביצוע החוק ולשיפור התשתיות הסביבתיות.

ראשי הרשויות רואים בחוק החדש אתגר גדול והבעת אמון של המדינה והכנסת בשלטון המקומי, וביכולותיו לשמור על איכות חייו של האזרח במדינת ישראל ועל סביבת חיינו, בנושא העומד כיום בראש סדר העדיפויות במדינות רבות בעולם. מנגנון החוק, שחוּקק ביוזמת ח"כ דב חנין, דומה מאוד למנגנון אכיפת חוקי החניה, שגם הם נועדו לשפר את איכות החיים, למנוע חניה פרועה ותפיסת מקומות החניה המעטים על ידי יחידים במשך כל היום.

אין ספק כי חוק זה הוא בבחינת צעד גדול קדימה, שכן יש לו היבט חברתי מובהק, באשר התושבים הם הנפגעים הישירים ממזהמים. הפקחים שיגויסו במיוחד לצורך העניין ישקדו על אכיפת קרוב ל-20 חוקים סביבתיים, בהם חוקים שהיו נתונים עד עתה בעיקר בסמכות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. יש לקוות כי עם הטמעת החוק ויישומו, המשוואה של "המזהם - משלם" תשתרש לבסוף גם בישראל ותשים קץ לתופעות ראויות לגינוי של פגיעה במרחב הציבורי.