קיץ חם בארה"ב: פנתר צעיר מול אריה ותיק

זה היה בקיץ 2000, בשיא הלוהט של המאבק על הנשיאות בין אל גור לג'ורג' בוש. הוזמנו, חוקרי תקשורת מכל העולם, לעקוב אחרי הקמפיין, באדיבותה של קרן פולברייט. המארחים טרחו להציג בפנינו נציגים שונים של הפוליטיקה האמריקנית.

בשיקגו הרצה בפנינו בפנינו סנאטור אלמוני של מדינת אילינוי. המארגנים טרחו להציגו כ"כוכב עולה" וכמי ש"עוד תשמעו עליו". קראו לו ברק אובאמה והוא היה צעיר, נאה, צחור שיניים, רהוט ושופע קסם אישי. הקסם שלו פעל גם עלינו והוא הקפיד לסיים את הרצאתו בפרידה אישית מכל אחד מאיתנו. שאלתי אותו אז על מקור שמו והזכרתי לו כי לנו, אז, יש ראש ממשלה בשם (אהוד) ברק והוא ענה בחיוך רחב: "זה לא בא מאותו מקום". זה היה ברק אובאמה של לפני שמונה שנים, צעיר מסומן להצלחה, פוליטיקאי מבטיח. היום, הוא כבר מקיים.

הניצחון הראשון של אובאמה כבר הושג: שחור עור המתמודד לראשונה בקורות האומה האמריקנית על תפקיד הנשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית. אבל את הניצחון הבא יהיה קשה יותר להשיג. לאובאמה יש נכסים תקשורתיים רבים שידע לנצל בשלמות מול הילארי קלינטון: הוא צעיר יותר, אינו מזוהה עם הממשל והממסד, רהוט וסוחף וחסר כתמים של כישלונות ופרשיות בעברו. המסרים שלו קליטים וברורים ("נביא שינוי לאמריקה") והוא יודע להקסים קהלים, להלהיב תומכים ואפילו להפגין הומור רב מול ביקורת והשמצות. היה לו יתרון נוסף וחשוב על קלינטון: היה לו יותר כסף. מערכת גיוס התרומות שלו, בין השאר גם בעזרת האינטרנט, גייסה יותר כסף והוא לא נזקק, כמוה, לשלוח ידו לחשבונות הפרטיים ולמשוך מחסכונותיו.

אבל עכשיו מתייצב אובאמה לקרב האמיתי, האחרון והגורלי: ארבעה חודשי מערכת בחירות נגד ג'ון מקיין המועמד הרפובליקני. זה יהיה קשה יותר ושונה מאד מהתמודדותו עם קלינטון. ראשית, כי בינו לבינה לא הפרידו תהומות של מחלוקת בנושאים רבים. מקיין הוא יריב עם אג'נדה שונה מאד, עם השקפת עולם ועמדות פוליטיות רחוקות מאד מאלה של אובאמה. זו תהיה מערכת בחירות של התמודדות אידיאולוגית אמיתית, של חזון פוליטי שונה מאוד. מקיין אינו טירון פוליטי והוא מציב לאובאמה אתגר קשה בדמות מנהיג מנוסה, מקרין אמינות וסמכותיות. ניתן בקלות לתאר את המאבק בין השניים כבין פנתר צעיר וגמיש, נמרץ ותוסס לבין אריה ותיק קרבות, מצולק ומנוסה, שקול וזהיר.

אובאמה יביא למאבק את בשורת השינוי ואת רוח הרעננות אך למקיין יש היתרונות שלו: ניסיון ארוך במלחמה (כולל תקופת שבי בצפון ויאטנם), בפוליטיקה האמריקנית ובהכרת הציבור. הוא יעטה דגל פטריוטי, ידבר בסמכותיות של בעל ניסיון ויציג לבוחרים מועמד שהוא המבוגר האחראי, הבשל, האמין. את אובאמה הוא יתקוף בנקודה הרגישה שלו: חוסר ניסיון. אובאמה, לעומת זאת, יביא למערכה את רוח הנעורים, את בשורת השינוי והרעננות, את הרצון להתנער מכישלונות הממשל הקיים. הוא יתקוף את מקיין בנקודות הרגישות של גיל מתקדם (72), של שמרנות ושל הקשר האמיץ שלו עם הממסד הקיים ובכלל זה ממשל בוש הבלתי אהוד כיום.

למרות המאבק הצמוד הצפוי, למרות הניגודים והפערים - לא יהיה זה קרב אלים עתיר בספינים וגימיקים. המתמודדים הפעם ישטחו בפני ציבור הבוחרים מצעים מאד מנוגדים, תחזיות ועמדות מקוטבות. הם יתמודדו בעימותים ישירים בטלוויזיה אך לא יעסקו בחילופי מהלומות מילוליות. הם יעדיפו להציג חזון שונה ולהציג את יתרונם היחסי מול חולשות היריב.

אובאמה גבר בקושי רב על קלינטון ועתה מצפה לו מאבק קשה עוד יותר. הוא יתמודד לא רק בקרב המצביעים הדמוקרטים. הוא יצטרך להביא אליו בוחרים שמעולם לא הצביעו עבור מועמד שחור. רבים מהם, ה"ארצ'י באנקרים", לא יוכלו לתת קולם למועמד כמוהו. הוא יתמודד מול מועמד נוקשה ומנוסה, עתיר במשאבים ותקציבים. והוא, עם כל הקסם האישי, הכריזמה השופעת וה"לוק" הצעיר והנאה – יצטרך להגיד יותר מאשר "שינוי, שינוי, שינוי". הוא יצטרך לפזר את החששות של קהלים רבים מחוסר ניסיונו, מהרקע המוסלמי-למחצה, ממקורבים מפוקפקים ובהם כמרים הזויים.

בקרב הצמוד, כל טעות, כל צעד שגוי – עלול לגבות מחיר יקר. למרות ההוגנות והסגנון ה"נקי" של מקיין ואובאמה, הם לא יהססו לחפש במרץ נקודות תורפה אצל יריבם, לחשוף חולשות ולנצל כל התבטאות כושלת. אמנם המסרים העיקריים יתמקדו ב"ניסיון ובגרות פוליטית" (מקיין) מול "רעננות, שינוי והתנערות" (אובאמה) אבל השניים יידרשו לשכנע את הבוחרים גם בנקודות מחלוקת מהותיות ועכשוויות כמו המשך השהות האמריקנית בעיראק, הכלכלה האמריקנית ובעיותיה, האיום האיראני וכמובן גם המזרח התיכון וישראל.

הנושא של ישראל לא יהיה לנושא מרכזי במערכת הבחירות כי המועמדים יודעים היטב את האג'נדה הציבורית בארה"ב. הופעותיהם של מקיין ואובאמה בפני ועידת איפא"ק אינן צריכות להטעות אותנו. כל המועמדים המופיעים בפני כינוס השדולה היהודית בארה"ב מתחייבים להגנת ישראל, לשלמות ירושלים, לביצור כוחה של ישראל והבטחת שלומה. אך מכאן הם נוסעים לדטרויט על מיליוני הבוחרים המוסלמים ולערים אחרות בהן ישמיעו זמירות אחרות. הנושא הישראלי לא יהיה זה שיבחין בין השניים ולכן הם יציבו אותו בין הנושאים המובילים בקמפיין.

לעומת זאת, הטיפול באיום האיראני, עיראק והכלכלה האמריקנית יהיו הנושאים המובילים. זה יהיה קיץ חם בארה"ב, קיץ מרתק ובסופו יושבע כנשיא אמריקני אריה זקן ולמוד קרבות, או פנתר צעיר ושחור עור.

גבי וימן, פרופסור לתקשורת באוניברסיטת חיפה