הקונספירציה בעד השקל
אלו הספקולנטים - ככל הנראה, אבל לא בטוח - המוסלמים העשירים מארצות המפרץ המזרימים בימי שישי לשוק המט"ח התל-אביבי פקודות לקניית שקלים במיליארדים, ובכך מריצים את השקל לגבהים מסוכנים. לגבהים שבהם תיפגע אנושות יכולת התחרות של המשק הישראלי והוא יקרוס - לא בגלל מחסור במטבע חוץ, אלא בגלל עודפים מלאכותיים ממנו.
זו תיאוריית הקונספירציה המסתובבת לה חופשי בסיטי של תל-אביב. יש לה המוני מאמינים. לא כולם מרחיקים לכת עד כדי נסיכי הנפט הרשעים; רבים מסתפקים בהושטת אצבע מאשימה כלפי קרנות גידור והימור אנונימיות.
"הזרים משחקים בשקל הישראלי לתועלתם המדינית ו/או הספקולטיבית", מזהיר מרטין דונר, איש עסקים אמיד וסוחר במטבעות-חוץ ממוצא דרום אפריקני המחלק את זמנו בין לונדון לתל-אביב. "ההנהגה הכלכלית של ישראל טומנת את ראשה בחול". או, כנאמר במקורותינו "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה".
"הסיפור של השקל החזק", אומר דונר, "מזכיר את ההתחזקות המופלאה של הראנד, המטבע הדרום-אפריקני, אחרי ביטול משטר האפרטהייד. אמנם היו לכך הסברים כלכליים משכנעים, כמו פתיחת המשק של דרום אפריקה להשקעות זרות, אך הייסוף המטורף המיט אסון על שורה ארוכה של מפעלי תעשייה וייצור.
"ענפים שלמים קרסו כתוצאה מאי-יכולתם להתמודד עם היבוא הזול ולהתחרות בשוקי חוץ. רק התערבות מאסיבית של הבנק המרכזי של דרום אפריקה עצרה את הדימום, אם-כי בשביל למאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים השינוי בשער החליפין בא מאוחר מדי".
זה גם מה שצפוי לנו?
דונר: "ללא ספק. המגזר העסקי הישראלי, חוץ מהצמרת של ההיי-טק, לא יחזיק מעמד בשער השקל העכשווי. במיוחד לא כאשר מחוץ לישראל מתחזקת מגמת ההאטה והמיתון. השווקים המסורתיים לתוצרת הארץ נסגרים, והשקל החזק-מדי לא מאפשר לשרוד בהם".
מחכים לאקט של גאולה
"במוקדם או במאוחר תהיה פה קטסטרופה", נאנח איש הכספים מרטין דונר, דובר אנגלית דרום אפריקנית ולובש מכנסי ברמודה. "הגרעון בסחר החוץ של ישראל יעמיק, ופיחות גדול בשקל יהיה בלתי-נמנע. רק מה? את העסקים שכבר איבדו את השוק ונאלצו להיסגר ולפטר עובדים, הפיחות העתיד-לבוא כבר לא יציל".
דונר, ורבים כמותו, מחכים לאקט של גאולה. למשל: התערבות מאסיבית של בנק ישראל בשוק מטבע החוץ ורכישה של מיליארדי דולרים כיום, לא תוך חמש שנים. למשל: הצהרה גורפת של ההנהגה הכלכלית של ישראל נגד ייסוף השקל. "אסור לומר 'השווקים ניצחו אותנו'", מתריע מרטין דונר.
אני מניח שמר דונר עצמו הפסיד משהו על התחזקות השקל המפתיעה, והוא מדבר מהפוזיציה העסקית שלו. ובכל זאת, רעיון הקונספירציה הפיננסית נגד ישראל לא נראה כה מופרך, בהתחשב ב-4,000 מיליארד דולר שאספו השליטים של מדיניות ערביות-מוסלמיות מפיקות הנפט.
תרחיש אפשרי?
"אני יכול לתאר לעצמי חבורה של שייחים יושבים ליד מסכי מחשב בארמונותיהם", אומר דונר, "משפשפים ידיים בהנאה ומגחכים על הישראלים המאמינים שיש להם אחד המטבעות החזקים בעולם, שבין-לילה קיבלו שרירים כלכליים כמו מעצמה, ושלא תופסים שהשקל החזק מחליש אותם. כשיבינו, יהיה מאוחר מדי".
זו אפילו לא חייבת להיות פעולה פיננסית זדונית עם כוונת נזק. זו יכולה להיות המלצה טהורה שמניעיה עסקיים. הוד רוממותך, יאמר יועץ השקעות זר למעסיקו מהמפרץ הפרסי, לא טוב ולא יעיל שכל עושרך הכספי מופקד בדולרים ובאירו. הבה נשים מקצת מהונך הנזיל במטבע זר שבשנה האחרונה שמר היטב על ערכו ונשא ריבית סבירה.
"אני מתכוון לשקל הישראלי. לך על השקל, הוד רוממותך, גוון בו את אחזקותיך הפיננסיות ובכך תשפר את היחס בין תשואה לסיכון בתיק ההשקעות שלך". ישיב לו השייח: "עשה זאת רק בתנאי שנוכל לקנות את השקלים בלי להיחשף. היה זהיר ומסווה".
ואכן, היועץ הבנקאי של השייח מן המפרץ יבצע את ההוראה, וישתמש אך ורק בשירותיהם של בנקים בינלאומיים מכובדים. הוא ינחה אותם לקנות במרוצת כמה חודשים שקלים בשווי של, נאמר, 20 מיליארד דולר. מספיק לפזר את הסיכונים של תיק השייח, וגם מספיק להזניק את שער השקל לשמיים ולהסב נזקים כבדים לייצוא הישראלי, מנוע הצמיחה של המשק.
קניית שקלים מאסיבית על-ידי גורם זר עוין או סתם תאב-בצע, האם זהו תרחיש אפשרי? כן, לתחושתם של כמה מנהלים של חדרי עסקות במטבע חוץ בתל-אביב שעמם שוחחתי. האם זהו תרחיש ממשי? לא, לפי הנתונים של מחלקת מטבע החוץ של בנק ישראל.
"אנחנו מחפשים בנרות מישהו מחוץ לישראל שאפשר יהיה להאשים אותו בשער השקל הגבוה", אמר באחת הישיבות של צמרת בנק ישראל הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, "וטרם מצאנו". מהנתונים של הבנק המרכזי עולה שהסיבה המכרעת לחיזוק השקל היא ההימנעות של משקיעים מוסדיים ישראליים מלקנות מטבע חוץ ו/או ניירות ערך זרים.
יש אנשים, הוסיף הנגיד, הדוחפים אותנו לחזור למשטר של פיקוח על מטבע חוץ ולהטיל מגבלות כאלה או אחרות על כניסת דולרים "ספקולטיביים" לישראל. לא אסכים לכך, הצהיר פרופ' פישר, לא אחריף במו-ידי את אי-הוודאות המעיקה על המשק. הרי כל חדר עסקות של בנק מסחרי בתל-אביב יכול להיחשב ריכוז של ספקולנטים.
ואולם גם הנגיד מודה שהשקל עכשיו "במצב של בועה". השאלה מי מנפח אותה - הקושרים, המהמרים או כוחות השוק - נשארת פתוחה.
לפנייה לכתב/ת 
