חיפשת מישהו מיוחד והלכת לעולמך, לבד
לילי, עד שהכרתי אותך לעומק לא הבנתי איך אדם נדיב, חכם, עשיר בנפשו כמוך נשאר לבד. היו גברים שאהבו אותך, אבל זה מעולם לא הגיע למיסוד הקשר. עזבת את העולם בגפך. אשה מקורית, ייחודית, לובשת סגול, רוקדת כמו ילדה, צוחקת צחוק מתגלגל. פרידה מחברה טובה שהלכה לעולמה ערירית
בהתחלה לא הבנתי איך אדם נדיב, חכם, עשיר בנפשו כמוך לא מצא אהבה. היו לך אהבות. היו גברים שאהבו אותך, אבל זה מעולם לא החזיק מעמד עד כדי מיסוד הקשר. היום אני חושבת שנשמה חופשית כמו שלך היתה אולי נובלת בחיי הנישואים. אני יודעת שמעולם לא פגשת את הנשמה התאומה שלך. זה תמיד היה על יד, בערך, כמעט אבל לא זה. חיפשת מישהו מיוחד ולא מצאת. לפחות לא בגלגול הזה.
הכרנו לפני חמש שנים. הגעת מאמריקה, שם חיית רוב שנותייך. שתינו עברנו דירה באותו היום, לאותו בניין. את בקומה הראשונה, ואני בקומה האחרונה. זה היה בדיוק כשהחבר האיטלקי שלי עזב לארצו. הייתי שבורה. הגעתי אלייך אשה מחוקה, עם חור בלב. שעות נחמה אין סופיות ניחמת אותי. סיפרת לי על איטלקי שהיה לך ועל רומא האהובה.
נכנסת לי ללב בלי פילטרים
למרות פער גילים של כמה עשורים בינינו בינינו מצאנו מיד שפה משותפת. שתינו מציירות (אני מנסה, את מצליחה), שתינו כותבות. נשים שנושמות מילים. נהגת לקרוא לי את הסיפורים שלך, ואני תרגמתי לך את שלי. היו לנו שעות רבות של שיחות באנגלית. נהניתי להקשיב לך, למילים של אשה חכמה שהערכתי. נכנסת לי ללב בלי פילטרים. מעולם לא שאלתי אותך מה גילך ומדוע לא נישאת. אחרי שהכרתי אותך לעומק הבנתי שביקום הזה לא נמצא מישהו מיוחד כמוך. מכסה לסיר הכי מיוחד שהכרתי.
בכל פעם שפגשתי מישהו חדש הייתי יורדת אליך לדירה לספר לך, לפני ואחרי מה היה. בכל פעם שסיפרתי לך על מישהו מיוחד היה נדלק נר בעינייך, ואז ידעתי שאת עומדת לספר לי סיפור משלך. התייעצתי איתך לגבי כל דבר חשוב, בעיקר בענייני הלב. תמיד ראית את הדברים מזווית ייחודית. אני זוכרת שיום אחד הגעתי לביתך עם ידיד שלי מארה"ב, ואחרי שהלכנו אמרת לי שהוא מאוהב בי. אני לא ראיתי את זה בכלל. אמרת שכדאי שאפסיק לדבר על האיטלקי, שזה חוסם אותי. הקשבתי לך.
כשהייתי חוזרת הביתה אחרי דייטים מזוויעים בשעות מאוחרות ורואה אור בחלון שלך בקומה הראשונה, הייתי דופקת בדלת שלך ומספרת לך מה קרה. תמיד קיבלת אותי בסבר פנים יפות וקשובות. גם כשבכיתי חיבקת אותי ואמרת שהנכון עוד יגיע.
אילו רק הקשבתי לך היה נחסך ממני צער רב
בשנה שעברה סיפרתי לך בהתלהבות ששין הזמין אותי לבודפשט, ואת אמרת לי "לא! אל תסעי!" נעלבתי, כעסתי עלייך ולא דיברתי איתך שבוע שלם. הרי כל כך שמחתי לקראת הנסיעה ההיא. אבל את ראית את הדברים מתחילתם ועד סופם. צדקת, לילי, עד היום אני מצטערת שטסתי לבודפשט. הנסיעה ההיא היתה טעות. שבתי ממנה מרוסקת. אילו רק הקשבתי לך היה נחסך ממני צער רב.
אני יודעת שחיית באלכסון בזמן שכולנו חיינו ישר. לא פשוט למצוא אהבה כך, כשאת שונה מכל העולם. בשנים האחרונות סיפרת לי על גברים שהכרת ועל כך שבגילך הם חושבים לקבל מישהי שתבשל עבורם, שהם תובעניים, שהנתינה אצלם כמעט אינה קיימת.
תמיד אמרת לי שהדבר הכי חשוב בגבר הוא טוב הלב שלו. פשוט כל כך. "כשיש טוב לב, אפשר להתחיל לבנות משם מערכת יחסים", אמרת.
לילי היקרה, הרבה אנשים לא הבינו את מהות החיבור והקשר בינינו. גילי הרי מחצית מגילך. אבל הנשמות שלנו היו בנות אותו גיל. שיח נשמות אינו מעניין בגיל כרונולוגי אלא בחיבור המיוחד שיש לנשמות בנות מזל שזוכות לו.
לא ידעתי שחיית על זמן שאול, לילי
לפני חצי שנה סיפרת לי על הסרטן שחזר. אמרת שאינך מוכנה לקבל טיפולים כימותרפיים, שזה יהרוג אותך קודם. סיפרת לי שלפני שהגעת ארצה היה לך סרטן ונרפאת ממנו. אבל לא סיפרת לי את מה שחברה סיפרה לי בלוויה שלך - שאחרי שנרפאת אמר הרופא שנותרו לך לכל היותר שנתיים לחיות רק אז הבנתי מדוע תמיד היית עסוקה, תמיד מיהרת לחוגים, לעיסוקייך הרבים. לא ידעתי שחיית על זמן שאול, לילי. שכל יום היית כמו אשה שבורחת מבשורת המוות שריחפה בחייך. אבל גם אז, גם כשהמוות רדף אחרייך, ייחלת לאהבה. אמרת לי שאת זקנה מכדי להתאהב, אבל יום אחד, כשביקשתי להכיר לך מישהו, שוב ראיתי את אותו זיק של שמחה מבצבץ בעינייך. חייכת אליי ושאלת במי מדובר.
עזבת את העולם בגפך. אשה מקורית, ייחודית שונה לובשת סגול, רוקדת כמו ילדה בת 16, צוחקת צחוק מתגלגל.
אני רוצה להאמין שאי שם בשמיים ממתינה לך הנשמה התאומה שייחלת לה. שם הנשמות חפות מכל מסיכות, נקיות, אמיתיות כמו שהיית את. אולי שם פשוט תכירי אותו, בפגישות עיוורות של נשמות מיוחדות. אולי שם יש באמת מכסה לכל סיר, מיוחד ככל שיהיה. אולי שם ממתין לך חסד האהבה שאת ראויה לו יותר מכל אדם אחר שאני מכירה.
יהי זכרך ברוך, לילי האהובה
לפנייה לכתב/ת 
