הסוד האפל שאני מסתירה מבתי
"אבא שלך הוא לקוח שהיה לי כשעבדתי כחשפנית", "הייתי עם גברים שהרביצו לי", "הייתי מכורה לסמים", "יש לי מערכת יחסים עם אישה, מאחורי הגב של אבא" - חשבתם שיש לכם סודות אפלים? תראו אילו סודות מסתירות מהבנות שלהן הנשים בכתבה שלפניכם
כשבתה של נטע הייתה בת שש, היא פנתה אל אמה, ובתמימות השמורה לפעוטות שאלה איפה אבא שלה. נטע (השם המלא שמור במערכת,( עורכת-דין מבריקה, איבדה לרגע את הלשון. "אמרתי לה שיש רק אמא, שאני חד-הורית," היא מספרת. "לא העזתי להגיד לה את האמת ואני מתה מפחד מהיום שבו תתחיל לנבור ולהתעקש על שורשיה."
לנטע יש סיבה לחשוש. כשהייתה בת 16 עזבה משפחתה את הארץ לארה"ב, אבל המעבר לא ריפא את צרות הנישואין של הוריה וכעבור זמן קצר התגרשו במאבק מכוער. הילדה המבוהלת, שנותרה ללא חברים וללא משפחה אוהבת, נאלצה לפרנס את עצמה ואת אמה, שהתקשתה למצוא עבודה. היא סיפרה לאם שהיא ממלצרת בבר, אך בלילות החשוכים והארוכים התפתלה על מוט שמנוני כחשפנית.
"עשיתי את זה שנתיים," היא מדליקה סיגריה שישית, משפילה ריסים ארוכים. "הייתי יפה. עשיתי הרבה כסף והרבה סמים. באיזשהו שלב אמא שלי עלתה על זה, אבל לא הצליחה להוציא אותי מהבור השחור, שאז היה נראה לי מלא זהב. מה שהוציא אותי מהחרא זה לקוח שחיזר אחרי והכניס אותי להיריון. הוא אמר שיתחתן איתי אבל נעלם. אחר כך גיליתי שיש לו אישה ושלושה ילדים בפרבר שקט, וממילא לא אהבתי אותו. החלטתי לשמור על התינוקת, הפסקתי לרקוד ולעשן, עברתי למדינה אחרת, וכשהתינוקת שלי הייתה בת שנה נרשמתי ללימודי משפטים."
את לא חוששת שיום אחד אביה יחפש אותה?
"החלפתי שם משפחה, אז אני מקווה שהוא לא יאתר אותנו לעולם. בכל מקרה, יש לו מה להפסיד, אז לא נראה לי שהוא יבוא אחריה. אני בחיים לא אגלה לה מה עשיתי. אין טעם. זה יהרוס אותה. היא תחשוב שאני זונה, לא אמא. היא לא צריכה לשלם על טעות שעשיתי, שאמא שלי עשתה. כשהיא תגדל, אני אגיד לה שהיא נוצרה בתרומת זרע. זה נראה לי הכי בטוח."
אפילו החברות הכי קרובות של נטע לא מכירות את הפרק הזה בעברה. "אם אספר למישהו, זה ייצא משליטתי. תוך זמן קצר כולם יידעו, גם הבת שלי," היא אומרת בעצב. נטל הסוד שהיא נושאת מכביד עליה, אך אלה הם האזיקים שלה, ושלה בלבד. מיליוני נשים מסתירות עבר פרוע או הווה מטורף מהילדים שלהן, ולא מתכוונות לחשוף אותו לעולם. הן נראות כמוני וכמוך, חלקן אפרוריות כפקידת סניף, אחרות זוהרות למרחוק, והדבר האחרון שאפשר לנחש עליהן זה שהן חובבות סאדו, מתחרטות שילדו ילדים, ניסו להתאבד, התנסו באורגיה, עשו סמים, נכנסו להיריון מהשכן או נשואות לגבר חובב קטינים. נשמע הזוי? לחלוטין, אבל יש אנשים שלעומתם החיים שלנו מה-זה משעממים.
העבר האפל
"יש דברים שלא צריך לדבר עליהם, שלא נעים להיזכר," מסבירה רוני, בת .40 "עשיתי דברים שאני מתביישת בהם. הלכתי עם גברים שעשו לי רע, שהרביצו לי, שהכאיבו לי פיזית ונפשית. למה הילדים שלי צריכים לדעת מזה? הבן שלי מעריץ אותי. אם הוא יידע שמישהו הרביץ לאמא שלו הוא יכול להתמלא רגשי נקם, אכזבה, כעס – ולהפנות את זה כלפי כל העולם, במיוחד כלפיי."
מאיפה את יודעת?
"שנים של פסיכולוגים. בניתי הרבה וילות."
ברגע שאת הופכת לאמא, את מנסה לעטות תדמית מהוגנת של הורה רציני, שמסוגל לחנך את ילדיו בצורה מושלמת. לו רק היו יודעים את האמת, כל תהילתנו הייתה מתפוגגת. "לנו, כאמהות, יש צורך מאוד גדול להציג דמות הורית אחראית, מתוך פחד שאם אהווה מודל לא ראוי לחיקוי, הבת שלי תלך יותר רחוק משאני הלכתי, או שזה יקלקל את התדמית של אמא כל-יכולה," אומרת ענת זפרני, מרצה לפסיכולוגיה ומנחת קבוצות ליחסי אמהות-בנות. "הסיפורים ה'אפלים' פוגמים בכרטיס הביקור המנצנץ של איזו מן אמא הייתי רוצה שהבת שלי תראה כשהיא מסתכלת עליי".
"אנחנו באמת מבינים שההורים שלנו הם לא אי של יציבות ועוצמה כשהם מזדקנים. אנחנו רואים שהם לא מה שחשבנו, שהם לא כאלה חזקים, וזה שבר גדול, כי מאוד קשה לפוצץ את דמות ההורה המושלם. זה קשה גם כשאנחנו הורים בעצמנו. זה מפחית לנו את תחושת הביטחון."
החברה של אמא
הילדים של אורלי (39) משוכנעים שההורים שלהם נשואים באושר גדול. מה שהם לא יודעים – ואם זה תלוי בה, הם יישארו בורים – הוא שכל הטיולים לצפון עם חברתה הטובה וילדיה הם סיפור כיסוי. אורלי היא לסבית, ואפילו בעלה אינו יודע. "לי ולחברה הזו היה קטע לפני שהתחתנו," היא אומרת. "היו לי כמה ניסיונות כנערה וחשבתי שזה שלב שכל מתבגרת עוברת, אבל הקטע עם ר' לא היה סטוץ. יש בינינו קשר עמוק. חיבור מיוחד."
בעלך לא מרגיש כלום?
"לא נראה לי. הוא יודע שהיה לי עבר לסבי קצר, אבל לא יודע עם מי, ויש לנו שני ילדים, ככה שמבחינתו זה לא אישיו. כשאנחנו לוקחות את הילדים ונוסעות הוא מאושר שסוף סוף הוא יכול לגרבץ מול הכדורגל. הוא רק מחכה שנצא כבר."
למה את נשארת איתו?
"כי אני לא רואה את עצמי חיה עם אישה. השעות שאני גונבת איתה מספיקות לי. גם ר' לא תעזוב את בעלה, אז למה להרוס שתי משפחות נהדרות?"
סודות בארון
גם זיוה (63) שומרת את הסודות שלה בארון. "הייתי צריכה להתחתן עם אחיו של בעלי," היא מודיעה. "הכרתי את בעלי באירוע, ולא התלהבתי ממנו. הוא הגיע לשם עם אחיו, שהיה חתיך, גבוה, מרשים, חכם. ישר התאהבתי בו, אבל הוא לא שם עליי. הייתה לו חברה יפהפייה והם התכוונו להתחתן. החלטתי שאני מגיעה לאיש הזה בכל דרך והתחלתי לצאת עם אחיו, שהיה לא יפה ולא מוכשר. כל הזמן הייתי מתחקרת אותו על המשפחה שלו ומגיעה לכל אירוע משפחתי שאחיו נכח בו. לצערי, האח התחתן עם חברתו, והואיל שכך היה, החלטתי שאסכים להינשא לבן-זוגי, שכלל לא חיבבתי."
הוא לא הבחין בחיזורים שלך אחרי אחיו?
"כן, אבל השתקתי אותו. אמרתי לו שאני מרחמת על אחיו כי אשתו מגעילה, והוא קנה את זה."
זיוה מספרת שבמשך כמעט עשור ניסתה לפתות את האח, גם כשכבר היו לה ילדים, אך הוא התעלם בהפגנתיות. "היום אין בינינו קשר," היא נאנחת. "היה ריב משפחתי ואשתו הרחיקה אותו מאיתנו. בעלי ואני מסתדרים כמו כל זוג נשוי ששכח מה זאת אהבה, ואני עדיין מהרהרת מה היה קורה אם הייתי מתחתנת עם אחיו."
בעצם, הילדים שלך הם פרי אהבה למישהו אחר...
"נכון, ואני אגלה לך עוד משהו, אני הכי אוהבת את הילד שדומה לאחיו של בעלי."
עצוב.
"כואב לי, אבל אני בחיים לא אגלה. זה משהו שאני אקח איתי לקבר."
יש דברים שילדים לא צריכים לדעת
ענת זפרני מאמינה שאת רוב הסודות אכן צריך לקבור ולהדק היטב. "אני לא חושבת שצריך לספר הכל," היא נחרדת. "חלק מהתבונה זה שתיקה. הורים הם סמן ימני בכל הנוגע לביטחון, למשמעת, לערכים. היציבות זה העוגן, וכשהוא לא נמצא אז הולכים לאיבוד. לילדים יש צורך שהורים יקבעו מסגרות של מה מותר ומה אסור, מה נכון ומה לא נכון. זה נכון בכל גיל."
נגיד שהילד שלי לוקח סמים ואני רוצה להסביר לו כמה זה נורא. לגיטימי לתת דוגמה מהעבר שלי, שלקחתי סמים וקרו לי דברים איומים?
"ממש לא. הייתה אצלי מעצבת אופנה שנסעה עם בתה להולנד ועישנה איתה גראס, כדי להראות לה שהן באותו ראש ושהיא אמא מגניבה. האמא סיפרה לבתה שלפני החתונה היא עישנה, ובמקום שהילדה תתפעל היא הגיבה בזלזול ואמרה, 'נו, אז? מה את רוצה להגיד, שאני לא מספיק נועזת? אז אני אהיה יותר נועזת.' זה מצב שעלול לגרום להקצנה. כל סוד שאנו מסתירות נמצא שם בגלל סיבה מסוימת. אם את רוצה לחשוף אותו תבדקי את חוק התוצאה: איזה אינטרס תשיגי אם תגלי פרטים סמויים ולא נעימים? האם תיווצר קרבה או שאולי זלזול? האם את מנסה להשיג שיתוף? כי אולי תזכי בדחייה. האם את מבקשת הזדככות של הנפש? אם כן, לכי לפסיכולוג. יש דברים שילד לא צריך לדעת. לא כך תושג האינטימיות."
אבל ילדים צריכים לדעת שההורים שלהם עשויים בשר ודם, שגם הם עושים טעויות.
"ילד לא צריך להכיל את ההורה שלו, ולא משנה בן כמה הוא. הנתינה של ההורה לא צריכה לחלוק גם את חוויות העבר."
אין גיל שאפשר להתחיל
אין איזה גיל שבו מותר להתוודות על חטאים?
"לכל גיל יש את הבעייתיות שלו. מתי תספרי? בגיל ,18 כשהם יוצאים לצבא והכל מתבלבל להם? עד גיל 25 הכל מעורער. אחריו אפשר לחשוב על זה, אבל גם אז יש לשאול את עצמך האם זה רלוונטי לחיים שלי היום? איזה ערך יש לזה? גילויים כאלה הם קטסטרופליים עבור הילד, שראה באמו משהו יציב והכל מתמוטט לו. זו לא צרת רבים נחמת טיפשים. זה הרסני. אם שילדתה סובלת מבעיות אכילה והיא מספרת לה שבגילה סבלה מאנורקסיה לא משפרת את מצבה של הבת, אלא מחמירה אותו. סמים ואנורקסיה זו התאבדות איטית, יודעים איפה זה מתחיל ולא יודעים איפה זה ייגמר. אנורקסיה מוגדרת כמחלת נפש, אז להגיד שהיית חולת נפש? אמא חולת נפש זה מפחיד, כי אולי גם אני אאבד שליטה? אם ניסית להתאבד זה עוד יותר נורא. מאותו רגע הילד נעשה מפקח, שומר על ההורה, מאוד מגונן, לוקח חסות. זה לא מצב נורמלי."
אני רוצה לעודד את הילד שלי, למה שלא אהיה אמפתית ואזדהה עם מה שהוא עובר?
"בדרך כלל הנזק רב על התועלת. אפשר לתמוך בילד בנקודות שבהן הוא צריך לגיטימציה להתפרק. למשל, אם ילד מתקשה בלימודים, אפשר לספר לו שגם את הברזת למדעי החוף והנה עכשיו יש לך קריירה משגשגת. או למשל, אישה שמתקשה לטפל בתינוק שזה עתה ילדה יכולה להתעודד אם אמא שלה תספר לה שאחרי שילדה אותה, היא שמה אותה שבוע בבית של סבתא ולא ראתה אותה. יש בזה תמיכה, שאת לא לבד בסיפור הזה ואפשר להתגבר. זה בסדר לדבר על התמודדות עם קשיים לייט, לא בגידות. להגיד שעשו עלייך חרם זה בסדר, לספר איך הרגשת אז. הילד מאמין שעכשיו ההורה מבין אותו יותר טוב."
מה לגבי ילד שבא ושואל "אמא, זה נכון שאת בכלל לסבית"?
"כשהילד ניגש, את אומרת את האמת ומסבירה. הוא ראה, הוא שמע, הוא אסף עדויות ואזר אומץ לגשת אלייך. אני לא עושה אותו אידיוט, לא מכחישה. זה עניין של כנות בסיסית, של אמון. בזמנו אמרו לא להגיד לילד שהוא מאומץ, אבל אז גילו שהפגיעה מאוד קשה. אם ילד בא ומתעמת איתך, ספרי לו את האמת, שלא יחיה בשקר וכל השכנים ירכלו".
לפנייה לכתב/ת 
