טכניקה חדשה ופשוטה להעלאת IQ
קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות ברן ומישיגן הצליחה לשפר במידה משמעותית את האינטליגנציה הנוזלית של אנשים באמצעות משטר אימונים של – לא פחות ולא יותר - משחקי זיכרון
האינטליגנציה הנוזלית מהווה חלק חשוב מה- IQ שלנו ומאפשרת לפתור בעיות לא-מוכרות על-ידי הבנת הקשרים בין רעיונות שונים מבלי להסתמך על ידע מוקדם או על מיומנות שנרכשה כבר. המחקר מראה כי אימון הזיכרון לטווח הקצר יכול לשפר את האינטליגנציה הנוזלית, דבר שבעבר נחשב לכמעט בלתי-אפשרי.
חלקנו חכמים יותר, חלקנו חכמים פחות. עם העובדה הזו אי-אפשר להתווכח, והיא מונצחת מדי שנה במבחני IQ. אבל רוב מבחני ה- IQ מנסים למדוד שני סוגים שונים של אינטליגנציה. הסוג הראשון הוא האינטליגנציה ה- "גבישית", שבנויה על המיומנויות הנרכשות, הידע המוקדם וניסיון העבר של הנבחן. הסוג השני משקף את יכולתו של הנבחן לפתור בעיות חדשות ונקרא "אינטליגנציה נוזלית".
מכיוון שהאינטליגנציה הנוזלית קשורה במידה רבה להצלחה בעבודה ובלימודים, כבר למעלה מארבעים שנה שחוקרים ואנשי-חינוך מנסים למצוא את הדרך לתגבר אותה, ללא הצלחה. עד לימים האחרונים, האינטליגנציה הנוזלית נחשבה לתורשתית במקורותיה, ולחסינה בפני השפעות החינוך והתרבות.
בימים האחרונים התפרסם מחקר שעשוי להעניק תקווה לאנשים רבים. במאמר מתארת קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות ברן ומישיגן כיצד הצליחה לשפר במידה משמעותית את האינטליגנציה הנוזלית של אנשים באמצעות משטר אימונים של – לא פחות ולא יותר - משחקי זיכרון. הזיכרון לטווח-קצר הוא זה שאנו משתמשים בו כדי לזכור מספר טלפון או כתובת אי-מייל לזמן קצר. בנוסף, הוא המאפשר לנו לתפעל מידע המאוחסן לזמן קצר במוח, גם נוכח הפרעות והסחות-דעת.
לפי הנחת החוקרים, האינטליגנציה הנוזלית והזיכרון לטווח-קצר שניהם מוגבלים ביכולת הקיבול הכוללת שלהם. אנו מוגבלים ביכולתנו להתרכז בבעיות שונות, בין היתר בעקבות "חוסר מקום" בזיכרון.
עוד ב"הידען": חוקר מהאוניברסיטה העברית פיתח חומרים שימנעו הידבקות רקמות לאחר ניתוח
החוקרים גייסו ארבע קבוצות של מתנדבים והעבירו אותם תכנית אימונים לשיפור הזיכרון לטווח-הקצר. לפני האימון הראשון נבדקה רמת האינטליגנציה הנוזלית של כל אחד מהמשתתפים בניסוי. הם התאמנו כחצי-שעה ביום במשך 8, 12, 17 או 19 ימים. בסוף כל אחת מתקופות האימונים נבחנה שוב רמת האינטליגנציה הנוזלית של המתאמנים. כדי לוודא שהם לא השתפרו במבחן השני רק מתוך האימון שקיבלו במבחן הראשון, השתמשו החוקרים גם בקבוצות בקרה שלא עברה אימון אך עשתה את המבחן הראשון.
התוצאות היו חד משמעיות. למרות שקבוצות הבקרה השתפרו במקצת בציוניהן, כנראה בשל ההיכרות עם המבחן הראשון, הקבוצות שעברו אימון השתפרו במידה משמעותית יותר מקבוצות הבקרה. מעבר לכך, ככל שהמתנדבים אומנו זמן רב יותר, כך ציוניהם השתפרו במידה רבה יותר. "הממצאים שלנו מראים בבירור שאימון במטלות זיכרון מסוימות משפר את האינטליגנציה הנוזלית" אומרת סוזאנה ג'אייגי, הכותבת הראשית של המאמר. "גילינו כי גם אנשים עם ציוני אינטליגנציה נוזלית נמוכה יכולים להרוויח מן האימון."
מערכת האימון, כפי שהיא מוצגת במחקר, יכולה לסייע לאנשים לפתור בעיות מהר יותר וטוב יותר, למצוא הקשרים בין גורמים שונים ולהגיע להבנה טובה יותר של טיעונים לוגיים. כל אלו נדרשים, ברמה גבוהה, כדי להתקדם במקצועות רבים. "השיפור הכללי מסתכם ב- 20%, אך משתנה בהתאם לזמן האימונים. הקבוצה שהתאמנה 8 ימים השתפרה ב-2 אחוזים בערך, בעוד שהקבוצה שהתאמנה 19 ימים השתפרה ב- 40" אמרה ג'אייגי, אך הוסיפה כי, "חשוב להעיר שאנחנו לא טוענים שהפכנו אנשים לחכמים יותר ב- 40%. אלו רק מספר הבעיות הנוספות שנפתרו במבחן הסופי, לעומת המבחן המקדים. מדובר בתוצאות גולמיות ולא בציוני IQ".
עוד ב"הידען": אנרגיה ירוקה
יתכן כי המחקר יסייע לפיתוח יישומים להעלאת האינטליגנציה של ילדים עם קשיי התפתחות ושל קשישים המאבדים את זיכרונותיהם. עדיין לא ניתן לקבוע האם יש פוטנציאל לשיטה זו גם באפיקים אלו, מכיוון שתוצאות המבחן התבססו על תוצאותיהם של סטודנטים צעירים ובריאים. "אנחנו אכן מתחילים עכשיו תכנית לילדים ואימנו ילדים בעבר" אמרה ג'אייגי בראיון לאתר הידען, והוסיפה כי, "כרגע אין נתונים שאנו יכולים לחלוק עם הציבור. זו עבודה בהתהוות."
למרות ההתרגשות הגדולה בקהילת חוקרי המח, עדיין קיימות שאלות רבות הדורשות תשובה. האם השיפור באינטליגנציה נשמר לאורך זמן? האם התוצאות התקבלו כתוצאה ממשחק הזיכרון המסוים בו השתמשו החוקרים, או שמא ניתן להשתמש בכל משחק זיכרון?
רוברט ג'. סטרנברג, דיקן בית הספר לאמנויות ומדע באוניברסיטת טופטס, מציין במאמר מקביל כי יש צורך לחזור על המחקר עם מבחנים אחרים הבודקים את השיפור באינטליגנציה הנוזלית. השאלות היחידות שהופיעו במבחן בו השתמשו בניסוי, היו מטריצות גיאומטריות. בעיות אלה נחשבות כאמצעי טוב לבחינת אינטליגנציה נוזלית, אך הן דורשות מעורבות גבוהה מצד הזיכרון לטווח-קצר, מה שאולי היטה את התוצאות לטובת התיזה של החוקרים. סטרנברג מציין כי ביקורת זו אינה שוללת את החשיבות שבתוצאות מחקריהם של ג'אייגי ועמיתיה, אלא מצביעה על כך שמחקרם פורץ-הדרך בוודאי יהיה הראשון בשורה ארוכה של מחקרים עוקבים.
ג'אייגי סיכמה ואמרה כי "יתכן שיש סוג מסוים של אימון זיכרון המקושר לאינטליגנציה הנוזלית, האמרה 'תשתמש בזה או תאבד את זה' קרוב לוודאי שתקפה כאן."
