למי זה מפריע?
"מה קרה? נכון...זו לא החקירה הראשונה, וגם לא השנייה, ואני לא יודעת אם זו תהיה האחרונה...אבל למה? למי זה מפריע בדיוק ?". אבי רט דן בשאלות הקשות של רוחמה אברהם על חקירת אולמרט ויש לו מה להגיד על השבר המוסרי של כולנו
ברשותכם, ניתוח קטן של הטקסט, ואחר כך ניסיון להבין את משמעותו, ואולי אף לתת תשובות לחלק מהשאלות שהועלו בטקסט הקצר הזה על ידי שרה בממשלת ישראל.
נתחיל במילות הפתיחה- "מה קרה?" או כפי שנוהגים לומר בישראלית מצויה - "למה, מה קרה?". ובכן - שאלה טובה. מה באמת קרה? ראש ממשלה קיבל מעטפות, גלגל מזומנים, מכר דירות, התרווח בסוויטות, עישן סיגרים, והביט בשעוניו היוקרתיים כדי לראות האם הגיע כבר הזמן לצאת במחלקה ראשונה לחופשה קסומה באיטליה במימון טלנסקי, ובסיוע החברים הטובים שולה ואורי? מילותיה הנוקבות של השרה אכן עומדות ותלויות בחלל האוויר - מה קרה? וכי אסור לו לאדם לצאת לחופשה? להתבונן בשעונו? לעשן סיגר? וכי הוא חייב באופן אישי לפתוח כל מעטפה אלמונית שמגיעה אליו? הרי בשביל זה בדיוק יש חברים.
נמשיך בטקסט - "..נכון...זו לא החקירה הראשונה, וגם לא השניה, ואני לא יודעת אם זו תהיה האחרונה...". נו....אם השרה עצמה לא יודעת אם זו תהיה החקירה האחרונה, מי אנחנו פשוטי העם שנדע? שהרי מה אנחנו כבר מבינים בשלטון, בערכים, בטוהר מידות?
שהרי לפי הדברים הללו אני מבין שעוד מעט מי שעדיין לא הוזמן לחקירה הוא זה שיצטרך להתנצל - וכך יראה בקרוב ראיון עם שר או שרה או אולי אפילו ראש ממשלה בישראל "סליחה אדוני - איך אתה מסביר את העובדה שאתה מכהן כבר חודשיים בתפקידך ועדיין לא זומנת לחקירה? האם אתה לא מוצא טעם לפגם בכך שעדיין אינך חשוד בכלום? איך תוכל להביט בעיני בוחריך ולומר להם שהמשטרה טרם חקרה אותך? האם אתה לא סבור שזה מחשיד אותך שאתה עוד לא חשוד בכלום?".
ומכאן לשורת המחץ - הפאנץ' ליין - כפי שקוראים לזה בשפת התקשורת: "אבל למה? למי זה מפריע בדיוק?".
דומני שמאז שאלתו המפורסמת של שייקספיר "להיות או לא להיות ?", עוד לא נזרקה לחלל האוויר שאלה כה נוקבת המהדהדת בחלל האנושות: "למי זה מפריע בדיוק?". האמת שאני לא יכול להתחייב למי זה מפריע בדיוק, אבל אולי אוכל לומר למי זה מפריע בערך.
למי זה כן מפריע?
אולי לקומץ בוחרי קדימה שעדיין נותרו זה לא לגמרי מפריע, אבל אני מעריך שלתשעים אחוז מהעם הנורמאלי שעוד יושב בציון זה דווקא כן מפריע. זה מפריע לשכירים ולעצמאים ולמשלמי המיסים, שלא זכו שטלנסקי ומעטפותיו יפקדו אותם, לא לאור יום ולא בחלום הלילה. לאלו שמרשים לעצמם לכתוב צ'קים (שלא תמיד יש להם כיסוי בגלל המינוס) בעטים פשוטים ולא בעטי יוקרה, לאלו שסוויטות שאולמרט נהג לישון בהם הם רואים רק בערוץ החיים היפים והטובים או בקטלוגים.
לאלו שמשום מה תורמים אלמוניים לא קנו ומכרו להם בתים בירושלים בפערי מחירים הגורמים לגבות להתרומם פעם אחר פעם? אולי זה מפריע לחיילי המילואים החורקים שן ומנסים גם ללמוד, גם להתפרנס, וגם לתרום את תרומתם למדינה, מכיוון שהם לא זכו להיות ילדיו של ראש הממשלה? אולי זה מפריע להורים של החיילים שלא בטוחים שילדיהם ישלחו אל החזית בידי אדם המבלה את ימיו בחקירות בלתי פוסקות? אולי זה מפריע לאזרחים שומרי חוק וחרדים לדמוקרטיה הישראלית המתפוגגת ומתמסמסת לנגד עיניהם? אולי זה מפריע לדור המייסדים שהקימו בזיעת אפם ובדמם את המדינה בעמל ובצניעות, ביושר ובמסירות, ועיניהם כלות לראות כיצד שרה בישראל אפילו לא מבינה שזה מפריע למישהו?
אולי זה מפריע לתושבי שדרות ועוטף עזה הקוברים את חבריהם בזמן שראש הממשלה עסוק בחקירה הראשונה, או השניה, וכדברי השרה "זו לא החקירה הראשונה, וגם לא השניה, ואני לא יודעת אם זו תהיה האחרונה...".
הדברים והמשפטים הללו נאמרו של ידי שרה בישראל, שאגב, הייתה חברה בוועדה שקבעה את הקוד האתי של חברי הכנסת, ובמקביל בחקירת המשטרה בעניינה בפרשת אגרקסקו אמרה לחוקרים בחדר החקירות: "עד אשר לא אשתכנע כי אינכם מפלים ביני לבין פוליטיקאים אחרים שנהגו באותה הדרך, לא אוכל לשתף אתכם פעולה". ואנו רק שואלים בקטנה - מה הכוונה "באותה הדרך?" דרך המעטפות, השוחד, הסוויטות והסיגרים? ומה משמעות המשפט - ששרה בישראל מעמידה תנאי לחוקרי משטרה ומפילה עליהם את חובת השכנוע וההוכחה? דהיינו, עד שהם חוקרי המשטרה לא יוכיחו את חפותם, כבוד השרה לא מוכנה לענות לשאלותיהם?
כדי שנבין את עומק השבר המוסרי, הערכי, המנהיגותי - עלינו לקרוא שוב ושוב את דברי השרה. רק אם נבין ונפנים עד כמה נמוך ירדנו, רק אם נזעק בקול גדול שלנו זה מפריע, נוכל אולי להתנער ולהתעורר ולהבין עד לאילו גבהים ציבוריים ומוסריים עלינו להתרומם בשנית, כיאה לעם המכבד את עצמו, את שלטונו, את מנהיגיו ואת ערכיו.
_a.jpg "צילום: ישראל ברדוגו")
