למרגלות שכונת גליקסון, אחת משכונות המצוקה בקרית-גת, זורם לו באטיות נחל נועם. תוואי הנחל, מיובליו של נחל לכיש, מוביל לשכונה שהוקמה בשנות החמישים, ומאוכלסת בעולים ותיקים ממרוקו ועיראק ובעולים חדשים. בדרכו אליה, הוא עובר באזורי תעשייה ובכללם אזור התעשייה של קרית-גת.
דו"חות של המשרד הגנת הסביבה קבעו כי "מקור השפכים המוזרמים בחודשי הקיץ לנחל לכיש הוא ככל הנראה באזור התעשייה קרית-גת". ניסיונות לאתר את מקור השפכים, לגלות מי האשם בזיהום הסביבתי ולהעמידו לדין נמשכים עד היום. זאת, במקביל לבדיקות שנעשות במטרה לגלות האם עיריית קרית-גת ומתקן טיהור השופכין הפועל בעיר גורמים לזיהום.
הנחל המזוהם, ממנו עולים ריחות מצחינים, אינו מפגע סביבתי בלבד. זהו מפגע חברתי הפוגע לא רק באיכות האוויר שנושמים תושבי שכונת גליקסון, אלא גם בערך הבתים, באפשרות לקיים אירועי תרבות וספורט בשטחים הציבוריים או להקים באזור מסלולי הליכה. הוא פוגע בזכויות החברתיות של תושבי קרית-גת בכלל
ושכונת גליקסון בפרט: בזכותם לבריאות, לדיור הולם ולאפשרות לגדל את ילדיהם ללא חסותה של תחושת מחנק תמידית.
היום (ד') תעלה לקריאה טרומית בכנסת הצעה לתיקון סביבתי של החוק לעידוד השקעות הון. את ההצעה הגישו ח"כ דב חנין ומספר חברי כנסת, והיא קובעת כי: מגיש בקשה לפי החוק לעידוד השקעות הון יהיה חייב להגיש התחייבות בכתב חתומה על כך שאין בתוכנית, במפעל או בכל גורם אחר כדי לפגוע באיכות הסביבה. עוד קובעת ההצעה כי: ינקטו סנקציות בדמות אי-מתן תקציבי עידוד וביטול מענקים, אף לאחר אישורם, אם מפעל מסוים פוגע באיכות הסביבה.
נוכח היעדר האכיפה הסביבתית-חברתית בישראל, ההצעה לתיקון החוק משמעותית ביותר. בשם עידוד התעסוקה מעבירה הממשלה, ללא כל פיקוח, מאות מיליוני שקלים למפעלים מזהמים. במקרים רבים מדי בהם הרשות המקומית רשאית ומחויבת לפעול, היא שוקלת האם יש לסגור מפעל מזהם ובכך להביא לפיטוריהם של עובדים רבים - או להעלים עין ולתת לזיהום להמשיך ולהתקיים.
עמותת "ידיד" פועלת
בקרית-גת יחד עם קבוצת תושבים במטרה לנסות לשקם את ואדי נועם ונחל לכיש. אנו מאמינים כי הצעת החוק של חנין היא השלב הראשון בדרך ליצירת כלי אכיפה משמעותיים, וקוראים לחברי הכנסת להצביע בעדה ולאפשר לקדמה. בהמשך, התושבים מתעתדים להגיש תיקון להצעת החוק הקובע כי הסכום הדרוש לפתירת בעיות זיהום יקוזז מהמענק הניתן למפעלים. לא מדובר רק בסנקציה כלכלית אלא בהשבת האחריות לממשלה, המחויבת לפעול לטובת איכות החיים והסביבה של כולנו.
