בגלל הביורוקרטיה: בני נוער חוזרים לעסוק בזנות

מאות נערים ונערות בסיכון גבוה - שעוסקים בזנות, חסרי בית, מעורבים בפשיעה או שניסו להתאבד - אינם נכנסים למעונות אבחון ומעונות שיקום סגורים. למרות פניות למשרד הרווחה, רשימת ההמתנה ממשיכה לצמוח, והמאבקים הביורוקרטיים בין משרדי הממשלה מעכבים את הטיפול הדחוף.

מבדיקה מול משרד הרווחה עולה, כי 328 בנים ו-219 בנות נמצאים ברשימת ההמתנה הזו. מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, פנה מספר פעמים לשר הרווחה יצחק הרצוג בבקשה לפתור את הסוגיה. מלשכת השר נמסר בתגובה ש"הסיבה העיקרית לרשימות ההמתנה הארוכות היא מחסור בכח אדם".

אונס, ניצול מיני והידרדרות לזנות בגיל צעיר

מאחורי המספרים של רשימת ההמתנה יש סיפורים קשים במיוחד. א', בת 14, מוכרת לשירותי הרווחה למעלה משנתיים בשל התעללות מצד אביה, שתיית אלכוהול וניצול מיני על ידי גברים מבוגרים מאז היותה בת 13. היא אף נאנסה, אך לא טופלה על ידי שירותי הרווחה משום שהוריה התנגדו. עם הזמן היא הידרדרה לזנות.

בתוקף צו בית משפט, הופנתה א' לאבחון במעון "צופיה", שבו הומלץ על המשך טיפול במעון "מסילה". בשל היעדר מקומות במעון זה, הושמה מחוסר ברירה במעון פתוח - שם מצבה הלך והחמיר, והיא חזרה לעסוק בזנות.

ב' היא נערה כבת 15 המוכרת לשרותי הרווחה כבר מיומה הראשון, משום שנולדה לאם נרקומנית שעסקה בזנות והזניחה אותה. בשל חוסר מסוגלות האם לגדלהּ, ב' נשלחה לפנימיה, אך כל הנסיונות הטיפוליים בה כשלו. היא ברחה מהפנימייה, שאף סירבה לבסוף לקלוט אותה מחדש. נסיונות לשבצה בהוסטל נכשלו גם כן.

מצבה של ב' הלך והידרדר, היא ברחה גם מביתה ונעלמה ושהתה בחברת גורמים שניצלו אותה מינית. היא נכנסה להריון ובשל גילוי מאוחר שלו, נאלצה לעבור לידה מוקדמת. לאחר שילדה, נעלמו עקבותיה, והיא נמצאה שוב בהריון, לאחר שעסקה בזנות ברחבי הארץ.

במועצה לשלום הילד אומרים, כי בחודשים האחרונים העבירו שוב ושוב פניות נואשות לשר הרווחה בעניינם של ילדים, נערים ונערות המצויים במצבי סכנה קשה ביותר - חלקם ברחוב, חלקם במעצר ממושך ומיותר - שהופקרו לגורלם בשל היעדר מקומות במעונות חסות הנוער.

קדמן אמר כי מדובר ב"תופעה מבישה של הפקרת שלומם ואף חייהם של נערים ונערות, שאינם זוכים לכל התייחסות למרות מצבם הקשה, בשעה שמשרדי הממשלה מתקוטטים על סמכויות, הפרטה, ואיוש תקנים, על גבם".

תגובות

לפי משרד הרווחה, המחסור בכוח האדם במעונות חייב סגירתן של שש קבוצות תמיכה, בהן נכללו 72 נערים ונערות. לדבריהם, "כרגע לא מאויישים 48 תקנים, המהווים 23 אחוזים מהתקנים במעונות החסות לנוער. הסיבה היא מחלוקת מתמשכת על צורת העסקתם: אגף התקציבים באוצר מבקש שנעסיקם בשירות קנוי (עמותות), החשב הכללי מסרב לכך ודורש שיהיו עובדי מדינה. המנכ"ל והשר מנסים תקופה ארוכה לפתור את הבעיה עם האוצר".

במשרד האוצר טוענים, כי הם פועלים על פי החלטת הממשלה ובקשות של משרד הרווחה. "החלטת הממשלה משנת 2007 קבעה כי יש להוציא למיקור חוץ את המעונות הממשלתיים אשר באחריות משרד הרווחה. יצויין, כי כבר כיום למעלה מ- 75% מהנערים והנערות מטופלים במסגרות המופעלות על-ידי גורמים חוץ ממשלתיים.

 עמדה זו מקובלת על כל הגורמים במשרד האוצר. מעבר לכך, במסגרת תקציב 2008, נוספו 100 תקנים למשרד הרווחה וזאת בהתאם לבקשת המשרד. יש באפשרות משרד הרווחה לאייש את התקנים בהתאם לסדר העדפותיו".

קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד,קרא לוועדת העבודה והרווחה ולוועדת זכויות הילד של הכנסת ליזום דיון דחוף במצב הבלתי נסבל ולאלץ את משרדי הממשלה לפתור מיידית את הבעיה המתמשכת.