אינפרה־רד לי

יש מוצרים, בעיקר מתחום הגאדג'טים ואביזרי המחשב, שדקה אחרי שקונים אותם מגלים שבעצם אין מה לעשות איתם. מצלמת רשת היא בין הבולטים שבאביזרים האלה; אחרי התלהבות של דקה ורבע מהאפשרות לנהל שיחת וידאו עם איזה כונפה קזחית, רוב המצלמות האלה נידונות למוות איטי תחת מעטה אבק. אבל יש משהו מעניין שאפשר לעשות עם וובקאם שאין לה הופכין: להפוך אותה למצלמת אינפרה־אדום. בשביל מה? ובכן, השימוש העיקרי של מצלמות אינפרה־אדום (או IR) הוא צילום בחושך. מכירים את צילומי הלילה הירקרקים־אפרפרים האלה? אז בשביל זה.

הבסיס לכל מצלמה דיגיטלית, גם הפשוטות ביותר, הוא חיישן אלקטרוני בשם CCD שקולט את רוב צבעי האור ומעבד אותם לתמונה דיגיטלית. בגלל שהוא לא מוגבל כמו העין האנושית, ה־CCD קולט גם קרני אור בתחום הבלתי נראה כמו קרני אינפרה־אדום - אבל בשימוש רגיל אין בהן צורך, אז שמים עליו פילטר שחוסם אותן. כדי להשיג את מטרתנו ולהפוך את המצלמה לאמצעי ראיית לילה, נצטרך לגרום ל־CCD לעבוד בדיוק הפוך: לסנן את קרני האור הנראה ולקלוט רק את טווח האינפרה־אדום. זה אולי לא לגמרי טריוויאלי, אבל בטח פחות מסובך ממה שנדמה לכם.

קודם כל מפרקים את כל מארז הפלסטיק של המצלמה, מבריגים החוצה את העדשה וחושפים את ה־CCD המדובר. עכשיו מחפשים את פילטר האינפרה־אדום, שהוא חתיכה קטנה של של זכוכית שקופה־למחצה בצבע אדום או ירוק - תלוי בסוג המצלמה שיש לכם. אם הוא לא יושב על הצ'יפ, חפשו אותו בתוך המכלול של העדשה, ושלפו אותו ממקומו בזהירות בעזרת מברג קטן של משקפיים או פינצטה. הגעתם עד הנה בהצלחה? מעולה. עכשיו הזמן לחבר הכל בחזרה בסדר הפוך. אם שברתם משהו בדרך, איזולירבנד יעזור.

הדבר האחרון שתזדקקו לו הוא חתיכה קטנה של סרט צילום שרוף - כמו שיש בקצה של כל נגטיב ישן - שתשמש פילטר לטווח האור הנראה. הלבישו אותה מצידה החיצוני של העדשה, וחברו את המצלמה לשקע ה־USB שבמחשב. עכשיו החשיכו את החדר ונסו לכוון את המצלמה על כל מיני דברים. אם תצלמו את היד שלכם, תוכלו לראות את הוורידים מתחת לעור; אם תלחצו על אחד המקשים בשלט־רחוק, תראו איך השלט מאיר את כל החדר כמו פנס; ואם תחזיקו שטר כסף מול המצלמה, תראו שהדיו בעצם מודפס בחלקו על צד אחד של השטר ובחלקו על הצד השני. ואם זה לא נשמע לכם שימושי, תמיד תוכלו לחזור לכונפה הקזחית.