"הציבור הולך שולל; כלובי הדגים הועילו לאלמוגים"
עם הוצאתו של כלוב הדגים האחרון ממימי מפרץ אילת, הביולוג הימי ד"ר שי שפיר מסתייג ממה שעבור רבים מהווה סמל סביבתי. "זו איננה בשורה אקולוגית לאוכלוסיית האלמוגים", הוא מוחה. "להפך, מאות האלמוגים שצמחו על גבי הכלובים צפויים להיפגע"
"זו הטעיית הציבור - ואני בהחלט כועס על ההטעיה הזו: כלובי הדגים לא פגעו מבחינה אקולוגית בשונית האלמוגים", מתקומם ד"ר שי שפיר, ביולוג ימי מהמכון לחקר ימים ואגמים. "לצערי, הארגונים הסביבתיים בלעו את המידע הזה מבלי לבדוק אותו. אבל כל מי שחקר בפועל את השונית יכול להעיד על כך שהכלובים אפילו היטיבו עם האלמוגים", פוסק שפיר, המתמחה בחקר אלמוגים ובשיקום שוניות אלמוגים, וחוזר על הקביעה שוב ושוב בשיחה עם ynet.
מבצע להצלת האלמוגים
כמה ימים לאחר שהמשרד להגנת הסביבה בישר על הוצאת כלוב הדגים האחרון ממימי מפרץ אילת, שפיר מסתייג ממה שעבור רבים מהווה סמל להצלחתם של מאבקים סביבתיים. "בניגוד לדעה הרווחת, הוצאת הכלובים איננה בשורה אקולוגית לאוכלוסיית האלמוגים. להפך, מאות האלמוגים שצמחו על גבי מתקני הכלובים צפויים להיפגע", הוא מבהיר - ומתאר את מבצע העברתם למשתלה שהמכון מתחזק בצפון מפרץ אילת.
בשבועות האחרונים, אנשי המכון לחקר ימים ואגמים, לצד עובדי חברות כלובי הדגים וצוות של רשות הטבע והגנים, שלו מהמים כ-250 אלמוגים שלמים וכ-100 שברי אלמוגים. עשרות אלמוגים נוספים, שעדיין לא הוצאו מהמים, מרוכזים באחד מכלובי הדגים הריקים, ובימים הקרובים יועברו למשתלה הימית בה גדלים אלפי אלמוגים. "הרעיון עליו מבוססת משתלת האלמוגים דומה מאוד לרעיון של ייעור", מסביר שפיר. "המערכת האקולוגית זקוקה לפעמים לסיוע אנושי כדי להשתקם, וכפי שאנו נוטעים עצים ביערות אנו מגדלים גם אלמוגים".
"ההשוואה בין הפרשות הדגים לביוב מקוממת"
תקופה ארוכה פעלה המשתלה במרחק של כשישה מטרים מכלובי הדגים, ובהמשך הועתקה לצפון מפרץ אילת. לדברי שפיר, הפעילות המוצלחת מוכיחה כי לא רק שהכלובים אינם מזיקים לאלמוגים, אלא שהם מועילים להם. בשנת 2003 שפיר פרסם את תוצאותיו של מחקר שערך בשיתוף עם ד"ר לוציה בונגורני בשוניות האלמוגים, בהנחייתו של ראש המעבדה לביולוגיה במכון, פרופ' בוקי רנקביץ'. "זה אחד המחקרים הכי רציניים שנעשו בשונית האלמוגים. אך מסיבות לא ברורות מחקרים כאלה מוסתרים מעיניי הציבור ומסקנותיהם בקושי זוכות לפרסום", שפיר מוחה.
"במחקר השווינו בין גדילת האלמוגים בשונית לגדילת אלמוגים בתנאי מעבדה. הוכחנו כי מבחינת שרידות אין כל הבדל ביניהם, ומבחינת גדילה ורבייה מצבם של האלמוגים בכלובים טוב יותר", הוא מפרט. "הכלובים מועילים לאלמוגים מסיבה מאוד פשוטה: האלמוגים הם יצורים רעבים, שגדלים ומתפתחים ככל שהאוכל רב יותר, ובכלובים יש שפע של מזון", ממשיך שפיר ומציין שבנוסף,
הפרשות הדגים משמשות כחומר דישון טבעי. "השוואה בין הפרשות הדגים לביוב מקוממת", הוא אומר. "אין בהפרשות הללו חומרים כימיים או שאריות מתכות כמו בשפכים ולכן הם לא מזיקים", הוא אומר.
אם כן, מדוע הוחלט על הוצאת כלובי הדגים? "הסיבה לכך איננה אקולוגית", שפיר מכריז. לטענתו, ועדת מומחים שבחנה בשעתו את הנושא מטעם המשרד להגנת הסביבה, קבעה גם היא כי הוצאת הכלובים מהמפרץ היא פעולה שסיבתה זהירות מונעת, במטרה להגן על החקלאות הימית באזור. "מי שמעיין בתוכן ההחלטה מגלה שחברי הוועדה כתבו במפורש שאין סיכון בכלובי הדגים, ואף המליצו להותיר מספר כלובים במים כדי לספק אוכל לאלמוגים", הוא מסכם.
לפנייה לכתב/ת 
