| |
מה רואים השבת, בָּשָׁמַיִם
בטיול במדבר, בצימר בגליל או על גג הבית, אם אתם רחוקים מאורות העיר. ד"ר יגאל פת-אל ילווה אתכם, כמדי שבת, במסע קסום ברחבי היקום
בשבוע שעבר,
סקרנו את קבוצת בתולה, אחת מ-12 המזלות. השבוע נתמקד בקבוצה מוכרת פחות, אך אחת שמאכסנת בקרבה כוכב חשוב מאוד. הקבוצה היא קבוצת רועה הדובים והכוכב הוא ארקטורוס.
קבוצת רועה הדובים מצויה דרומית לקבוצת הדובה הגדולה, בינה לבין קבוצת בתולה (ראו מפה).
אם נמשיך את הקשת שמתווה זנבה הארוך של הדובה נגיע לכוכב בהיר מאוד, הזוהר ביותר בשמים בתקופה זו, למעט כוכב הלכת צדק. ארקטורוס הוא כוכב השבת הזוהר ביותר בחצי הצפוני של כיפת השמים. צבעו של הכוכב כתום ועל המשמעות של צבעו ארחיב בהמשך. ארקטורוס וקבוצת רועה הדובים מצויים כמעט מעל הראש בשעות הערב המוקדמות, מיד לאחר תום דמדומי הערב.
קבוצת רועה הדובים, כשמה כן היא, קשורה לשתי הדובות – הגדולה והקטנה. שמה הלטיני של הקבוצה הוא BOOTES ומקורו אינו ברור. בעברית היא קרויה רועה הדובים. צורתה של הקבוצה היא כעפיפון מוארך (ראו מפה)
והיא שוכנת באזור שמרוחק משביל החלב ולפיכך דל בכוכבים.
הדמות המיתולוגית המזוהה יותר מכל עם הקבוצה היא זו של הטיטאן אטלס, הנושא את כיפת השמים על כתפיו, אביהן של ההֶספֶרידות ששמרו על הגן ובו פירות הזהב. סיפורי המיתולוגיה מאוחרים יותר מזהים את הדמות המופיעה באיורי קבוצת רועה הדובים, עם איקריוס, שעל פי האגדה העניק לאנושות את היין וגם לארקס, בנם של זאוס וקאליסטו, אם כי כיום מקובל לייחס את דמותו של ארקס לדובה הקטנה דווקא.
כאמור, הכוכב הזוהר בקבוצה הוא ארקטורוס. מקור שמו של הכוכב הוא במילה היוונית ארקטוי, המציינת דוב, הודות לקשר שלו עם שתי הדובות. יש הטוענים כי שמו העברי של הכוכב הוא עיש, שם המוזכר בספר איוב:"עֹשה-עש כסיל וכימה וחדרי תימן" (איוב ט', ט') וכן: "התוציא מַזָרות בעִתו ועַיש על בניה תרחם" (איוב ל"ח, ל"ב). הערבים ראו בו רומח.
ארקטורוס הוא כוכב כתום ועובדה זו בולטת מיד כאשר מביטים בו בעין ובפרט כאשר מתבוננים בו מבעד למשקפת קטנה או מבעד לטלסקופ. צבעו של כוכב מעיד למעשה על הטמפרטורה שלו. הסקאלה של צבעי הכוכבים מקבילה לצבעי הקשת – מהכחול, דרך הירוק, הצהוב, הכתום ועד לאדום. בקצה הקר של הסקאלה ניצבים הכוכבים האדומים, שטמפרטורת פניהם כ-3000 מעלות "בלבד". בקצה השני של הסקאלה מצויים הכוכבים הכחולים, שטמפרטורת פניהם מגיעה לכמה עשרות אלפי מעלות. השמש שלנו, שצבעה צהוב, נחשבת לכוכב "קר" יחסית וטמפרטורת פניה היא כ-6000 מעלות.
מעניין להשוות את צבעו של ארקטורוס עם צבעו הכחלחל של ספיקה בקבוצת בתולה, שמצוי מדרום לו. ארקטורוס שייך לקבוצה הקרויה – ענקים. קוטרו גדול פי 30 מקוטרה של השמש, אך הוא קר ממנה וטמפרטורת פניו כ-4500 מעלות "בלבד". אולם, טמפרטורת פניו אינה מרמזת על המתחולל בקרבו – בעוד שבמרכז השמש הטמפרטורה מגיעה ל-15 מיליון מעלות, הטמפרטורה במרכזו של ארקטורוס גבוהה ממאה מיליון מעלות! לו ארקטורוס היה מצוי במקומה של השמש, היה אורו גדול פי 110 פעמים מאורה של השמש.
מרחקו של ארקטורוס מאיתנו הוא כ-37 שנות אור (לשם השוואה, מרחק השמש מאיתנו הוא 8 דקות אור בלבד. מרחקים אסטרונומים נמדדים בזמן אור; זהו המרחק שאותו עובר האור, הנע במהירות של 300 אלף ק"מ בשניה. כך לדוגמה, דקת אור היא המרחק אותו עובר האור בדקה ושנת אור היא המרחק אותו עובר האור בשנה). לארקטורוס עוד תכונה מעניינת: הוא שייך לכוכבים המצויים בהילה של הגלקסיה שלנו, שביל החלב.
חלק הארי של הכוכבים, כולל מערכת השמש, מצוי במישור הגלקסיה וחלק קטן מצוי בהילה העוטפת את הגלקסיה בהילה כדורית, דלילה. כוכבי ההילה נעים מהר מאוד יחסית והן חוצים את מישור הגלקסיה. ארקטורוס נע בחלל במהירות גדולה יחסית של 150 ק"מ לשנייה והוא אחד הכוכבים הבודדים שאפשר להבחין בבירור בתנועתם על פני כיפת השמים בצילומים שייעשו במרווחי זמן של כמה שנים. ארקטורוס מתקרב כעת לשמש ובעוד כמה אלפי שנים יגיע למרחקו הקרוב ביותר אליה. לאחר מכן יתרחק ובעוד כמה מאות אלפי שנים ייעלם מהעין וייראה רק בטלסקופ.
האירוע החשוב ביותר הקורה השבוע הוא תחילת הקיץ האסטרונומי. ב-21 ביוני בשעת הצהריים תהיה השמש רק כמה מעלות דרומית מהזניט (הנקודה מעל הראש). ביום זה השמש מגיעה לנקודה הגבוהה ביותר (הצפונית ביותר) במהלכה על כיפת השמים ולאחר מכן תתחיל להדרים. לכן נקראת נקודה זו בשם – היפוך הקיץ – כיוון שבה השמש משנה את כיוון תנועתה, המדומה, על פני כיפת השמים. מדי יום, מאז החורף, השמש נראית גבוה יותר בכיפת השמים בשעת הצהריים ומתחילת השבוע הבא היא תשנה מגמה ובכל יום שיעבור היא תראה נמוך יותר בשעת הצהריים, עד להיפוך החורף בסוף השנה וחוזר חלילה.
למרות שהשמש תהיה בשבוע הבא בשיא גובהה בשמים בשעת הצהריים, החודשים החמים בשנה יהיו דווקא יולי ואוגוסט, ואילו שיא החורף יאחר בחודשיים לערך מהיום שבו השמש מצויה בנקודה הנמוכה ביותר מעל האופק בשעת הצוהריים. איחור זה קרוי – השהיית העונות והסיבה טמונה באטמוספירת כדור הארץ ובאוקיינוסים שלו. אלה אוגרים אט אט את החום המגיע מהשמש מצד אחד ומאידך שומרים על החום שלא יאבד לחלל במהירות, ממש כשם ששמיכת פוך שומרת על חומו מי שמתכסה בה.
כוכב חמה, הקרוב ביותר לשמש, נראה מיד לפני עלות השחר מעל האופק המזרחי. כוכב הלכת הבהיר, נוגה, מצוי סמוך מאוד לאופק המערבי מיד לאחר השקיעה. כעת עדיין מוקדם להבחין בו על רקע השמים המוארים אך במהלך חודש יולי נוגה יתרחק מהשמש ויהיה נוח יותר לצפייה.
מאדים, אותו סקרנו בהרחבה במאמרים הקודמים,
נע אט-אט מזרחה והוא מצוי בקבוצת אריה, מעט מערבית לרגולוס ולכוכב הלכת שבתאי, היפה מבין כוכבי הלכת שטבעותיו נראות היטב גם בטלסקופ איכותי קטן. שני כוכבי הלכת מתקרבים זה לזה עד למפגש בינם בתחילת חודש יולי. הם מצויים בתחילת הערב מעל האופק המערבי, כמחצית המרחק בין האופק לזניט.
כוכב צדק מבסס את מעמדו ככוכב הלכת הבולט ביותר בשמים (הוא יחזיק בתואר זה שבועות ספורים על להופעתו של נוגה במערב). צדק נראה היטב בכיוון דרום מזרח לקראת חצות והוא ניכר באורו הבוהק בגוון לבן-צהבהב. קל מאוד לראות את ארבעת ירחיו הגדולים גם במשקפת שדה קטנה. ביום שישי, 20 ביוני, הירח קרוב מאוד לצדק והוא ימצא מרחק 2.5 מעלות (כ-5 קוטרי ירח) מצדק. אפשר לצפות בירח למחרת ולהבחין בכך שהוא התרחק מאוד מצדק לכוון מזרח. באמצע השבוע הירח יהיה ברבע האחרון שלו (יראה כחצי ירח) ויזרח בסביבות חצות. הוא ילך ויתמעט עד המולד בתחילת יולי. מידע נוסף על התצפית בכוכבי לכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל,
היל"א – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי,
מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים
ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
|
