מה זה בעצם "אשה חזקה"? הנה התשובה שלי
ברור שיש אנשים חזקים, ושלחלקם יש ציצים, אבל אדם חזק לא יעיד על עצמו שהוא כזה. זה פשוט לא יעניין אותו. הרעיון הזה, של גברים שמפחדים מנשים חזקות, הוא תירוץ של נשים שלא הולך להן ובחורים כל הזמן הולכים להן. כמו שהרעיון שנשים אוהבות מניאקים הוא תירוץ של גברים שלא הולך להם
כשגדי הגיע, אביתר ואני כבר הספקנו להניח את צלחות הנישנושים ובקבוקי הבירה על השולחן בסלון. "היי חבר'ה", הפטיר לעברנו, והיה ברור לי מיד שמשהו לא בסדר.
"תראו חבר'ה, ברור שיש אנשים חזקים, ושלחלקם יש ציצים, אבל אדם חזק לא יעיד על עצמו שהוא כזה. זה פשוט לא יעניין אותו. הרעיון הזה, של גברים שמפחדים מנשים חזקות, הוא תירוץ של נשים שלא הולך להן ובחורים כל הזמן הולכים להן. כמו שהרעיון שנשים אוהבות מניאקים הוא תירוץ של גברים שלא הולך להם. אנשים חזקים לא מחפשים תירוצים לכשלונות שלהם ולא קוראים לעצמם 'חזקים'. הם פשוט לא שמים זין. כל מה שמנסים למכור לכם על איך תזהו אשה חזקה, כמו 'נשות קריירה' ויתר השטויות, זה בלבולי ביצים. ייקח לכם זמן לזהות אחת כזאת. אשה חזקה יכולה להיות אשת קריירה ויכולה להיות גם עקרת בית. היא יכולה לעשות דוקטורט בכלכלה או לפתוח דוכן לפלאפל. היא יכולה להיות רווקה
או להתחתן, לעשות ילדים או לא,
להיות חובבת סטוצים או להתחתן בתולה, ממש כמו... כמו..."
"הכל בסדר גדי?" ליכסנתי לעברו מבט.
"האמת היא שלא, אני קצת מוטרד". הוא תקע את ידיו בכיסיי מכנסיו והביט בי נבוך.
"מוטרד?" התפלא אביתר "למה מוטרד? בוא שב, שתה בירה, תתפנן. הנה, בדיוק מתחילה תוכנית על רובוטים, כמו שאתה אוהב".
"אלה החדשות עם יונית לוי", תיקנתי אותו ופניתי אל גדי: "מה הסיפור גדי? מה מטריד אותך?"
גדי התיישב על הספה הכחולה, שאף אוויר, נשף, ואז פנה אלי: "אתה זוכר שסיפרת לנו שאתה כותב בערוץ יחסים?"
"כן. מה, נעלבת ממשהו שכתבתי?" נבהלתי קלות.
"לא, זה לא זה, למרות שהייתי שמח אם לדמות שלי היו קצת יותר שורות".
"אתה יכול לחזור על זה?" ביקשתי.
"הייתי שמח אם לדמות שלי היו קצת יותר שורות".
"שוב".
"הייתי שמח אם לדמות שלי היו קצת יותר שורות".
"טוב, זה מספיק. עכשיו, מה מטריד אותך?"
"תראה..." הוא גירד בראשו, "קראתי קצת וראיתי שכותבים שם על בחורים שמפחדים מנשים חזקות. זה גרם לי להרהר על זה שאני לא רוצה שזה יקרה לי. אני רוצה להיות גבר חזק! גבר מתקדם!, גבר עם ביטחון עצמי!, גבר-גבר, אחד שלא מפחד מנשים חזקות!" הוא נופף באגרופו והוסיף: "אגב, תודה שקנית במבה אדומה. זה מאוד מתחשב מצידך".
"בכיף, אבל לא הבנתי משהו. למה שדבר כזה יקרה לך? למה שתפחד מנשים חזקות?"
"כי אני לא יודע בכלל מה זה 'אשה חזקה'. מעולם לא שמעתי על זה קודם".
"אוי נו, זה קל", התערב אביתר. "אשה חזקה זה... זה.. אממ... אשה חזקה זאת אשה ש.. ש.. כלומר.. אין לי מושג. מה זה באמת אשה חזקה?"
שניהם הביטו בי בציפיה לתשובה.
"למה אתם מסתכלים עלי ככה? מאיפה לי לדעת?" התגוננתי מיד.
"אתה כותב בערוץ יחסים. אתה לא מכיר את החבר'ה האלה?"
"לא, מעולם לא פגשתי אותם. תראו, אני סתם כותב סיפורים מטורללים ורווי סקס בכוונה ליצור לעצמי תדמית של בחור מגניב, חמוד אבל קצת פסיכי, רגיש אבל לא בנוי למחויבות שכזה, בתקווה לקבל כמה שיותר פניות מקוראות קלות דעת. זה הכל, באמת. אני לא נכנס לדברים האלה".
"נו, וזה עובד? פנו אליך בחורות?"
"לא, משום מה אף אחת עוד לא פנתה אלי למייל".
"מה? פרסמת שם את המייל שלך?" אביתר תלה בי מבט נדהם.
"לא. למה, זה נראה לך קשור?"
גדי ואביתר הביטו זה בזה שותקים ואחר כך חזרו להביט בי. "עזוב, זה לא חשוב. בוא נחזור לעניין הנשים החזקות. מה זה כבר יכול להיות?"
"אני לא יודע", השבתי לו תוך שאני משפשף את סנטרי ובוהה בנקודה מרוחקת. פתאום נשמע ברקע צליל נגינת נבל, התמונה החלה מתעוותת ומצאתי את עצמי מפליג בדמיוני כשנתיים אחורה, אל הפעם הראשונה שיצאתי עם אממ.. לא זוכר. שם שמתחיל ב-ע' נראה לי. היה לה תואר שני במנהל עסקים, היא הרוויחה טוב וכנראה קראה את הספר "איך תחיי בסרט בעשרה שלבים פשוטים", ולכן חשבה שזה יגרום לי להחזיק ממנה. עוד באותו הערב הזמינה אותי אל דירתה.
לפני שהתפשטה, ביקשה ממני לכבות את האור. אחת לחצי דקה לערך היא התעקשה לציין ש"פעם הייתי יותר רזה", ואני האמנתי לה. לא משנה כמה רציתי, היא לא הסכימה שאראה לה את התחת. גיששתי בעלטת החדר בחיפוש אחר התיק שלי וכשמצאתי אותו החלתי מפשפש בו מחפש קונדום, וכשמצאתי אחד, שלפתי אותו ונופפתי בו מולה עוטה על פני מבט ממזרי.
"חמוד, זה מיני פסק-זמן", אמרה לי בטון שלא איפשר לי להבין אם היא מאוכזבת מזה או מרוצה.
"אוי סליחה, אני פשוט לא מצליח לראות שום דבר בחושך הזה", התנצלתי.
"זה בסדר", השיבה לי ופתחה מגירה מלאה קונדומים.
"וואו, כמה קונדומים!" לא הצלחתי לרסן את עצמי, "תגידי, אלה עם הצבע הזרחני, זה לא יכול לעשות לי כוויה?"
"מה זאת אומרת כמה קונדומים?" היא התעצבנה, "שאני אבין, יש לך בעיה עם נשים חזקות?"
"הממ... סליחה?"
"יש לי תואר שני במנהל עסקים! אני מקיימת את עצמי לבד! אני נותנת דרור לתשוקות שלי ומענה לצרכים המיניים שלי! אני אזדיין עם מי ומתי שמתחשק לי, אני אשה חזקה ואני לא מתביישת בזה!"
"סבבה, תזדייני עם מי, מה וכמה שאת רוצה. כל עוד זה לא כולל מינים בסכנת הכחדה זה בכלל לא עניין שלי. אבל איך זה קשור אלי?"
"אתה לא מסוגל להתמודד עם זה. אתה מפחד מנשים חזקות. עכשיו תעצום עיניים, אני רוצה להדליק את האור ואני לא רוצה שתראה לי את התחת. אתה מבטיח לא להציץ?"
והיתה גם סיון. לסיון היו מצבי רוח משתנים, אבל השתדלתי להיות מבין ותומך. בפעם הראשונה שהסעתי אותה לפגישה השבועית שלה עם הפסיכולוג סיפרה לי בהתרגשות: "אני הולכת אליו פעם בשבוע כבר חמש שנים, ובשבוע שעבר הוא אמר לי שהוא חושב שאנחנו על סף פריצת דרך. נכון שאתה מתרגש בשבילי?"
"בטח מאמי, בטח. אבל את יודעת, עוד לא ממש סיפרת לי למה את הולכת אליו".
הסתבר שכשסיון היתה בכיתה ז', אחד מילדי הכיתה קרא לה "פולנייה", וסיון לקחה את זה מאוד קשה. בכלל, היתה לה נטיה להטות כמעט כל שיחה למונולוג נוקב על פמיניזם וקיפוח נבחרת הדיפת כדור הברזל של בולגריה, או משהו כזה. פעם אפילו סיפרה לי על ההערצה העזה שלה כלפי אשה טורקייה אחת שכרתה לעצמה את הדגדגן במחאה על דיכוי הנשים בארצה.
"מה זה הכחול הזה? הדם שלנו אדום כמו שלכם"
באחת הפעמים שצפינו בטלוויזיה, התרעמה על יוצרי הפרסומות לטמפונים ותחבושות היגייניות: "מה זה הצבע הכחול הזה? הדם שלנו אדום ממש כמו שלכם. מה, אנחנו צריכות להתבייש בזה שיש לנו מחזור?"
האמת? הסכמתי איתה. היא אשכרה צדקה בעיניין הזה. אילו הייתי נערה שמקבלת מחזור בפעם הראשונה, הייתי נכנס להיסטריה מזה שהתחתונים שלי נצבעו אדום ולא כחול כמו שראיתי בטלוויזיה. אבל אז סיון המשיכה:
"אם זה היה תלוי בי, הייתי מפוצצת את המסך בדם. שפריצים של דם. גייזרים!. בית מטבחיים הייתם מקבלים ממני וישר בפרצופים עטורי הזיפים שלכם, שתלמדו להתמודד!"
אוקיי, אני רוצה לאמא. עכשיו.
"תגידי, את לא חושבת שאת קצת מגזימה?" התעקשתי לרקוע על המוקש הזה.
"סליחה?" סיון הביטה בי בבוז, "זה ידוע שעולם הפרסום נשלט ע"י גברים שמפחדים מנשים חזקות ולכן מדכאים אותן תוך הצגתן כאובייקטים מיניים נוטפי צבע כחול משל היו חלזונות בתעשיית צביעת הטליתות. אל תגיד לי שגם אתה כזה, מפחד מנשים חזקות"
אני? אני לא אומר כלום. אני בכלל אהיל או שטיח או מסגרת של תמונה. בחיי. (אגב, לגבי האשה ההיא מטורקיה? עשיתי חיפוש בגוגל. לה ולבעלה היה דוכן לשווארמה. הסתבר שבסך הכל מדובר בתאונת עבודה מצערת).
וכמובן, היתה גם צחי...
צחי? צחי? מה הוא עושה כאן?
צחי נכנס לדירה מלווה צליל נגינת נבל וקטע את חוט מחשבותי.
"אז מה? שוב מדברים על בחורות?" שאל אותנו מיד.
"כן. איך ידעת?"
"יש לכם הבעת פנים מיוחדת כזאת בכל פעם שאתם מדברים על משהו שאין לכם בו מושג", השיב, "אז מה זה הפעם?"
"אנחנו מדברים על נשים חזקות. אנחנו מנסים להבין מה זה בכלל אשה חזקה. יש לך מושג אולי?"
"הממ... אשה חזקה" צחי גירד בעורפו, "אתם מכירים את זה שבחורה פוגשת בחור?" שאל.
"שמענו על זה", ענינו יחד.
"ואז שהבחורה יוצאת עם הבחור?"
"כן, זאת אשה חזקה?"
"לא, עוד לא. ואתם מכירים את זה שהבחור עוזב את הבחורה?"
"כן. נו, אז זאת אשה חזקה?"
"עוד לא. ואתם מכירים את זה שזה קורה לה עם עוד בחורים והיא לא מבינה למה?"
"כן".
"או, אז זאת 'אשה חזקה', הבנתם?"
הנהנו בהסכמה, הבטנו זה בזה ואז השבנו פה אחד: "לא!"
זווית נשית:
גבר, תראה איך היא מסובבת אותך (וטוב שכך)
שלי פרץ
הגבר מטבעו מוּנע ממטרה אחת ויחידה – להרשים את האשה. בין אם זו אמו, הגננת, הילדה מהכיתה, או כל בחורה אחרת. הוא רוצה כפיים, הוא רוצה להרגיש בשמיים. כשאת מחזיקה בתוכך דרישה אמיתית שיבנה לך בית, הוא מתחיל לחפש אחר טיט ולבנים. נשים, אין דבר העומד בפני הרצון!
"כמו גבר חזק?" שאל גדי ועשה פרצוף של 'אני מתאר לעצמי שאמרתי משהו אידיוטי, אבל אני בונה על זה שתקבלו אותי כמו שאני'.
צחי הנהן וחייך. "קלטת את זה", טפח לגדי על השכם. "עכשיו, תגידו לי משהו, מי הטמבל שקנה במבה אדומה?"
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
