נמצאה האבדה

לפעמים קשה להסתכל מעבר לגימיק, וסרט אנימציה תיעודי על זוג תל-אביבי נשמע בעיקר כמו אחלה גימיק. אבל במקרה של "אבודים בתל-אביב", מדובר בהרבה יותר מזה.

הסרט מתעד שלוש שנים בחיי זוג אנימטורים יאפים שעובדים במשרד פרסום שפושט את הרגל. השניים מחליטים להישאר עצמאיים ויוצרים סדרת אנימציה למבוגרים, בתקווה למכור אותה בהרבה כסף. הסיפור שלהם, שמתחיל קצת חלש

במה שנראה כסרט חתונה קליל ומשעשע בסגנון "אלה הם חיינו", הופך לתיעוד אישי ומרגש של חיים כואבים ושל חלומות שמתנפצים.

יוצרי הסרט, גיא ונטע דימט, שגם משחקים בתפקידים הראשיים, יצרו את הסרט באמצעות אנימציה קלאסית המבוססת על ציורים ריאליסטיים המדובבת בקולותיהם.

"אבודים בתל אביב" הוא סרט מאוד אישי, מאוד אוטוביוגרפי ואפילו כמעט מציצני. בתחילת הסרט, בני הזוג דימט עדיין מנסים לחמוק מכל דבר שעלול לחשוף את החיים הפרטיים שלהם ומתמקדים בסדרה הפרוורטית שלהם, שבזכותה הם מקווים להשיג את הכסף והתהילה המיוחלים.אולם עד מהרה, השניים מוצאים עצמם בתוך מערבולת של פחדים, חששות והתמודדות עם חיים לא פשוטים.

"אבודים בתל-אביב".  מאוד אוטוביוגרפי וכמעט מציצני

למרות שמדובר בסרט אינמציה, "אבודים בתל אביב" הוא יצירה שקל מאוד להזדהות איתה. ככל שהסרט מתקדם, הצופה כבר שוכח שמדובר באנימציה וכמעט ורואה את הדמויות בשר ודם. יש בהן משהו כל כך מעורר אמפטיה, רגיש, כואב ומקווה, שקשה שלא לאהוב אותן. כל מה שגיא ונטע רוצים זה שסוף סוף יצליח להםף פשוט כי הם ממש רוצים. נשמע מוכר?

לאורך כל הסרט שמתנהל על רקע רחובותיה של תל אביב, יש תחושה מוכרת בדרך בה הם מסתכלים על החיים. באמצעות האנימציה הם ממחישים את כל אותן מחשבות כמוסות ורצונות הרסניים שהיו שמחים לממש וצצים אצל רובנו. כמו למשל, לחנוק את האנשים ששוב מאכזבים אותך ולא יעזרו לך למצוא עבודה או לההפך למפלצת רושפת כששתי הבנות מאחורה באוטו לא מפסיקות לקטר והתנועה לא זזה.

יצירת האנימציה הקסומה הזו בת השעה מצליחה לרגש, לגרום להזדהות, להצחיק וגם לגרום לנו להאמין שבסוף הכל עוד יסתדר. בכל זאת, הם הצליחו למכור את זה ל"יס". זה אמנם לא אמריקה, אבל זה גם משהו - תראו מה קרה ל"ואלס עם באשיר".