לא קולטות את הציבור

הפשרה בין אהוד לאהוד הייתה כתובה על הקיר.

מפלגות פורשות מקואליציה כשיש להן מסר מובחן, מופרד וייחודי, איתו יתמודדו בבחירות. ל"עבודה" כיום אין השקפת עולם ואין תוכנית לאומית השונות במילימטר מאלו של "קדימה". ההבדל ביניהן הוא כמו בין שני מסכי טלוויזיה LCD המיוצרים באותו המפעל בטייוואן בידי אותם הפועלים; רק שבסוף פס היצור המשותף מדביקים על מסך אחד תווית של חברה משווקת מסויימת, ועל מסך שני תווית של חברה אחרת. התוויות שונות, אך המפרט הטכני זהה והרזולוציה זהה: המסך של "העבודה" לא יותר חד מהמסך של "קדימה". שניהם מטושטשים באותה המידה ושניהם לא קולטים את הציבור.

לכן השאלה לא הייתה אם מפלגת העבודה תצביע בעד פיזור הכנסת, אלא איזו נוסחה גואלת תימצא כדי שהיא לא תעשה זאת. כדי שכל אחד מגיבורי העלילה הפוליטית הפתלתלה יספיק להחזיר בזמן את אקדחו למגירה שבשולחן עבודתו. 

הנוסחה נמצאה והרכבות לא התנגשו: "קדימה" הודיעה שבנסיבות המיוחדות (חקירה נגדית של טלנסקי / אי-סגירת תיק בל"ל בפרקליטות / סיבוכים עם עדויות במרכז ההשקעות - בחר את הפרשה) היא מחדשת במלוא המרץ את ההכנות לפריימריז, ואלו יתקיימו, בשבועת צופים!, בסוף הקיץ הלוהט, כלומר ב-25 בספטמבר.

זיגזוג ציני שיערער את הפופולאריות של אהוד אולמרט? נו אז מה. הסקרים האחרונים מעניקים לו תמיכת-ריצפה בשיעור של טעות דגימה סטטיסטית ונראה שרק קומץ מקורביו, שכניו ובני משפחתו עדיין מחזיקים בדעה שהוא ראוי לתפקיד ראש הממשלה. הם יישארו עמו, יעשה מה שיעשה.

מפלגת העבודה הודיעה מצידה שבנסיבות המיוחדות (התרעות ביטחוניות / עסקות חטופים / איראן - בחר את התירוץ) היא משהה את יישום החלטה ביחס לעתידה בקואליציה עד אוקטובר או עד הצגת כתב אישום נגד אולמרט, מה שיבוא קודם.

או-אז, מבטיח יו"ר המפלגה אהוד ברק, יתכנסו מוסדות המפלגה לסיעור מוחות מוסרי ופילוסופי, למפגש של רוחניות מטהרת שבו הם ממש מצטיינים.

התחכמות דחוקה שתשרוט את אמינותו הפוליטית של אהוד ברק? נו אז מה. פני האמינות הפוליטית שלו ממליא כה שרוטים, שפצע עצמי נוסף קטן לא ישנה את מראהו. בוחריו הפוטנציאליים הרי כבר התרגלו לאומנות השיח המיוחדת של ברק, המתאפיינת במשפטים ארוכים שסופם סותר את תחילתם, ולעתים גם את תחילתו של המשפט הבא. הוא "בעד אבל בעצם נגד", כאמירתו בת האלמוות של נשיאה ההפכפך של פולין לך ולנסה.

אהוד א' ואהוד ב' הפסידו מהתרגיל הגואל? נו אז מה. נכסיהם בבנק הפוליטיקה הלאומית הידלדלו עד כדי כך שאין להם כבר מה להפסיד. ובאשר ליו"ר הליכוד ח"כ בנימין נתנהו, הוא צבר אהדה רבה בזכות אפס מעשיו בשנתיים האחרונות. מתאימות לו האמירות: "שתיקה שווה זהב" ו"שב ואל תעשה".

נשארה ש"ס. היא עוד עלולה להצביע בעד פיזור הכנסת, אבל אולמרט מראש החריג אותה מאיום הפיטורים בטענה שעמדת ש"ס היא אידיאולוגית (נבחריה רוצים יותר כסף) ולא אישית כמו של מפלגת עבודה (שרוצה ראש ממשלה לא-חקיר). הגדרות יוצאות דופן יש לאולמרט למונח "אידיאולוגיה".

היזהר לך, אדוני ראש הממשלה: אם תיענה לדרישות הכספיות של ש"ס, אתה עוד עלול במו ידך לתת ל"עבודה" סיבה אידיאולוגית - על פי הגדרתך - לפרוש מהממשלה.