הפרטה חברתית או הגנה הכרחית?

על המדינה לספק הגנה לצד הנפגע / יצחק אהרונוביץ'

חוק "ביתי הוא מבצרי" הוא חוק ערכי, מוסרי ומוצדק. לא מדובר ברשיון לרצח, לא מדובר בחוק שמאפשר להרוג אנשים, אלא בהרחבה של החוק הקיים, שמעניק הגנה מפני אחריות פלילית למי שפועל מתוך הגנה עצמית.

מקרה שי דרומי אמנם זכה להבלטה, אבל יש עוד עשרות מקרים דומים, לאו דווקא של חקלאים. בשנים האחרונות אנו עדים לגל של פריצות לבתי עסק, דירות ומשקים חקלאיים. כל אחד מרגיש חשוף וחסר ביטחון ולפיכך חייבים להעלות את נושא ההרתעה מפני אותם גנבים.

החקלאים חשופים עוד יותר לגניבות ופריצות, ובשטחם אין דין ואין דיין. הם נתונים ללא הגנה והמשטרה אינה נמצאת בשטח. כשמזעיקים את אנשיה נדרשות דקות ארוכות אם לא מעבר לכך עד שהם מגיעים לזירת הארוע.

אנשים רבים שנפלו קורבן לפריצה מספרים שהיה ברשותם נשק אך הם חששו להשתמש בו, מפחד שיואשמו לאחר מכן. זהו מצב בלתי אפשרי. אם אדם מרגיש מאויים - עדיף שיירה כדי שלא ייפגע, וכדי שגם בני ביתו לא ייפגעו.

החוק פוטר מהעמדה לדין גם את מי שפעל באורח בלתי סביר. יועמד לדין רק מי שפעולתו בלתי סבירה בעליל, אך זהו אינו רשיון להרוג. אני מקווה שלא ישתמשו בחוק הזה כדי לבצע רצח או הריגה, אבל אי אפשר להבטיח זאת. חוסר שיקול דעת יכול להתקיים גם בלי שהחוק הנוכחי ייכנס לתוקף.  

החוק הקיים מחייב להעמיד לדין אדם שירה ולאחר מכן להכריע אם היה רשאי לירות או לא. בחוק שאושר - לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שפורץ לבית מגורים, בית עסק או משק חקלאי המוגדר שלו או של זולתו, בכלל זה גם שטח מרעה. ההגנה לא תחול אם המעשה היה לא סביר בעליל. במקרה כזה הוא כן יעמוד לדין, כך שהחוק החדש בסך הכל מרחיב את חוק ההגנה העצמית, ועל היורה להוכיח שנהג כיוון שנדרש להגנה מוחשית. עליו לעמוד במבחן הסבירות, ורק אם לא נותרה בידו ברירה אחרת החוק החדש יעמוד לצדו.

כסמפכ"ל המשטרה לשעבר, אני מודע לקשיים שבהם נתונה המשטרה כיום. היא איננה מסוגלת לתת מענה לאזרח הקטן, וכדי שתהיה אפקטיבית נדרשים עוד 10,000 שוטרים. כדי לספק ביטחון לאזרחים עלינו להציב שוטר בפתח כל חווה חקלאית. וכאשר מערכת אכיפת החוק לא נותנת מענה ראוי, אנחנו כמחוקקים מחוייבים לחוקק חוק שיתן מענה ראוי לקרבן העבירה.

אני מודע לכך שיש מי שמנסים לגרור את הדיון לצד הלאומי והלאומני. הרי לא מדובר בערבים ויהודים. פורצים יש מכל הסוגים, וכנגד מכת הגניבות אנו נדרשים לתת הגנה לאזרח. החוק החדש הוא עוד כלי שנתן המחוקק לצורך העניין, והעובדה שמשרד המשפטים ומשרד החקלאות תמכו בכך אף היא מחזקת את הרעיון.

העמדות לפיהן יש להשקיע בחינוך מקובלות עלי, אך גם אם נעשה זאת - עדיין יהיו פריצות וגניבות. לאזרח התמים צריכה להיות אפשרות להגן על עצמו ועל רכושו. לא רק זכויותיו של הגנב צריכות לעמוד לנגד עיננו, גם הצד הנפגע ראוי להגנה ועל המדינה לספק אותה. אם היא אינה מסוגלת לעשות זאת בשטח, יש לחזק אותה בחוק. אם לא ניתן את הכלים הללו, נתפשט מכל הערכים והנורמות הקשורים במדינת חוק.

אין לי ספק שהחוק שאושר יביא לירידה דרסטית בעבירות גניבה והתפרצות ויתרום תרומה מכרעת לגורם ההרתעה והחזרת הביטחון האישי לכל בית בישראל. 

ח"כ יצחק אהרונוביץ' (ישראל ביתנו), לשעבר סגן מפכ"ל המשטרה, מיוזמי "חוק דרומי"

עוד לפני חוק דרומי היו בחוק הישראלי שני סעיפים שנתנו תשובה משפטית מספקת ליכולת שלנו להגן על עצמנו ועל רכושנו מפני התקפה או איום: סעיף ההגנה העצמית, אשר מספק הגנה מאישום פלילי למי שמתגונן ומגן על עצמו ועל רכושו מפני התקפה; וסעיף נוסף, שעניינו "הגנת הצורך", ואשר נותן גם הוא הגנה משפטית למי שמגן על שורה ארוכה של אינטרסים ובכלל זה גם על רכושו. לכן לחשוב שעד היום לא יכלו אזרחי ישראל להגן על עצמם ועל רכושם - זו אמירה לא נכונה. למעשה, חוק דרומי כלל אינו דרוש כדי שאזרחים יוכלו להגן על עצמם.

בחוק דרומי טמונה סכנה רבה. והרי אם לא צריך את החוק כדי לאפשר הגנה עצמית, לשם מה בעצם הוא נדרש?

התשובה שלי היא שחוק דרומי מרחיב באופן קיצוני את היכולת להפעיל כוח נגד פורצים. החוק שובר לגמרי את האיזונים המקובלים בחוק הפלילי בין ההגנה העצמית הלגיטימית לבין מעשי חיסול ורצח בלתי מוצדקים.

החוק הזה חל על מערכת רחבה מאוד של מצבים ותקף למשל גם על מי שמגן על שטחי המרעה שלו. משמע: אם מישהו נכנס לשטח המרעה שלי מותר לי לתקוף אותו ואולי אף להרוג אותו. במובן זה, מדובר בחוק של מערב פרוע, או ליתר דיוק בחוק של "דרום פרוע", שהרי כמו המקרה שהוליד את החקיקה הזו, גם השימוש העתידי בו עלול להיות נפוץ במיוחד בנגב.

ביהדות יש כלל - הקם להרגך השכם להרגו. חוק דרומי מטפל רק בציווי "השכם להרגו", אבל מתעלם כליל משאלת האחריות לודא כי אותו אדם אמנם "קם להרגך". הסכנה בחוק דרומי היא שהוא מתיר פגיעה נרחבת ואף הריגה של כל מי שמזוהה כפולש, בין אם הוא קם להרגך, ובין אם פשוט טעה בדרכו.

מעבר לסכנה שבשימוש המופרז בכוח ובנשק חם שהחוק עלול להוליד, יש בו גם סכנה חמורה לעתיד המשטר הדמוקרטי בישראל. החוק למעשה מהווה הפרטה של אחריות המדינה לביטחון האישי ולביטחון הרכוש שלנו - תחומים שעד כה היו בתחום אחריותה של המדינה ושל המשטרה. החוק מבטא ויתור של הכנסת על האפשרות לקיים מדינת חוק שמגינה על תושביה, ומעביר את האחריות לכך חזרה לידיהם של אזרחים חמושים, ומשטרות פרטיות.

אני מקווה בכל לבי לי שלא ניתקל בעתיד הקרוב במקרים קשים ואיומים, אך גם חושש מאוד שהחוק הזה עלול לחזור במהירות רבה לכנסת, לדיון חוזר, לאחר שיגרום להרבה מאוד כאב וצער בישראל.

ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר עמית של השדולה הסביבתית חברתית

• לכותבי התגובות: סמנו תחילה אם אתם תומכים בחוק דרומי או מתנגדים לו