שתף קטע נבחר

הלסדום היתה ירושלים?

עורך הדין יורם שפטל סבור כי עריכת מצעד הגאווה ברחובותיה של ירושלים היא פרובוקציה, שניתן למנוע רק באמצעות חוק יסוד - כזה שבג"ץ לא יוכל לגעת בו

בעברית מקראית צחה וטהורה, המציאות שבה בועל "עליז" פלוני את "עליז" אלמוני, נקראת "מעשה סדום". לא במקרה הפך ביטוי זה הפך ברבות הימים לכלי בידי יודעי עברית להבעת סלידה מתופעות המוצאות להן אחיזה בקרב יהודים: "הלסדום היינו, הלעמורה דמינו".

 

אך לפני כשבועיים, ניתן היה להתרשם ממופע של אלפי "גאים", עירומים למחצה ולשלושת רבעי על גבי משאיות, השוטפים את רחובותיה של תל-אביב, כשההמון מתגודד על המדרכות ומריע ל"פייגלאך" החולפים על פניו, תוך שהן הראשונים והן האחרונים מנענעים את גופם בתנועות המזכירות את טכסי הפולחן של האספסוף הכנעני-פגאני, בשעת הקרבת הקורבנות לבעל ולעשתורת.

 

כאשר בוטלו בשליש האחרון של המאה שעברה החוקים הפליליים נגד קיום מעשי סדום, בארץ ובעולם, נאמר ובצדק, כי אין זה עניינו של הדין הפלילי להתערב בנעשה בחדרי המיטות של שני בוגרים, גם אם עסקינן במה שעלול להיחשב כסטייה, ובלבד שהכל נעשה מרצונם החופשי.

 

היותם של ה"פייגלאך" גאים במעשיהם הינה עניינם, ועוד יותר מכך, בעייתם. אולם, מכאן ועד למתן היתר להתרחשות של מצעד תועבה בחוצות ירושלים, בהן מתגוררים יהודים דווקא, בכדי להציג בפרהסיה את גאוותם באופן משכבם, רחוקה הדרך.

 

דרוש: חוק יסוד

מצעד התועבה אינו אלא פרובוקציה בכוונת מכוון כלפי המוני בית ישראל בירושלים שמרביתם הינם כידוע, חרדים ו/או דתיים לאומיים ו/או מסורתיים וככאלה חיים הם על פי תורה ומצוות. לפיכך, רובם ככולם רואים ב"מעשה סדום" דבר מבעית. בשל "חטאם" זה של הירושלמים באה לעולם הפרובוקציה המבישה של ה"גאים", שמטרתה להרגיז לקומם ולפגוע ברגשותיהם של הראשונים.

 

הראיה המוחלטת לכך היא בבחירה - שגם היא כמובן בכוונת מכוון - במסלול בו תוצג בפרהסיה התועבה, שהוא כאמור, רחובות ירושלים המאוכלסים ביהודים בלבד. ואם תמצי לומר כי גם הנצרות והאסלם אינם רואים בעין יפה - בלשון המעטה - את הדיפלקציה של ה"עליזים", כי אז יושב לאומר שקבוצת ההתייחסות של הצועדים ומארגניהם, שכולם למרבה החרפה הינם יהודים, אינה בשום פנים - בכל הנוגע לגאווותם - ערביי ירושלים, אלא דווקא יהודיה ודווקא משום שרוב מכריע מבין יהודי העיר מקבלים את גישת ההלכה באשר לתועבה שב"מעשה סדום".

 

מאחר שבג"ץ, שדמותו בשני העשורים האחרונים עוצבה ע"י נשיאו בדימוס אהרן ברק, קרי על-פי עולם המושגים החילוני, אשכנזי, אנטי ציוני ופוסט יהודי של האחרון, ברי מדוע כל העתירות נגד קיום מצעדי התועבה המבישים נדחו. אין איפוא מנוס מלחוקק על-ידי הכנסת חוק שיאסור את קיום החרפה, בחוצות ירושלים. על מנת שבג"ץ לא יפסול גם אותו, יש לכתוב בכותרתו של החוק, "חוק יסוד", וחסל סדר החצנתם של סדום ועמורה בירושלים השלמה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דודו פריד
עו"ד שפטל
צילום: דודו פריד
מצעד הגאווה בירושלים. ארכיון
צילום: גיל יוחנן
חרדים מפגינים
צילום: דודי ועקנין
מומלצים