"יותר הרוגים בכביש - אין לנו מושג למה"
שר התחבורה, שאול מופז, הבהיר אתמול (ד') בפני מליאת הכנסת, כי אין לו כל הסבר לעלייה המדאיגה במספר ההרוגים בכביש. רק לפני שבוע הצהיר: "גם בשנה הזאת, אנחנו במגמת ירידה"
"אני רוצה לומר לכם שמול כל הנתונים שיש בידי בחודש יוני", הסביר מופז, "יחסית לתקופות מקבילות, ישנה קפיצה לא מוסברת במספרי ההרוגים". הדיון התקיים בעקבות גל התאונות האחרון, שגבה 20 הרוגים בשבוע אחד. ראוי לציין כי רק לפני שבוע, השמיע השר דברים שונים בפני המליאה: "המגמה היא מגמת ירידה (במספר תאונות הדרכים, ש.ה). בשנת 2007-2006, וגם בשנה הזאת, אנחנו במגמת ירידה".
נהגים נורמטיביים אינם חסינים לתאונות (צילום: חגי אהרון)
אולם, למרות שאין למופז ולאנשיו הסבר למגמת העלייה, נראה כי האשם נמצא בכל זאת. בדיון חירום שנערך ביום ראשון בלשכת מופז, נקבע כי האשם בעלייה במספר התאונות הוא "הגורם האנושי". גם מופז וגם ניצב אבי בן-חמו, ראש אגף התנועה, ציינו כי "רכיב דומיננטי" בתאונות של התקופה האחרונה הוא "הגורם האנושי" ו"טעויות אנוש".
כדוגמה, הובאו שתי תאונות קטלניות שהתרחשו בכביש 66 בצפון, בהן נהרגו שישה בני אדם - "היו לנו שתי תאונות קשות של נהגים שחצו פס לבן, ואנחנו לא נוכל בכל כבישי ישראל שבהם יש פס לבן להעמיד הפרדות של בטון, על מנת למנוע מעבריינים לחצות פס לבן". אגב, על-פי נתונים שהציג בן-חמו בישיבה, בזמן התאונות הופעלו בצפון 366 ניידות ואופנועים "בפריסה רחבה בכל הצירים", וזאת במסגרת מבצע אכיפה מיוחד.
אין מחקר, אבל יש הצהרות
אלא שנראה כי החלטתו של מופז להפוך את הנהגים שהיו מעורבים בתאונות בכביש 66 ל"עבריינים" מעט חפוזה: בשני המקרים מדובר בנהגים שלא ביצעו עבירות תנועה שנים רבות, ובכל מקרה נחשבים לנהגים נורמטיביים לחלוטין. בנוסף, חציית פס הפרדה לבן יכולה להיגרם כתוצאה ממספר רב של נסיבות - למשל ניסיון להתחמק ממכשול או חוסר תשומת לב רגעי, שאינן הופכות בהכרח נהגים לעברייני תנועה מועדים.מאחר שבישראל לא מתבצע מחקר שיטתי ומדויק של תאונות דרכים, במקרים רבים קשה להגיע למכלול הסיבות שהובילו לתאונה. לכך יש להוסיף כי על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), כמחצית מהנהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים בשלוש השנים האחרונות - כלל לא ביצעו עבירת תנועה בעת התאונה.
דברים נוספים שאמר אתמול מופז במליאה מדליקים גם הם נורה אדומה, בכל הנוגע להבנת משרד התחבורה את המצב: "זיהינו שהשנה היקף גדול מאוד של התאונות הם באוכלוסיות של הולכי הרגל, רכבים דו-גלגליים ומשאיות". בעקבות זאת, הוחלט בדיון החירום ביום ראשון להקים צוותים שייבחנו דרכים לטיפול באוכלוסיות אלה. אלא שאסור לשכוח כי כבר שנים רבות מדובר באוכלוסיות ברמת סיכון גבוהה למעורבות בתאונה. למעשה, כבר בזמן הקמת הרשות הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים - לפני יותר משנה - הוחלט כי יש לטפל באופן מעמיק ברוכבי אופנוע, הולכי רגל ונהגי משאיות, המוגדרים "אוכלוסיות בסיכון" ו"אוכלוסיות מסכנות".
הסברים? אין
התמונה המצטיירת בסיכומו של דבר עגומה: לממשלת ישראל ולמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים אין הסבר למגמות בתאונות דרכים - לא לירידה ב-2006 ו-2007, וגם לא לעלייה שנרשמה מאז תחילת השנה. למעשה, למגמת הירידה במספר התאונות בשנים האחרונות מקובלים מספר הסברים, שכלל אינם נוגעים לעבודת המשרד: שיפורים מתמידים בבטיחות כלי רכב, ובמערכי הטראומה בבתי החולים.
היטיב לסכם את המצב שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, שמפנה אצבע מאשימה לכיוון משרד התחבורה והמשטרה. "למרות ניסיונות משרד התחבורה והמשטרה לייחס את הירידה במספר ההרוגים בשנים הקודמות לפעולות כאלה ואחרות שנעשו על-ידם, האמת המרה היא שבהיעדר תכנית פעולה מובנית ועקבית, חזקה על הסטטיסטיקה האכזרית להרים ראש, 'ולפצות' עצמה בקורבנות שיאזנו את הירידה המקרית בתחילת השנה".
