טיול לטבריה, סגירת מעגל וכבד עוף בפסטו

באחד מערבי השבוע, צפיתי כהרגלי בקודש בשידורי החדשות של שני הערוצים במקביל וכשהם הסתיימו עברתי לערוץ השלישי, שבדיוק מתחיל את מהדורת החדשות שלו. כל זאת על מנת לוודא שלא פיספסתי מאומה. לאחר שגמרו הערוצים לטפל בכל המעטפות של ראש הממשלה, נתקלתי בעוד קונצנזוס לאומי - מצבה העגום של הכנרת. לאחר שהבנתי שבקרוב יש סיכוי שנתקלח במים מינרליים וכבר ראיתי את עצמי סוחב בקבוקים של פרייה מהסופר, צץ במוחי רעיון. "לא, לא לייבא מים מרמת גן", עניתי לקטנה שהמציאה סטרט-אפ על המקום, "סתם לנסוע לטבריה". "טבריה"? אמרה הגברת, "איזה כיף, נוכל לנסוע למקום ההוא שישנים קרוב למים, הילדים כל הזמן שורצים בכנרת ו...", "את מתכוונת למקום ההוא שגם כשהגדולים היו קטנים, לפני שנות דור, לא הסתדרתי עם מיטות הסוכנות שלו ועשן הכנפיים הנשרפות על המנגל ליד כל חדר"?, "כן!" אמרה הגברת בשמחה. לא התווכחתי, אבל מיד הזמנתי מקום במלון הסקוטי.

סגירת מעגל

טוב, אז לפני הרבה שנים, כשהגדול עמד להתגייס, עשינו טיול של גברים. מה זה טיול של גברים? אני אסביר לכם. פשוט אורזים תיק בגודל תיק בית ספר, לא אורזים בגדים לבוקר, לערב, לאחר הצהריים, משהו קטן להניח על עצמך כשאתה פוסע מהבריכה לחדר, ובטח לא מתאימים לכל זה מספר זוגות נעליים. אז שמנו שתי חולצות טריקו, מברשת שיניים אחת (את השניה קנינו בדרך) ואת הלילה עשינו באכסניה של הכנסייה הסקוטית. כבר אז התרשמתי מהאוירה במקום עתיק זה. אבל מי שהיה אז, לבטח לא יזהה היום. המבנים העתיקים חודשו ונוספו להם חדשים, בריכה מרווחת, נדנדות - הכל צופה אל הכנרת. התמקמנו על אחת הנדנדות. הכנרת עדיין מקסימה, בייחוד בערב כאשר היא תופסת צבע כחול פלדה. מפעם לפעם ספינה חוצה את האופק. טוב, סירה. עברנו דרך הבר בקומה השניה, הצטיידנו בערק וקרח ובחזרה לנדנדה. אחרי שני ערק הכנרת נראית מלאה יותר ותל אביב רחוקה מתמיד.

ערב

חדר האוכל. או כמו שקוראים לו פה - המסעדה. יושבים בחוץ. רוח חמימה מלטפת. עוברים על תפריט היינות. הגברת לא שותה. "למה"? אני שואל. "יש הופעה אחרי", היא משיבה. אני לא ממש מצאתי את מבוקשי ביינות הנמכרים בכוסות ובחצאי בקבוקים, אך מלצר קשוב פתר לי את הבעיה והציע לי להזמין בקבוק שלם, לשתות כאוות נפשי והם ישמרו לי את מה שנשאר במקרר היין שלהם, למחר. תודו, הברקה ראויה להעתקה. בחרתי ביראון של יקב הרי הגליל, אתם כבר יודעים שלי הוא תמיד עושה טוב. המלון אגב אינו כשר. ניתן למצוא בו גם גבינות וגם בשר "אחר". אבל נתחיל דווקא מהקינוח. מגש הגבינות שנערם על שולחננו הכיל ממיטב תוצרת 'עין כמונים'. זה עשה הרבה כבוד ליין. בין לבין, שלל ירקות קלויים מוברשים בשמן זית איכותי, סלט קפרזה איטלקי מעולה ובעיקריות על המזנון שתי כתפי כבש! לא טלה, בשר שומני עם מעטה פריך ונימוח, שבילה הרבה שעות בתנור בחום נמוך. פאייה פירות ים עם אטריות דקות במקום אורז ועוד הברקה - קוסקוס עם שקדי עגל. העמסתי משלושת המופלאים על הצלחת, חזרתי לעוד סיבוב, דילגתי על הדגים, הכל טעים. שימו לב, ארוחת הערב ביום שישי לא היתה מביישת מסעדה טובה והכי כיף, מגישים אספרסו מצוין בחדר האוכל.

הלכנו מאה מטר על מנת להוריד את האוכל עד הנדנדה ומשם להופעה. אני, חברים, בדרך כלל לא הולך להופעות של בית מלון (לא מערב שמחה בשמחה). הופיעה לה הגברת רולנדה שגרן והפילה אותנו מצחוק. היא צחקה על עצמה, על החיים ועל העובר על כולנו. היה טוב ולא בגלל שהייתי שתוי מעט. השיא - קטע משותף שלה ושל בעלה ג'וליאן שגרן, מעט פנטומימה של שני וירטואוזים. שם כבר התגלגלתי מהכסא לרצפה - פשוטו כמשמעו. היה טוב לראות הופעה שלא הורסת את הטעם הטוב של ארוחת הערב. אח, טבריה טבריה... אין ספק שאנחנו נחזור. כשחזרנו לא ויתרו לנו הנשארים בבית על ארוחת ערב. אז הכנו ניוקי עם כבד עוף ופסטו לשעת חירום. כשאני מתכוון הכנו, הכוונה שהוצאנו מהמקפיא ניוקי קפוא מתוצרת טובה, בדרך הצטיידנו בכבד עוף נקי ומצוחצח ופסטו יש לנו כמעט כל הקיץ מוכן במקרר. אגב, מספר מילים על כבד עוף. מי שלא אוהב כבד עוף בבגרותו, סימן שהאכילו אותו שנים רבות כבד עוף חרוך מדי, אז הוא הופך למריר והמרקם שלו הופך גרגרי וחולי. חשוב מאוד לטגן כבד עוף בעדינות, לאט ולא בחום גבוה מדי, על מנת להשאיר את תוכו אדמדם ולא לגרום לו לקליפה פריכה ומרירה. מי שיקפיד על כללים אלו ויקנה כבד מצוחצח ונקי, יכול להיות שיתאהב בכבד מחדש.

ניוקי עם כבד עוף ופסטו

המרכיבים (5 מנות) 

800 גרם כבד עוף מנוקה וחתוך לשתי אונות

2 בצלים סגולים גדולים חתוכים לטבעות דקות

2 בצלים יבשים חתוכים לטבעות דקות

8 שיני שום פרוסות לאורך

6-7 כפות פסטו מאיכות טובה מחוזקות בעוד 4-5 כפות שמן זית וכפית חומץ בלסמי

מלח, פלפל שחור

שמן זית לטיגון

1. מזהיבים את הבצלים בשמן זית, בחום לא גבוה. לא חייבים להשחים.
2. מוסיפים את הכבד ואת השום, מלח ופלפל ומטגנים כ-2 דקות מכל צד.
3. מוסיפים את הפסטו, מבשלים עוד דקה ומכבים.
4. בינתיים מוסיפים את הניוקי לסיר מים רותחים מומלחים, וברגע שהם צפים, דגים אותם בכף מחוררת ומעבירים למחבת. מערבבים פעם אחת ומגישים. אם הוספתם פלפל שחור ברמה ראויה ולא ייבשתם את הכבד, קיבלתם מעדן.