"אני מתנער מהגדרתה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. שני הערכים האלה אינם שווים או נמצאים באותה רמה, ולכן יש בכך משום חילול הקודש" – כך טוען ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה). לדבריו, "כולנו יודעים מי מנצח בבג"ץ בכל פעם שמתעורר קונפליקט בין הערכים". פרוש אמר את הדברים בכינוס "מדינה יהודית במבחן 60 שנה" שנערך היום (א') במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.
פרוש, שנשאל על "יחסי הגומלין שבין היהדות החרדית ומדינת ישראל" גילה עוד כי הוא נזהר תמיד שלא לכנות את ישראל "מדינה יהודית" אלא "מדינת היהודים" או "מדינה שבשלטון יהודים". לטענתו, "המבחן האחד והיחיד ליהדותה של המדינה הוא בהיותה בית לתורת ה' ולא רק לעם ה', ובמבחן הזה היא לא עוברת".
הח"כ החרדי התייחס לפרשת פסילת גיוריו של ראש מערך הגיור הרב חיים דרוקמן, ואמר: "אין מקום לקיצורי דרך בגיור. כל מי שמבקש להכניס הקלות ברוח הזמן בעניין קבלת המצוות – זו עוד תנועה רפורמה בדת במהדורה חדשה. בנושא הזה אין הנחות ואין מבצעים כמו בסופרמרקט". הוא טען עוד כי לעולים המבקשים להצטרף לעם היהודי אין מסורת יהודית, ולעיתים מדובר בכאלה שאבותיהם היו קרובים יותר לצלב ואף "פורעי פרעות ביהודים".
את חוות דעתה של נציבת תלונות הציבור על השופטים שהמליצה להדיח את דיין בית הדין הרבני הגדול
הרב אברהם שרמן בעקבות הפסק בעניינו של דרוקמן, כינה פרוש "התערבות גסה ומקוממת בעולם ההלכה שאין ואסור שתהיה לממשלה יד ורגל בו". הוא טען כי "מדובר בהמשך ההתערבות הפרועה והבלתי מבוקרת של בג"ץ בתחומי הלכה, כמו גם בעניינים מדינים ובטחוניים, והיא חייבת להיפסק לאלתר".
בהמשך דן פרוש באפשרות ל"איחוד גורמים חרדים ודתיים בריצה לכנסת" וטען כי מהלכים כאלה כבר נוסו בעבר. הוא תקף את מפלגות הציונות הדתית שלטענתו נקטו התנהלות מסולפת וגיבשו אמנה שפגעה במעמד השבת והתורה. "ההופעה המשותפת עם המפד"ל הייתה לנו לרועץ", אמר.
יו"ר המפד"ל, זבולון אורלב, השיב לו כי ללא מעורבות הציונות הדתית הייתה מדינת ישראל נראית שונה לחלוטין בתחומי הזהות היהודית, החינוך, ההתיישבות ומעמד האישה. "אני יכול לומר בוודאות שבלעדינו לא היה רוב בהצבעה על מגילת העצמאות, ואתם יכולים לתאר לעצמכם איך היה נראה צה"ל בלי מעורבות הציבור שלנו".
אורלב תקף את החרדים ואמר: "הכי פשוט זה לבחור ב'הכל או כלום' והם בחרו להישאר בלא כלום. לא להיות שרים כדי לא לשאת באחריות, לא להיות בצבא כי זה לא מדינה יהודית וכך גם לא במדע או בכל מקום אחר". הוא אמר כי מחויבות הציונות הדתית תורגמה לאורח חיים של מעורבות והשתלבות עם כלל הציבור, גם אם זה דורש מחיר לא פשוט. "אנחנו בונים את המדינה לא כגטו או חממה רק לציונות הדתית, אלא מנחילים ערכים לציבור כולו".
הוא קרא לרבנים "לעדכן את הדרך למדיניות הקיימת", והזכיר כי מייסדי המזרחי ובני עקיבא לא הלכו בדרך רבותיהם אלא סללו דרך חדשה שהתבררה כמוצלחת.
חלקו השני של הכינוס – "אתגר הגיור במדינת ישראל" הוגדר על ידי נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קווה, כאירוע תמיכה ברב דרוקמן. "יזמתי זאת למרות שאנחנו מוסד אקדמי שצריך להציג גם את הצד השני. בנושא זה רצינו להשמיע קול ברור ביותר".
דיין בית הדין הרבני הגדול הרב שלמה דיכובסקי סקר את מקורות ההלכה ביחס לאפשרות ביטול הגיור וקבע כי "האפשרות לבטל את הגיור מלמפרע מצומצמת מאוש עד בלתי אפשרית". הוא הוסיף כי אף אם אישה מעידה על עצמה כי קבלת המצוות לא הייתה כנה והיא לא מקיימת אורח חיים דתי - היא נאמנת לפסול את עצמה אך לא את ילדיה, שממשיכים להיחשב ליהודיים. "ביטולים למפרע בכלל הם מהנושאים הבעייתיים ביותר ביהדות", אמר.
דיכובסקי הוסיף כי האפשרות היחידה לבטל גיור היא רק במקרה בו מתברר כי בית הדין המגייר מוחזק כלא ראוי או רשע, כמו רפורמי או כזה שחבריו אינם שומרי תורה ומצוות. "אני לא חושב שמישהו מהמקטרגים אומר שהמגיירים בתיק המדובר לא מניחים תפילין או חלילה לא מאמינים בקב"ה. אולי הם אוכלים היתר מכירה, אבל זו לא סיבה לראות בהם כמי שאינם שומרים ומצוות".
דיין בית הדין הגדול סיכם כי הוא אינו מוצא דרך לבטל גיור, גם אם היה מדובר ב"בית דין הדיוטות", ופסק: "לשיטתי זה פשוט בלתי אפשרי מבחינה הלכתית".
אחרון הדוברים, הרב דרוקמן עצמו, התייחס לסוף דבריו של דייכובסקי, ואמר: "הרב שרמן עשה לעצמו עבודה קלה. הוא פשוט ביטל את בית הדין וכינה אותם רשעים, קלי דעת ואפיקורסים. אם זה המצב אז אין בית דין, ולכן גם אם המתגיירים הם צדיקים יסודי עולם הם נשארים גויים כי לא היה בית דין שגייר אותם. זה פשוט מזעזע".
ראש מערך הגיור היוצא חזר על טענותיו לפיהן דייני בית הדין הגדול לא שמעו את גרסתו בטרם פרסמו את פסק הדין, ולכן הם אינם ראויים לתפקידם. "כמובן שכל מה שהם עושים זה לשם שמיים, במרכאות כפולות ומכופלות. על זה נאמר: 'רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם'".
