שתף קטע נבחר

אולמרט שמע את קרנית גולדווסר, והזיל דמעות

אחרי ההכרעה בממשלה בעד עסקת חילופי השבויים, קרא ראש הממשלה, אהוד אולמרט, למשפחות החטופים. שם - הרחק מעדשות המצלמות - זלגו הדמעות מעיניו כששמע מפי קרנית גולדווסר את המשפט "גם אם ניצחתי, אז בשביל מה כל זה היה? כדי לצעוק 'יש, אני אלמנה'?"

פרץ של רגשות עם אישור עסקת השבויים: אחרי שיתר בני המשפחות יצאו מלשכת ראש הממשלה, נותרה קרנית גולדווסר, אשתו של החייל החטוף אהוד. היא ניגשה לאהוד אולמרט, לחצה את ידו, ואמרה בעיניים אדומות: "אני נלחמת כבר שנתיים ומרגישה שבסוף, גם אם ניצחתי, בשביל מה כל זה היה? כדי לצעוק 'יש, אני אלמנה'?". אולמרט האזין, והדמעות קלחו מעיניו. אחרי שש שעות של דיון אינטנסיבי בממשלה, אושרה אתמול (יום א') עסקת חילופי השבויים עם נסראללה. השרים הכריעו בעד עמדת צה"ל, ונגד עמדת המוסד והשב"כ שהתנגדו.

 

לאחר אישור העסקה, זומנו משפחות החטופים ללשכת ראש הממשלה, ושמעו ממנו על ההחלטה. בשעה שקמו להיפרד, עמד אביו של אלדד, צבי רגב, ואמר לאולמרט: "אני מתפלל לאלוהים שהבנים חיים". אולמרט חיבק אותו, ואמר לו בעיניים דומעות: "אני מצטרף אליך בכל לב. הלוואי ונתבדה, הלוואי שהם יהיו בחיים". 

 

העסקה שאושרה - עוד דיווחים ופרשנויות:

 

סוף שבוע קשה של לבטים מייסרים עבר על ראש הממשלה. לבד, בחדר העבודה שלו שבקומת הקרקע במעון ראש הממשלה, הוא ישב עם תיק עב כרס ובו פרטי העסקה ודיווחי המודיעין ונקרע בין המשפחות לבין אזהרות גורמי הביטחון מפני החגיגות הבאות של נסראללה.

 

"אני יודע בעומק לבי מה הלך הרוח שנושב מחוץ לכותלי הבניין הזה, וגם אני לא פוסח על כותרות העיתונים ודיווחי החדשות", כתב בשעת ההכרעה בסוף השבוע בביתו, דברים שאמר לשרים בישיבת הממשלה שהכריעה בעד העסקה, ברוב של 22 מול שלושה מתנגדים, רוני בר-און, זאב בוים ודניאל פרידמן. "בניגוד לאחרים, ישבתי עם המשפחות מספר רב של פעמים והבטתי לא רק לעיניהם, אלא גם חשתי את המיית ליבם ואת השבר העצום שמלווה את חייהם. כשם שעשיתי עם הרבה משפחות שכולות, שאני פוגש אותן ושומע את מכאובן ומקבל באהבה את זעקת הכאב שלהם, גם זו שמופנית אלי. אין לי אל מי להעביר את הזעקות הללו, אלא לשמוע אותן ולספוג את כל מה שמתלווה להן. ואחר כך - לחיות עם הכאב שלי. 

 

"עתה, עלי מוטל לקבל את ההחלטה. אינני חופשי לפטור עצמי מהאחריות הכוללת לתוצאה שתהיה לישיבה הזו היום ולהשלכותיה. בזה, אולי מתבטא עודף האחריות המוטל על ראש הממשלה בשונה מיתר שריה", אמר כשדממה שררה בחדר ישיבות הממשלה. 


בני המשפחות מתחבקים לאחר שעודכנו (צילום: AFP)

 

"לפני תשעה ימים", סיפר אולמרט לשרים בישיבת הממשלה, "הציג בפני עופר דקל הממונה על המשא ומתן להחזרת השבויים את המתווה האחרון של העסקה. בכל נימי נפשי הרגשתי כי המתווה הזה אינו מספק את ציפיותיי ותקוותי. כנגד זה - התייסרתי בידיעה כי בשלב הזה שאליו הגיעו הדברים הברירה שוב איננה בין קיום עסקה זו, או גיבושה של עסקה אחרת נכונה יותר. אילו חשבתי כי יש סיכוי לגבש עסקה אחרת, נכונה יותר, מאוזנת יותר, לא הייתי מהסס לומר לכם ולעם ישראל כולו וכמובן גם למשפחות החטופים - כי אין מנוס מלעשות מאמץ נוסף ולהגיע בסופו של דבר - לתוצאה אחרת. זאת גם במחיר של המתנה נוספת מתישה וכואבת.

 

"אני מקווה כי התרת הספקות של משפחות רגב וגולדווסר תיתן לנו את מנוחת הנפש ואולי הנחמה על כך, שאנו צריכים לעשות את הצעד הזה... הייסורים שלנו, זעקות הכאב שהושמעו, אינם ביטוי לחולשה - אלא לעוצמה מוסרית שאין כמוה".

  

על השולחן בלשכתו של אולמרט מונח שלט קטן, מתנה שקיבל עם כניסתו לתפקיד: "'the buck stops here' (האחריות נעצרת כאן), כתוב שם. ארבע מילים שאתמול קיבלו המחשה כואבת. אנשיו אמרו הלילה: "אין להקל ראש בהכרעה שקיבל ראש הממשלה מול המשפחות ומול חובתו למדינת ישראל. ראש הממשלה הוכיח מנהיגות, והתנתק מכל מה שסביב", אמרו ברמז לצרות המשפטיות של אולמרט שלא נעלמו לשום מקום.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קרנית גולדווסר בצאתה מלשכת אולמרט
צילום: גיל יוחנן
אולמרט בישיבת הממשלה המכרעת
צילום: AFP
צילום: AFP
קרנית, שלמה גולדווסר ועופר רגב
צילום: AFP
שלחה מכתב לשרים. סמדר הרן
צילום: ירון ברנר
מומלצים