כנס לינדאו: עידן חדש בפיסיקה?

אולם הכניסה של מרכז הקונגרסים בעיר לינדאו (Lindau) שבגרמניה, נראה בצהרי יום ראשון כפי שעשוי היה להיראות הלובי של מגדל בבל. בליל של שפות וצבעים מילא את החלל הצפוף שלחופי ימת קונסטנץ, שעה ארוכה לפני שעמד להתחיל טקס הפתיחה של כנס לינדאו ה-58. צעירים עם מבוגרים, צרי עיניים לצד בהירי שיער, בחורים צעירים בכפכפים ומכנסיים קצרים לצד נשים בלבוש מסורתי וכיסויי ראש, שוחחו בכ-20 שפות שונות. כעבור מספר שעות, עברו כולם לשוחח בשפה אחת ולשם מטרה אחת, החלפת ידע בנושאים הנמצאים בחזית המחקר של מדע הפיסיקה. 

מדובר במסורת בת יותר מ-50 שנים. בקיץ 1951, חברו יחדיו שני רופאים בעיר לינדאו, השוכנת ליד משולש הגבולות שבין שווייץ, אוסטריה וגרמניה, והזמינו 7 חתני פרס נובל ברפואה להרצות לקהל הרחב בעירם. הרופאים גוסטב פראדה ופרנץ קרל היין מצאו במהרה שותף נלהב ובעל אמצעים ליוזמתם, הגראף גוסטב ברנדוט מהאי הסמוך מיינאו (Meinau). ברנדוט, פרט להיותו איש עשיר ביותר, היה קשור בקשרי דם לבית המלוכה השבדי, המחלק את פרס נובל היוקרתי. יחדיו ייסדו שלושה קרן, המארגנת מדי שנה מספר מפגשים בין חתני פרס נובל לבין תלמידי מחקר מצטיינים, הבאים לעיר מדי קיץ לשמוע הרצאות ולהשתתף בסדנאות עם המדענים המהוללים.

מפגשי לינדאו, שהפכו זה מכבר למפגשים בין עלית המדע המכהנת לעלית המדע העתידית, מתקיימים בתחומי הפיסיקה, הכימיה, הרפואה והכלכלה. המפגש ה-58, שנפתח השבוע, מכנס 25 חתני פרס נובל בפיסיקה, שיפגשו 557 תלמידי מחקר בשלבים שונים של לימודיהם. התלמידים מגיעים מ-67 מדינות שונות והם נבחרו בקפידה, בהתאם להישגיהם האקדמיים.  

את טקס הפתיחה של מפגשי לינדאו, ניהלה הרוזנת בנטינה ברנדוט, בתם של מייסד הקרן המנוח גוסטב ואלמנתו סוניה, המכהנת כנשיאת הקרן כיום. בטקס רב המשתתפים נכחו בין היתר יורשת העצר של תאילנד, מאהה צ'אקרי (Maha Chakri), שרת החינוך הגרמנית, הדוקטור אנטה שוואן (Annette Schavan) ושר המדע ההודי, שרי קאפיל סיבאל (Shri Kapil Sibal). הרוזנת בירכה את המשתתפים והדגישה את מחויבותה של קרן לינדאו להטמעת המצוינות במחקר, על ידי ארגון מפגשים בין בכירי המדענים לבין חוקרים בראשית דרכם.

דוקטור אנטה שוואן, שרת החינוך של גרמניה, חותמת על מגילת ההבנה של קרן לינדאו

מאיץ החלקיקים הגדול

נושאים רבים ומגוונים יידונו במפגשי לינדאו השנה, אך המיקום והעיתוי של המפגש גורמים לכך שעיני המשתתפים, או לפחות עיני העיתונאים, נשואות לעבר מפגש אחד שיתקיים היום בצהרים באולם צדדי וקטן של חלל הועידה. במפגש זה ידונו מספר חתני פרס נובל בפיסיקה, בציפיותיהם מתחילת הפעילות במאיץ החלקיקים הגדול שב-CERN. CERN הוא מרכז המחקר הגרעיני של האיחוד האירופי, הממוקם בז'נבה, מרחק 4 שעות נסיעת רכבת מהכנס בלינדאו. בחודש הבא יחל בו אחד הניסויים המרתקים והחשובים בדורנו, הפעלת מאיץ החלקיקים הגדול (Large Hadron Collider).

מאיץ החלקיקים הגדול, LHC בקיצור, הוא מנהרה באורך 27 קילומטרים הממוקמת כ-100 מטרים מתחת לאדמה. המנהרה היא טבעתית ובתוכה נעים שני צרורות של חלקיקים במהירות הקרובה למהירות האור. הטמפרטורה בתוך המנהרה היא 271- מעלות צלסיוס, טמפרטורה המאפשרת תנאים של מוליכות-על, ודפנותיה מרוצפות במגנטים שמטרתם לשמור על החלקיקים במסלול תנועה מעגלי. החלקיקים ינועו במעגל במנהרה, יצברו מהירות ואז יתנגשו אלה באלה במהירות הגבוהה ביותר שנוסתה אי פעם על ידי מדענים.

מטרת הניסויים שיתבצעו במאיץ החלקיקים היא לענות על מספר שאלות יסוד, הקשורות למודל הסטנדרטי של פיסיקת החלקיקים, התיאוריה השלמה והמקובלת ביותר עד כה באשר למבנה החומר ביקום. חוקרים רבים סבורים כי הניסויים ב-LHC יתנו תשובה למספר שאלות ויאששו תיאוריות קיימות, אך תוך כך יביאו גם לגילויים חדשים שיהפכו את מה שמכונה "המודל הסטנדרטי" לחדשות של אתמול. לשם כך יתכנסו ביום שלישי בלינדאו מספר פיסיקאים שלקחו חלק ביצירת המודל הסטנדרטי, אליהם יצטרפו המדענים מז'נבה באמצעות שידור לווייני וביחד ידונו המשתתפים בציפיותיהם לקראת תחילת הניסויים ב-LHC.

במושב המיוחד ישתתפו דיוויד גרוס מאוניבסיטת ברקלי, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, שלקח חלק בגילוי הכוח הגרעיני החזק; קרלו רוביה מאיטליה, חבר במרכז CERN שהיה אחראי לגילוי הבוזונים W ו-Z, הפעילים בכוח הגרעיני החלש; ג'ורג' סמות מארה"ב, שלקח חלק בגילוי החומר האפל; ג'ק סטיינברגר מארה"ב, שעובד גם הוא ב-CERN וסייע בגילוי החלקיק מואון ניוטרינו; ג'רארד טהופט מהולנד ועמיתו מרטינוס ולטמן, שזכו בפרס נובל על תרומתם להבנת הכוח הגרעיני החלש.

מחר בערוץ המדע של ynet: כל מה שרציתם לדעת אודות מאיץ החלקיקים בז'נבה והשלב הבא בפיסיקת החלקיקים, דיווח מיוחד מכנס לינדאו