המתלוננות נגד נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, שמעו על עסקת טיעון עם פרקליטות המדינה, אך לא הורשו להתערב. היום (ב') הגיע התיקון, כאשר מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שהיתה מאפשרת להן להביע את דעתן לפני חתימת העסקה.
החוק שאושר, אותו יזם ח"כ מיכאל איתן, מרחיב את זכויותיהם של נפגעי עבירות מין או אלימות חמורות - בכל הנוגע ליכולתם להביע דעה ולהתערב בעסקאות טיעון שנרקמות ונחתמות עם תוקפיהם.
על פי החוק החדש, נפגע עבירת מין או אלימות חמורה יוכל להביע עמדה גם לגופו של הסדר הטיעון המתגבש, להבדיל מהמצב כיום - בו יכול הנפגע להביע עמדה רק לגבי עצם האפשרות שייחתם הסדר טיעון עם תוקפו. בנוסף, נקבע כי תישמר לנפגע עבירה הזכות להביע עמדתו בפני פרקליט המחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיך לכך, בכתב או בעל פה. למעשה מדובר במעין הליך ערעור פנימי.
זאת ועוד, על-פי החוק שאושר, תוטל חובה על בתי המשפט לברר טרם אישור עיסקת טיעון, האם קוימו הוראות החוק בעניין זכויותיו של הנפגע.
ח"כ איתן הזכיר כי הצעת החוק הוגשה עוד לפני פרשת קצב. "זה חלק מקבוצת חוקים והצעות חוק שנועדו להגן על נפגעי עבירה", אמר ל-ynet. "על החברה והמדינה להעניק לנפגעי עבירה שלל זכויות, בין היתר משום שהיא לא שמרה על בטחונם וגופם.
"במציאות הנוהגת בישראל, בה 80-90 אחוזים מכתבי האישום מסתיימים בהסדרי טיעון, נפגעי העבירה מוכים פעמיים: ראשית מעצם התקיפה, ובפעם שנייה כשמקלים בעונשו של אותו העבריין.
החוק החדש נותן להם יכולת טובה יותר להביע את מחאתם ולהשמיע את דברם, ולפעול במקרים מסוימים לתיקון רוע הגזירה טרם תתרחש".
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון, אמר בעקבות אישור החוק: "מערכות התביעה מוכרחות להיות קשובות לנפגעי העבירה ולאפשר להם להביע את דעתם בפירוט, כחלק אינטגרלי מהליך חתימת הסדר הטיעון. אני מקווה שיש בתיקון הזה כדי לסייע לנפגעי העבירה, שחשים לא פעם כמי שננטשו וקולם אינו נשמע".
