עוד לפני שהחלה ההתמודדות בין בית"ר ירושלים לויסלה קראקוב
החל העימות בין אוהדי הקבוצות. אוהדי בית"ר שגלשו באינטרנט מאוד לא אהבו לראות סרטונים בהם מצויירות קריקטורות אנטישמיות שאף כללו כתובת "יהודים ממזרים".
לאחר שצפו בסירטון באתר youtube כתבו אוהדים קללות וגידופים נגד האוהדים המזוהים כאנטישמים. העיר קראקוב מכונה בפולין "עיר הסכינים" בשל הקרבות העקובים מדם שהחלו להתלקח בין אוהדי ויסלה לאוהדי יריבתה המושבעת MKS קראקוביה ואשר החלו להחמיר מאוד בשנות ה-90 וגלשו לתגרות רחוב מכוערות בעיר.
שחקני בית"ר ואוהדיה. איך יעבור המסע לקראקוב? (דודי ועקנין)
בשל כך נכנסת המשטרה המקומית לכוננות עליונה לפני כל משחק בין שתי הקבוצות (מכונה 'המלחמה הקדושה' בפי האוהדים) וסביר להניח שתתכונן בהתאם גם למפגש מול בית"ר ירושלים.
כ-20 אלף מקומות קיימים באצטדיון 'ויסלי' הנמצא ברחוב ריימונטה בקראקוב בו משחקת ויסלה ובמשחקי הדרבי מול קראקוביה האצטדיון מתמלא עד אפס מקום ואינו מסוגל לספק את הביקוש לכרטיסים, מה שגורם לניסיון לרכוש כרטיס כניסה להפוך למשימה קשה מאוד. לקבוצה השלישית של העיר, הוטניק קראקוב, יש רק כמות קטנה של אוהדים.
האוהדים השרופים של ויסלה, המכונים 'אולטרה ויסלה' נוהגים לשבת ביציע הנקרא "סקטור X". בכל דרבי נוהגים אוהדי ויסלה לשיר שירי נאצה נגד אוהדי קראקוביה, כשבדרך כלל הנושא הוא הנטיות המיניות שלהם ומוצאם היהודי. זאת מכיוון שקראקוביה נחשב למועדון סבלני אשר שיתף בהרכב שלו שחקנים יהודים לפני מלחמת העולם השניה בשנות השיא של האנטישמיות בפולין.
האולטרה ויסלה - אוהדים קנאים מפגינים נאמנות ביציע (Getty Images)
"קראקוביה אינו מועדון מקראקוב, זהו מועדון יהודי ונכה אותם חזק בגלל זה", נוהגים לשיר אוהדי ויסלה ובתגובה שרים להם אוהדי קראקוביה "אוהדי ויסלה כלבי משטרה זונות". זאת, מכיוון שמשך 40 שנה נשלטה ויסלה בידי המשטרה הקומוניסטית.
אוהדי קראקוביה אכן מזוהים כיהודים גם אם אינם כאלה, ממש כמו אוהדי איאקס בהולנד. בשל כך נקראים החוליגאנים מבין אוהדי קראקוביה "הכנופיה היהודית".
מאורו קאנטורו, כוכב ויסלה חוגג גם על הדשא (getty images)
אחד הדרבים הגדולים אמור היה להתקיים ב-2 בספטמבר 1939, יום לאחר הפלישה הגרמנית לפולין שהחלה את מלחמת העולם השניה. אלא שבשל המאורעות נשלחו שחקני הקבוצות לשדה הקרב ו-21 מהם לא חזרו. כשהגרמנים כבשו את העיר הם אסרו על קיום כל ארוע ספורטיבי בתוכו והעיר הפכה לבסיס בו שהו 50 אלף חיילים גרמנים. רק כעבור שלוש שנים חודשו המשחקים, כאשר במהלך המלחמה נשלחו היהודים לגטו קראקוב ומאוחר יותר למחנות ההשמדה, בעיקר לאושוויץ.
האגדה מספרת שהקרבן הראשון ביריבות בין מחנות האוהדים היתה אשתו של אוהד קראקוביה שהעזה לשאול את בעלה בשנת 1930 באצטדיון "מי זו הקבוצה שלנו?".
רוב אוהדי לגיה ורשה מסרבים להגיע למשחקי חוץ בקראקוב. הסיבה: אוהדי ויסלה וקראקוביה הם היחידים בפולין אשר סירבו לחתום על 'אמנת פוזנאן' הקוראת לאסור על שימוש בכלי נשק בעת תיגרות אוהדים.
