קווי מהדרין, למען כבוד הנשים

קודם כל תפסיקו להטיף לנו מוסר. כמו בסוגיות "חרדיות" רבות אחרות, אני באמת לא משוכנע שאני יכול לשכנע את מי שלא מכיר את הטרמינולוגיה החרדית, אורח החיים, הרצון והשאיפה ואפילו ההנאה הצרופה בלהתנהל על פי ההלכה, לחיות על פי כללים, בתוך מסגרת חד משמעית של חוקים ובעיקר של "קודים התנהגותיים" להפרדה בין נשים וגברים.

בצניעות לא מוסתרת רק אומר, שמשאת נפש כל "מומחי החינוך" המערביים והמתקדמים ביותר, היא לייצר מעין מערכת כזאת של חוקים וקודים התנהגותיים, שתעצור אולי קצת את המדד המוסרי המידרדר אל פי תהומות שלא שיערום אבותינו – בעיקר בקרב הצעירים ובני הנוער. נו, תמיד יש כאלה שרוצים לייצר גלגל שכבר קיים, אז לתשומת לבכם – אני חבר במועדון האליטיסטי של הגלגל שכבר הומצא, נוסע ומתפקד בהצלחה יתירה, אני חבר בהחלט במועדון הנוסעים על גלגלי קווי אוטובוס המהדרין.

אבל לפני שאני מנסה לשכנע את מי שאני משוכנע שלא ישתכנע, תרשו לי להתקומם ולהסות את החוצפנים התורנים שהגיעו בשליחות קודש לחנך את ה"דוסים" החשוכים מימי הביניים שלא טעמו את טעמו של העולם המופלא.

אל תטיפו לנו מוסר!

טלו קורה מבין עיניכם ושלו נעליכם מעל רגליכם, טרם תפצו פה וחצי שפה על הכבוד או אי הכבוד המוענק לאישה ועל מעמדה החברתי. באמת, יש קצת גבול לציניות, להתעטפות המדומה בפצפוצי דמוקרטיה ומשפטים פמיניסטיים שגם אתם כבר מזמן לא מאמינים בהם.

יש לי כמה תובנות מלוות בדוגמאות חיות להרצות בפניכם על מי שמכבד את האישה, את מעמדה, את כבודה האישי הפנימי והחיצוני, מעלתה האמיתית כמי שבונה את הבית היהודי על יסודות איתנים שנוסעים כל העת על אותם גלגלים מופלאים שכבר הומצאו, והם נוסעים – נכון 'מהדרין', מול מי שהפך אותה בשם כל הקדוש והיקר, החופש והדמוקרטיה המדומה, להגדרות נלוזות שמקשי המקלדת שלי "חסומים" (יש לי גם מקלדת מהדרין) מלבטא אותן בשורות אלו.

בינתיים, נדמה לי שהצלחה החינוכית – בעיקר בתחום של "בינו לבינה", די נמצאת בצד אחד של המתרס. ולא יעזור לאף אחד כלום, זו מציאות שאתם מתמודדים איתה במערכות החינוך והרווחה ובעוד כמה מערכות. ואנחנו, גם מתמודדים איתה פה ושם, כי מה לעשות אנחנו חיים הרי ביחד, אחים אוהבים, בתוך אותה סירה מערבית המצויה בתהליכי טביעה מתקדמים.

זכותנו וגם חובתנו, לנסוע בקווי "מהדרין", משום שזכותנו ואף חובתנו לכבד את נשותינו, להגן על כבודן האמיתי, על מעמדן החברתי ועל שלוות הנפש המגיעה להן בדין.

נכבד את נשותינו, נעניק להן את הזכות לשבת בחלקו הפנימי של האוטובוס, ללא הפרעה, ללא עוברים ושבים מטרידים וכמו שראוי ונכון לכבדן, כי "כל כבודה בת מלך פנימה" זו לא רק אימרה חכמה, זו דרך חיים להתנהגות חברתית שמוכיחה את עצמה עידן ועידנים.

ורגע, סליחה מכל האברכים היקרים, עוד לא דיברתי על זכויות הגבר החרדי סביב הנושא המדובר, לא אמרתי מילה על שמירת קדושת הראייה ואיסורי ההסתכלות ועל אחת כמה וכמה על החיכוך שיכול להיווצר בנסיעה עמוסת נוסעים. לא אמרתי מילה אחת על מצוות, חוקים ואיסורים. טוב, הרי הרבה יותר פופולרי לדבר על מעמד האשה, אז בהזדמנות אחרת ננסה להשלים את החסר.

הכותב הוא חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם יהדות-התורה ומתאם התחבורה הציבורית מטעם המגזר החרדי בירושלים.