צל"ש או טר"ש

תסריט א':

מחבל פותח במסע הרג ורצח בליבה של בירת ישראל. בדרכו הוא רומס ודורס ופוגע בנשים ילדים עוברי אורח ואזרחים תמימים.

לאחר מספר דקות, ויש שיאמרו ארוכות מדי, מצליחים חייל בחופשה שנקלע במקרה לסביבה, ובמקרה הוא גיסו של הגיבור דוד שפירא ממרכז הרב, להשתלט על המחבל. אגב, אותו גיבור השקיע מאמצים רבים כדי להתגייס ליחידה קרבית זאת לאחר שנעצר ונדבק לו כתם פלילי בעקבות מאבקו בתוכנית ההתנתקות ועקירת גוש קטיף. מה שמעלה חומר למחשבה שאולי בדיוק אותו מעיין של גבורה, שגרם לו אז להתפרץ לכביש ולזעוק נגד הפשע, הוא אותו מעיין של גבורה שהביא אותו להתפרץ אל הדחפור להרוג את המחבל ולהציל חיי אדם. מקור הגבורה הוא אותו מקור. מקור שלא יכול לסבול חוסר צדק, עוולה ופגיעה באנשים.

בקור רוח, תוך כדי נסיונות המחבל להמשיך ולדרוס, שולף החייל אקדח ויורה שלושה כדורים בראשו של המחבל. מי יודע כמה חיי אדם נחסכו על ידי אותם שלושה כדורים, חוץ מתחושת הצדק והנקם הטבעי שיצור נאלח שכזה יש להעביר מן העולם הזה לעולם שכולו רע.

תסריט ב':

ביום המיוחל, יוצא בנם מהרכב שהסיע אותו מבית הסוהר מחויך כולו אל הקהל ומתקבל בכבוד גיבורים. בינתיים הספיק בכלא להשלים בגרות ואף לסיים תואר ראשון. משפחתו קיבלה מענק גיבורים מקרן תמיכה של החמאס.