שתף קטע נבחר

מהן זכויות הנוער העובד, ומה מתרחש בפועל?

מדי קיץ מפרסמות הרשויות את החוקים המגדירים את המותר והאסור בהעסקת בני נוער. ואולם משיחות שקיימנו עם בני נוער שעובדים בחופש הגדול עלתה תמונה עגומה ומטרידה של ניצול, חוסר אכיפה ופסימיות צינית, כדברי אחד הנערים: "חוקים נוצרו כדי להפר אותם"

לאחר שסיימו את שנת הלימודים ויצאו לחופש הגדול, מצטרפים 616,824 עובדים פוטנציאליים לשוק העבודה, גם אם לחודשיים בלבד. רבים מתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים משתלבים בימים אלה במגוון עבודות, כאשר לרבים מהם זו ההתנסות הראשונה בשוק העבודה. לבני נוער עובדים יש זכויות מיוחדות, והרשויות מפרסמות אותן מדי שנה.

 

ואולם בשיחות שקיימנו עם נערות ונערים עובדים, עלה הרושם שהמעסיקים אינם מיישמים את החוקים, וקשה למצוא עדות לאכיפתם. נוסף על כך, רבים מבני הנוער עצמם אינם מודעים לחוקים האמורים להגן עליהם.

 

גרוע מכך: מעבר לחוסר המודעות של בני הנוער לזכויותיהם, קשה להשתחרר מהרושם שהם מקבלים בהכנעה את התנאים הקיימים מתוך "חוסר ברירה". כששאלנו אותם מה צריך לעשות כדי להביא לאכיפת החוקים, הם לא חשבו כלל על מוסדות אכיפת החוק, אלא ציינו ביובש שנראה כי "חוקים נוצרו כדי להפר אותם".  

 

מהן זכויות בני הנוער העובדים?

  • גיל העסקה: חל איסור להעסיק ילדים מתחת לגיל 14. 
  • שעות עבודה: תלמיד לא יעבוד יותר משמונה שעות ביום, ולא יותר מ-40 שעות בשבוע. במקומות שבהם עובדים חמישה ימים בשבוע, מותר להעסיק עובדים עד תשע שעות ביום, אך לא מעבר ל-40 השעות השבועיות. אם בכל זאת עבד יותר, זכאי העובד לתשלום בעבור שעות נוספות - 125% בעבור השעה התשיעית והעשירית, ו-150% בעבור השעה ה-11 ואילך. 
  • שכר המינימום:  על המעסיק לשלם לעובד שכר שאינו נופל מהמצוין בטבלה הבאה:
    שכר מינימום
    שכר מינימום
    גיל השכר לשעה 125%

    שבת - 150%

    16-14 15.58 19.47 23.37
    17-16 16.69 20.86 25.04
    18-17 18.47 23.09 27.71
    18 ומעלה 20.70 25.88 31.05
     
  • תקופת התלמדות:  חובה לשלם לעובד בעבור כל שעת עבודה, בין אם היא "ניסיון", "ימי הכנה","ישיבת עבודה" או "התלמדות" - החל בשעה הראשונה. 
  • עבודה בלילה: עובדים מתחת לגיל 16 לא יעבדו בין השעות 20:00 ל08:00. עובדים בני 16-18 יכולים לעבוד עד 22:00, והחל ב-06:00. 
  • הפסקות: עובד זכאי להפסקה של 45 דקות לאחר שש שעות עבודה, מתוכן לפחות חצי שעה רצופה. למעסיק מותר לנכות את זמן ההפסקה מהשכר. 
  • נסיעות לעבודה: עובד זכאי להחזר בעבור הוצאות נסיעה, וזאת בנוסף למשכורת. המעסיק מחויב להחזיר לעובד את הסכום המינימלי הדרוש לו כדי להגיע לעבודה. 
  • קנסות ועונשים: חל איסור על המעסיק להטיל קנסות או עונשים כספיים, גם, לדוגמה, אם מלצר שבר דבר מה. 
  • מסים: לעובד מתחת לגיל 18 אסור לנכות מס ביטוח לאומי מהמשכורת. חובה זו חלה על המעסיק. בנוסף, בני נוער לא משלמים מס בריאות אם הכנסתם קטנה מ-1,903 שקל בחודש; תלמיד שמשתכר יותר ישלם 3.1% מהשכר בעבורו.

 

ומה מתרחש בשטח?

בכדי לברר מה קורה בפועל, יצאנו לאחד ממרכזי הקניות והבילוי הגדולים בגוש דן. פגשנו שם נערות ונערים ושוחחנו עמם על החקיקה בראי המציאות שאותה הם חווים בימי החופש.

 

תחילה פגשנו את חן ורן מאשדוד. רן עובד כפיקולו, שוטף כלים ומנקה במסעדה, וחן עובדת כמארחת באותה מסעדה. אף על פי שחשבו כי הם יודעים את זכויותיהם כבני נוער עובדים, הדבר היה רחוק למדי מהאמת. בין השאר, בשיחה עם ynet התברר להם כי אינם יודעים מהו שכר המינימום, מהן שעות היממה שבהן מותר להעסיקם ומהו התגמול המגיע להם בעבור עבודה בשבת.

 

כמה אתם מרוויחים בשעה, וכמה שעות נמשכת כל משמרת?

 

רן: "אני מקבל 160 שקל למשמרת של 10 שעות ביום חול ו-12 שעות בסוף השבוע.

חן: "אני עובדת כמארחת, אז אני מקבלת יותר - 20 שקל לשעה".

 

רן, אתה יודע שמשלמים לך פחות משכר המינימום על פי חוק, אם מחשיבים שעות נוספות, ושבשבתות אתה אמור לקבל 150%?

 

רן: "מה אני יכול לעשות?"

חן: "ככה זה".

 

חשבתם לדרוש את מה שמגיע לכם מהמעסיק?

 

רן: "זה או שאתה לוקח את העבודה ככה, או שלא".

חן: "אם תבקש, אז לא יתנו לך לעבוד. יש מלא אנשים שרוצים לעבוד".

 

אתם חושבים שהמעסיק יודע את הזכויות שלכם?

 

חן: "ברור שהוא יודע, אבל אתה לא יכול לבקש ממנו".

רן: "אם אבקש יותר, אז הוא יכול להשיג עוד חמישה במקומי".

 

אז בעצם אין לך ברירה?

 

רן: "נכון, אין לי ברירה".

 

ולמה אתם חושבים שהוא עושה את זה?

 

רן: "כי הוא יכול. אבל זה לא כזה הפרש. בעצם זה כן, אבל הוא גם נותן לי ארוחה במשמרת. הייתי מעדיף שהוא ייתן לי יותר כסף, אבל זה בסדר מבחינתי; זה עדיין כסף".

 

שמעתם מחברים על מקרי ניצול נוספים?

 

חן: "יש ניצול גדול יותר. יש עמותות לא אמיתיות, שילדות מתרימות להן כסף. הרוב הולך למעסיק. אתה לא יודע ... הם מתרימים בשביל עצמם".

"רן: יש אולמות אירועים שמשלמים 80 שקל לעשר שעות, או 12 שעות. אם אין טיפים, אז זה מה שהם מקבלים".

 

אתם משלמים ביטוח לאומי, או שהמעסיק עושה זאת בשבילכם? חתמתם בכלל על טופס כלשהו שאתם עובדים במקום? יש לכם כרטיס עובד?

 

חן: "לא, אין לנו. אולי ל'גדולים' יש".

 

לדעתכם, מה צריך לעשות כדי למנוע את ההתעלמות מהחוק?

 

רן: "מה יש לעשות? אי אפשר לעשות כלום".

חן: "זה לא יעזור. הם תמיד יכולים להגיד שהם נתנו לנו את הכסף כי אין לנו תלושים, אז הם יכולים להגיד מה שהם רוצים". 

 

מי שמתלונן - מפוטר

רן וחן אינם בני הנוער היחידים ששוחחנו איתם, והתברר כי הם עובדים בלי תלושי שכר, ומקבלים לעתים את המשכורת בסוף כל יום עבודה. העניין נפוץ בעיקר בתחום הפרוץ של עסקי ההסעדה.

 

לא כל המעסיקים מקפידים על רף הגיל. נמרוד ודניאל ממזכרת-בתיה הועסקו עוד לפני שמלאו להם 14 שנה. נמרוד מועסק בעבודה פיזית בעסקי ההסעדה, על אף שלא מלאו לו 15. גם כאן, כמובן, ללא תלוש שכר מסודר, או תשלום ביטוח לאומי. כשמבחינים עד כמה השתרשה התפיסה ש"זהו המצב" וש"אין ברירה" השאלה שנשאלת היא - מי אוכף את החוקים? 

 

שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, אמרה השבוע כי "החופש הגדול מהווה הזדמנות להתנסות בעבודה ולהרוויח שכר. יש להזכיר כי לעובדים הצעירים מגיעות זכויות שיגנו עליהם מפני ניצול מצד המעסיק. חשוב מאוד כי התלמידים ידעו מהן הזכויות המגיעות להם על פי חוק, כדי שיוכלו לעבוד באופן בטוח ומוגן, ולקבל שכר הוגן לעמלם".

 

משרד התמ"ת הודיע כי יקצה 85 מפקחים מהאגף לאכיפת חוקי עבודה, שיערכו בחודש הקרוב מבצע לאכיפה מוגברת בקרב מי שמעסיקים בני נוער. המבצע ייתקיים בכל רחבי הארץ - מקריית-שמונה ועד אילת - ויתמקד בעיקר בתלונות בני נוער, נוסף על ביקורות של מפקחי משרד התמ"ת באולמות אירועים, חברות לשרותי קייטרינג, רשתות שיווק ומקומות "מועדים לפורענות".

 

אבל האם המבצעים הללו מעניקים לבני הנוער העובדים מקום לאופטימיות? ספק רב. מסיכום שנת 2007 עולה כי במסגרת חוק עבודת נוער נפתחו 436 תיקי חקירה ונבדקו 5,253 בני נוער, אך בסופו של דבר הוטלו 66 קנסות בסכום של 444,500 שקל, והוגשו שבעה כתבי אישום בלבד.

 על אף שמשרד התמ"ת הודיע כי ישנם תיקי חקירה רבים שעדיין מטופלים בלשכה המשפטית שלו, די להסתכל סביב ולראות שהניצול קיים ואינו צפוי להיעלם בקרוב.

 

מהשיחות שקיימנו עם בני הנוער עולה תמונה ברורה: מי שיתלונן - יפוטר. למעסיקים קל למצוא בני נוער המוכנים לעבוד, ואלו אינם נלחמים על זכויותיהם, כשהם יודעים שהם ברי החלפה. לכך מצטרפים טיעונים כמו "לא נעים" ו"אני שמח שבכלל לקחו אותי". לכל אלה יש להוסיף את חוסר המוּדעות, ואת העובדה שרבים מבני הנוער אינם יודעים לאן כדאי וצריך לפנות במקרה של עבירה על חוקי העבודה.

 

מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התמ"ת (התעשייה, המסחר והתעסוקה)

טלפון: 6223116 - 03; פקס: 6828677 - 03; אתר האינטרנט; טלמסר 1-800-354-354.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומויסקי
לשמור על הזכויות (למצולמים אין קשר לכתבה)
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים