חרד"ל, חדל!

חזרה בתשובה היא תופעה ידועה. איש או אישה, מחליטים לשנות את אורחות חייהם ולהתחיל לקיים את מצוות התורה. התהליך לא פשוט; צורת החשיבה, הלבוש ואף סגנון האוכל משתנים, אך יותר מכל קשה השינוי החברתי. משפחה החוזרת בתשובה לרוב תעביר את ילדיה מהמוסדות החילונים לדתיים. במקרים רבים חברי עבר ואפילו משפחה יפנו עורף. כל מי שחווה שינוי מהותי בחייו יודע מה רבים הקשיים בתהליך. זה העובר שינוי חייב להיות מאוד בטוח בצעדיו על מנת לשרוד את הלחצים הסביבתיים ואת הקושי הפנימי.

תארו לכם מצב דמיוני בו על מנת להקל על תהליך החזרה בתשובה יציג אותו חוזר בתשובה דרישות לבית הספר הממלכתי השכונתי וזאת כדי שיתאים לדרישותיו הדתיות. גם לתנועת הנוער הוא יגיש דף תביעות ובו יפרט את השינויים הנדרשים על מנת שילדיו יוכלו להמשיך להשתתף בפעילות. בנוסף הוא יכתוב עצומה ובה יחתים את כל אלו ש"חשובה להם מסורת אבות", וכי מי לא זוכר בערגה את בית אבא על מנהגיו המסורתיים. הוא אף יגדיל לעשות ויחתים חבר כנסת כלשהו, שחושב שלא תזיק קצת מסורת. לא יעבור זמן ובתנועת הנוער החילונית ייאסר על הבנות ללבוש מכנסיים קצרים, ובבית הספר תהייה תפילה קצרה כל בוקר. "כדי להכיל את כולם", "שלא יהיה קרע" וכו'. נשמע הזוי? ממש לא! זה מה שמתרחש כבר שנים בתנועת המזרחי – הציונות הדתית, דתיים לאומיים, מועדון הכיפה הסרוגה של פעם.

חרד"ל נולד

בשנים האחרונות צומח מתוך אוכלוסיה זו זרם חדש, חרדל"י - חרדי, דתי, לאומי. זרם זה, ששורשיו בזרם המזרחי וראשו בזרם החרדי, הוא למעשה פלג חרדי הן במחשבותיו והן באופי פעולותיו. אפשר לקרוא להם חרדים לייט. הם יוצאים תיגר כנגד כל מה שאיפיין את זרם המזרחי עליו התחנכו (מלבד התמיכה ברעיון ארץ ישראל השלמה). הפתיחות החליפה את מקומה בפחד ובסגירות. אדם דתי אינו נמדד היום על פי אמונתו, אלא על פי אופן לבושו (גברים רצוי בלי ג'ינס, לנשים כבר לא מספיק כיסוי ראש, הן צריכות גם לא להיות לבושות מודרני מדי, וילדים חובשי תלמודי תורה). מקום מגוריו (עדיפות ברורה לישובים וקהילות מתבדלות) וסוג הכשרות עליו מקפיד.

אין בכך כל פסול; זכותו של אדם לקבוע לעצמו את אורחות חייו. הבעיה היא שמסיבה מאוד ברורה החרד"לים מסרבים לעזוב את הזרם הדתי הלאומי. הם מבקשים לשנות אותו כדי שיתאים להתחרדות שלהם. בשעה שיש תנועות נוער חרדיות כמו עזרא ובתיה הם ידרשו להפוך את בני עקיבא, תנועה ששייכת דתיים הלאומיים מיום היווסדה, לתנועה חרדית המפרידה בין בנים לבנות. זרם החינוך העצמאי קיים במדינת ישראל כבר שנים רבות ולאחרונה אף נוספו לו עשרות בתי ספר תורניים, אבל הם צריכים להשתלט על בתי הספר, השיכים לזרם הממלכתי דתי, בכוחניות ולהפוך אותם לתורניים. בבתי הספר הללו המורות יהיו מכוסות מכף רגל ועד ראש ושעות לימוד תורניות ינגסו בשעות לימוד מדעים.

הסיבה היא פשוטה, קשה להם לבצע את השינוי (אולי הם לא בטוחים בעצמם?) וכדי להקל על עצמם הם מחריבים את כור מחצבתם. במקום להעביר את הילדים בית ספר ותנועת נוער. במקום לחפש בית כנסת חדש הם מחריבים את הקיים. יש פה נוסחא מנצחת - שינוי בלי קשיים. את המחיר משלמים אחרים.

חרדל"ניקים אם תסתכלו טוב, תגלו אותנו, אנחנו אלו שאתם מנסים להרוס. אנו מאמינים בסגנון רבנות אחר, ללא זהות פוליטית אחידה (איננו מאמינים שדת ופוליטיקה חד הם). אנו מעוניינים בחינוך ערכי אמיתי, שמכבד את האחר, לצד חינוך מדעי. אנחנו הציונים הדתיים האמיתיים, מהסיבה שאנחנו לא בורחים מהאמיתות שסביבנו. לא דתיים לייט כמו שנוח לכם לכנות אותנו (מפחד אולי?), אלא מקפידים השואלים בעצת רב, מקיימים מצוות ומחנכים את ילדינו לאהבת כל ישראל אמיתית. וכל זאת בלי רעש וצלצולים בלי הצטדקות וחרמים. אז עשו לנו טובה ועזבו אותנו בשקט. ה' עמכם.