תעצרו את הפיק, אני רוצה לרדת
צביקה פיק, שקיבל בול עם דמותו, מגביר את הקצב משנה לשנה. גלי ארזי יודעת בדיוק איך זה מרגיש להסתער קדימה בלי מטרה
אם יש משהו שהמקצוע שלי לימד אותי - ואם לא הוא, מן הסתם הטור הזה ילמד אותי בהמשך - זה מתי לעצור. עוד לפני שהגעתי לחדשות 24 תפס אותי מישהו ותיק בג'וב הקודם שלי ואמר לי: "גלי, לפני שאת עולה על הרכב, הדבר הראשון שאת צריכה ללמוד הוא איפה הברקס".
עבר קצת זמן עד שהבנתי למה הוא מתכוון - המקצוע שלי הוא מירוץ סוסים אינסופי, שבו הבּוּקֶרים תמיד מוכנים לקבל עוד הימור, אפילו אחרי ההזנקה. הסיבה היא פשוטה, אנחנו אף פעם, לא משנה כמה פלפל תדחפו לנו בתחת, אף פעם לא מגיעים לקו הסיום. המירוץ שאני מתעוררת אליו כל בוקר (ולפעמים הולכת לישון אליו כל לילה) אף פעם לא נגמר.

פיק. לא עוצר (צילום: קרן נתנזון)
לוקח זמן להבין את זה. התחושה במהדורה היא שתמיד קורה משהו חדש ומאוד מאוד חשוב. משהו שכשהעולם יגיע הביתה בערב מהעבודה, יישב בכורסת הטלוויזיה שלו עם הבירה נשר והאבטיח וישען אחורה, המנוחה שלו לא תהיה שלמה בלי דיווח מפורט על הוריקנים בלואיזיאנה, נפילות הבנקים במונטנה והקניון החדש ברעננה. אתם צריכים להיות שם כדי להבין כמה זה מפתה. איזה מרווח קטן המערכת משאירה לך כדי לחשוב רגע בשיקול דעת. כמה מהר התמונות עוברות מבעד לחלון המכונית כשנוסעים במהירות הזאת. היו לי חברים שניסו להפסיק, זה לא עבד. מהר מאוד הם לחצו שוב על הגז וחזרו. יש מקצועות, או אנשים, שפשוט לא מסוגלים להאט.
בגלל זה אני כל כך מבינה את צביקה פיק. הזמן עובר והוא לא נהיה צעיר יותר, אבל להאט זו בכלל לא אופציה במקרה שלו. וממש כמו אצלנו, אין מטרה אחת שאפשר לסמן, להגיע אליה ולתלות את הטלפרומטר. המטרה היחידה היא להמשיך, הלאה והלאה. עוד הופעה של ועדי עובדים, עוד ניסיון להשתחל לקדם אירוויזיון, עוד התלקחות מתוקשרת של הריב עם דנה אינטרנשיונל. וזה לא משנה כמה הוא גדול (והוא גדול, תאמינו לי, הוא ענק). עוד לא נוצר המחלף שישכנע את האיש הזה לרדת מהאוטוסטרדה.
אולי אתם חושבים שאני מייעצת לפיק להרים הנדברקס ולנסות להיכנס לאיזה חניון. לעצור בצד, להריח קצת פרחים, להיזכר בסבנטיז, לזכות בחולצה ותקליט. אבל לא. אני מבינה לליבו של הפיק ולא אני אקח אחריות על העצירה של המכונה הגדולה הזאת. צביקה פיק צריך להמשיך והגבול הוא השמיים. כרגע זה לא משנה לאן, העיקר שזה סלול וממשיך.
אז עכשיו הוא מקבל בול עם תמונה שלו מרשות הדואר. אז מה. דברים מוזרים מזה כבר קרו לו. מאות מתרחצים משנורקלים באילת או מבקרים במצפה התת ימי נתקלו בדג זהרון שהומר רשמית לדג "צביקה פיק". אז בול, זה מה שישבור אתכם? נו באמת.
אני גם מוכנה לשתף פעולה במפעל החשוב הזה, שכולל הנצחה של צביקה פיק
בכל מקום אפשרי, ושמחה להצביע על היעד הבא אליו נסתחרר כולנו בתענוג אינסופי, בלי לעצור אפילו כדי לתדלק. אני יוצאת בזאת בקריאה נרגשת: אני נשבעת שאם עיר בישראל תקרא רחוב על שם צביקה פיק, אני תיכף ומיד עוברת לגור בו. אני אהיה גאה לגור ברחוב צביקה פיק פינת בן גוריון, או צביקה פיק פינת ביאליק, צביקה פיק פינת אלי אוחנה, באמת שזה לא משנה.
יש לי רק בקשה אחת, אם אפשר בדרך, בין הנצחה אחת לשניה, עוד איזה שיר שניים, משהו דיסקו, טובים כמו שרק אתה יודע, כדי שנוכל לשים בדיסק כשנלחץ על הגז?
- גלי ארזי היא דמות בגילומה של יעל בר זוהר מתוך הטלנובלה "חשופים", שמשודרת בימים א'-ה' ב-20:05 ב-HOT3, ובהזמנה מיידית ב-HOT V.O.D. ליעל בר זוהר אין קשר לעמדות המופיעות במדור זה.