השבוע היינו עדים לתופעת טבע מרהיבה, שנצפתה מכל רחבי הארץ על ידי מאות אלפי אנשים. ביום שלישי, ה-7 ביולי בשעה 20:17, חלף בשמי ישראל עצם בהיר,
שעצמת אורו שווה לעצמת האור של חצי ירח לכל היותר (קשה לקבוע את עצמת האור המדויקת בגלל הדמדומים). העצם חלף בשמי הדמדומים ממזרח למערב, מאופק לאופק.
צופים רבים היו מוכנים להישבע
בנקיטת חפץ שמדובר בחוצנים אומללים שאיבדו שליטה על רכב החלל שלהם, בטילי שיהאב שנורו לישראל, בקרני לייזר מחתונות מרוחקות, בניסויים סודיים של אחד הצבאות באזור וכדומה. כמספר הדיווחים כך מספר הספקולציות וההשערות הפרועות.
לאחר ניתוח של תצפיות שהגיעו אלינו מצופים מהימנים (צופים שמתורגלים בצפייה במטאורים ומסוגלים להעריך את בהירות המטאור, כיוון תנועתו וכדומה), כנראה שיש בידינו תמונה של מה שאירע, אם כי גם היא, יש להדגיש, אינה מלאה:
העצם חלף גבוה מאוד מעל צפון ישראל או אפילו מעל לבנון, כאשר הוא נצפה גם מקפריסין. ככל שמיקום הצופים היה צפוני יותר, גובה העצם מעל האופק היה גבוה יותר. הנקודות הדרומית ביותר שמהן קיבלנו דיווחים היו מצפה רמון וירוחם. שם נראה העצם נמוך מאוד מעל האופק הצפוני.
משך התנועה של העצם היה כ-7 עד 8 שניות מאופק לאופק, תנועה איטית יחסית. יתכן שלקראת סוף מסלולו החל העצם להתפרק. כנראה שבמעבר העצם לא נשמע רעש, אף אל פי שישנם צופים שדיווחו על מעין בום או שריקה.
צריך לזכור כי מטאור טיפוסי (מה שקרוי "כוכב נופל") נגרם כאשר חלקיק אבק שמסתו בין אלפית למאית הגרם נכנס לאטמוספירה במהירות של כמה עשרות ק"מ לשנייה והוא נשרף כליל בגובה עשרות ק"מ. כדי להפיק מופע מרהיב כזה על המטאוריד (זהו הגוף הנכנס לאטמוספירה) לשקול בין כמה מאות גרמים לכמה ק"ג (קשה מאוד לקבוע את מסת הגוף כיוון שבגלל אור הדמדומים קשה מאוד לקבוע את בהירותו המדויקת וכמו-כן אין לנו מידע על מבנהו והרכבו).
כנראה שהעצם היה גדול יחסית כיוון שהוא הואט מאוד על ידי האטמוספירה. אפשרות נוספת היא שהוא נע גבוה מאוד, כאשר כניסתו לאטמוספירה לא הייתה בזווית חדה אלא בזווית קהה. אין לנו די נתונים כדי לאמת אי אלו מההשערות כיוון שעצמים כאלה אינם צפויים. יש לזכור כי יש אינספור אבנים וסלעים בחלל שנלכדים על ידי כבידת כדור הארץ ומפיקים מופעים דומים לזה. מרבית המטאורים נופלים מעל שטחים בלתי מיושבים ולכן אינם נצפים. לכן נדיר לצפות במטאור בעצמה כזו למרות שהתופעה עצמה שכיחה.
אנו הוצאנו מכלל אפשרות שמדובר בלוויין או בפסולת חלל.
רובם המכריע של הלוויינים אינו נע ממזרח למערב ולכן קשה להאמין שמדובר בפסולת חלל כלשהי, אם כי אין לפסול לגמרי על הסף את האפשרות הזו.
קשה גם להעריך אם נותרו שאריות כלשהן שהגיעו לפני הארץ (מה שקרוי – מטאוריט). אם אכן נותרו שאריות, כנראה שגודלן אינו עולה על גודלה של אבן קטנה והן נפלו אי שם בים התיכון.
אלה שהחמיצו את המאורע (ובינם עבדכם הנאמן...) יכולים להתנחם בכך שעוד כמה מטרות מטאורים צפויים לנו השנה. הקרובים בהם יהיו בשלהי חודש יולי. מידע על המועדים בהם צפויים מטרות מטאורים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל
, היל"א – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי
, מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים
ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
