שתף קטע נבחר

לא להתבייש להגיד "אני צריך" במקום "מגיע לי"

הדיון על צדק במערכת יחסים הוא לעתים קרובות מעין מיסוך או מנגנון הגנה זוגי, שנועד לטשטש דיון מביך ומסובך יותר על צורך רגשי או על בקשות כאלו ואחרות. כשאנחנו בזוגיות, אנחנו מצפים שלא יפגעו בנו, שיספקו לנו את צרכינו הרגשיים, החומריים והרוחניים באותה מידה שאנחנו נותנים ומעניקים

"זה לא פייר – אני השקעתי כל כך הרבה ביחסים, קניתי, עשיתי, והוא לא עושה כלום..."

 

"היא לא צודקת, אני מבין את המצב יותר נכון..."

 

שאלות של צדק ומשאלה למשפט צודק הן חלק בלתי נפרד מהעבודה של מטפלת זוגית. לא מעט טיפולים מתחילים באווירה של בית משפט, כשכל צד משטח את טענותיו בפניי ומקווה שאני אשפוט לטובתו או לטובתה.

 

מדוע זה כל כך חשוב? האם באמת יותר חשוב להיות צודק, צודקת? ואולי לפעמים יש משהו שחשוב יותר מהצדק, או מועיל יותר לאווירה וליחסים?

 

ברצוני לכתוב קצת על שאלות אלו, שאין להן תמיד תשובה נחרצת, ואני מצפה בסקרנות לתגובות הקוראים כדי להפוך שאלות אלו לדיון רחב.

 

"את השנוא עליך אל תעשה לחברך", אמר הלל הזקן, כלל שבני אדם מצפים למצוא בכל היחסים המשמעותיים שלהם. אנחנו מצפים שלא יפגעו בנו, שיספקו לנו את צרכינו הרגשיים, החומריים והרוחניים, באותה מידה שבה אנו נותנים ומעניקים. במקרים הפשוטים, כמו בהתחלה של יחסים, הכלל הזה חשוב מאוד. אם אני חביבה ומנומסת כלפיך, אני מצפה שתנהג כך גם כלפיי. אם שילמתי על הארוחה, אני מצפה שגם אתה תשקיע מכספך בבילוי הזוגי.

 

אבל במהלך השנים, העניינים מסתבכים. למשל, המקרה הדמיוני של דפנה ואריק. דפנה מספרת: "אני עזרתי לו המון בקריירה, הוא למד ואני עבדתי, תמכתי בו כלכלית ועודדתי אותו רגשית, ישבתי איתו כשלמד לבחינות והיום באמת הוא רופא מצליח. עכשיו אני מרגישה שזה לא הוגן, אין לו זמן לעודד אותי, אני מנסה לספר לו את הקשיים שיש לי בעבודה, אבל הוא לא פנוי להקשיב. רציתי שיתכונן איתי לפרזנטציה שאני צריכה להציג, שיעבור איתי על האנגלית, והוא היה עייף מדי. זה פשוט נראה לי לא צודק!"

 

לכאורה, אי אפשר להתווכח על צדקתה של דפנה. אם מסתכלים על הזוגיות בהקשר של הגינות וצדק. אבל אם ניתקע רק בדיון על צודק/לא צודק, לא בטוח שנוכל לעזור לדפנה ואריק הדמיוניים לצאת מהריב והריחוק שלהם, כי מלבד ענייני הצדק יש כאן עוד משהו חשוב – הצורך הרגשי.

 

דפנה מתביישת שהאנגלית שלה לא מצויינת

בבדיקה פסיכולוגית יותר מעמיקה, אפשר להבין שדפנה מאוד נבוכה מכך שהיא צריכה את עזרתו של אריק באנגלית. היא מתביישת שהאנגלית שלה לא מצויינת, היא שונאת לבקש טובות וחשה מושפלת מעצם זה שהיא צריכה משהו בכלל, ובמיוחד אם זה במישור האינטלקטואלי.

 

דפנה, שגדלה בבית משכיל ומוצלח, מתקשה מאוד להראות חולשות בתחומי העשייה והידע. כמו שהיא מצפה מאריק להיות רופא מצטיין, כך היא גם מצפה מעצמה להצליח ללא מאמץ ובאלגנטיות בתחומי עבודתה.

 

עקב כך, מתעורר בדפנה תסכול וכעס כשהיא מתעמתת עם המגבלות שלה, ובתוך תוכה, היתה רוצה לקבל את עזרתו של אריק מבלי לבקש. במציאות, היא דוחה את ההזדקקות שלה ומנסה להסתדר בכוחות עצמה, עד לרגע האחרון שבו היא חייבת את העזרה. אבל כשהיא מגלה שאריק לא פנוי, היא מתמלאת "זעם קדוש". במקום להכיר באמת הרגשית, הבושה שלה לקבל עזרה, היא מגייסת את טיעוני "בית הדין לצדק" – אני עזרתי לו בעבר, הוא חייב לעזור לי.

 

דוגמה זו ממחישה את הרעיון – הדיון על צדק ביחסים הוא לעתים קרובות מעין מיסוך או מנגנון הגנה זוגי, שנועד לטשטש דיון מביך ומסובך יותר על צורך רגשי ועל בקשה.

 

"אני צריך", בתרבות המערבית, פירושו אני חלש

ברוב הטיפולים הזוגיים, מגיעים כך או אחרת לנקודה שבה מתבקשים בני הזוג לבטא מה הם צריכים ומה הם היו רוצים זה מזה. על שאלות פשוטות-לכאורה אלה קשה מאוד לענות ישירות. הרגשת הצורך אינה הרגשה נעימה, היא פוגעת בנו, ומשאירה אותנו עם הרגשת חולשה.

 

"אני צריך", בתרבות המערבית, פירושו אני חלש. "אני צריכה" יכול להיחוות כמצב מסוכן של תלות. לכן, הפתרון הנוח הוא לעבור למתקפה של "מגיע לי" או "אתה חייב לי" במקום להישאר עם התחושה הלא נוחה של ההזדקקות והפחד שלא לקבל. הדיבור על צדק והגינות הוא דיבור "חזק" שמעורר תחושות של כוח ועליונות. נוח יותר לדבר בשפה זו מאשר בשפה הרכה של צורך ובקשה.

 

אז, אם נחזור לדפנה ואריק – משימתם החשובה בחיים הזוגיים היא לעבור משפה של צדק לשפה של צורך ובקשה. ללמוד לבקש בזמן הנכון ובצורה הנכונה, כך שיהיה סיכוי מרבי לקבל מענה לבקשה. אם דפנה היתה מודיעה מראש לאריק שהיא תזדקק לו לטובת הכנת המצגת באנגלית, יש סיכוי שהם היו יכולים לתאם זמן מראש כך שאריק אכן היה מסייע לה. בכך היו חוסכים מעצמם עוד סיבוב בריב הקבוע של "זה לא צודק, אני עזרתי לך ואתה לא מחזיר לי באותה מידה".

 

מה, אני לא צודקת?

 

  • עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות. תשובות נבחרות יתפרסמו בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית על הפניות.  

 

האתר של עירית

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
האם באמת יותר חשוב להיות צודק או צודקת?
האם באמת יותר חשוב להיות צודק או צודקת?
צילום: index open
מומלצים