"אפשר להקל בשמיעת קול זמר של אישה כאשר יש אומדנא ברורה של הקשבה תמימה לשירה תמימה" – כך קובע הרב דוד ביגמן, ראש ישיבת הקיבוץ הדתי במעלה גלבוע, בעקבות קיומו בהפרדה מלאה של הפזמונסניף בגבעת שמואל.
בתשובה לשאלה שהופנתה אליו בעקבות הפרסום ב-ynet בעניין, הסביר הרב כי ההלכה אינה אוסרת הקשבה לשירת נשים שלא נועדה לגירוי מיני ולכן מותר לבנות דתיות לפנות לקריירה בתחום זה.
בפסק ארוך ומפורט שחיבר הרב ביגמן הוא סוקר רשימה ארוכה של מקורות הלכתיים בנושא, ומסיק כי ניתן להקל בשמיעת קול זמר של אישה כאשר ההערכה היא שמדובר בהקשבה תמימה ובשירה תמימה שאין בה גיורי מיני או כוונה לכך. לדבריו יש להעריך את העניין בחמישה תנאים: הקשר ואווירה הולמת, מילות השיר, הסגנון המוסיקלי, לבוש האישה ושפת הגוף.
| החלוץ |
|
| "קול באישה ערווה"? ממש לא / הרב אברהם שמאע |
|
האם יעלה על הדעת להתיר מֵחד לגברים ללמד צעירות, ומאידך לאסור עליהם שמיעת קול אישה? הרב אברהם שמאע סבור כי שום הלכות צניעות, ושום התחסדות וצדקנות, לא יבואו במקום השכל הישר |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
בהמשך קובע עוד הרב ביגמן כי על פי גישה זו "אין בעיה לצנועות וחסודות בבנותינו לפתח קריירה של זמרה אפילו בתוך התרבות הכללית, אך ללא ויתור על היסודות העדינים של התרבות התורנית וללא שיתוף פעולה עם אותם הצדדים המסחריים הוולגריים של התרבות הסובבת אותנו". עם זאת הוא סבור כי מנגד יש להחמיר ולאמץ את העמדה שלא התקבלה להלכה, לפיה יש איסור מקביל לנשים לשמוע שירת גברים. "אף על פי שאין זו הלכה פסוקה, למעשה ראוי להקפיד על חמשת התנאים שהצעתי גם בשירה של גברים בפני ציבור של נשים", הוא כותב.
בנוסף הוא ממליץ שלא לקבל את הפסיקה הרווחת המתירה שמיעת "תרי קלי" – שירה של שתי נשים או יותר, וקובע כי "הוא דחוק ואין לסמוך עליו בלבד". לדבריו, "בפועל, כאשר נוהגים על פי היתר זה בלבד, יש תקלות רבות. נדמה שנמצא פתרון פשוט וקל וממילא אין הקפדה על המילים, הלחן, הסגנון המוסיקלי, הלבוש ושפת הגוף, ובפועל לעתים נוצרת תרבות שאינה הולמת את רוח תורתנו".
הרב ביגמן מסביר את החלטתו לבחון מחדש את הסוגיה בכך ש"עניין 'קול באשה ערוה' נדון רבות בהקשרים רבים בעיקר בתשובות של גדולי הדור האחרון, ואף על פי כן לא נדון בקשר לציבור שכבר נוהג שנים רבות להקל בנסיבות שונות ולאפשר שירת אישה בפני הציבור". נקודת מוצא נוספת בפסיקת הרב היא ההכרעה המקובלת להלכה לפיה "צורך נפשי נחשב צורך גדול המצדיק הסתמכות אף על דעת יחיד". לדבריו, "נשים בקבוצות מסוימות בציבור נעלבות מהקביעה שאסור להן לשיר בציבור עד כדי כך שהן הופכות מנוכרות לתורה ומצוות בגין קביעה זו".
הדיון ההלכתי המלא בסוגייה מפורסם באתר תנועת "קולך"
