המדריך האולימפי: סייף

ראשית תולדות הסייף בתורת לחימה שרווחה בעולם העתיק. הסייף הוא אחד מארבעת ענפי הספורט שקיימים מאז תחילת המשחקים האולימפיים. זוהי תחרות בין שני מתמודדים, כשכל אחד מנסה לגעת באזורי המטרה של השני. הסייף הראשון שמשיג 15 פגיעות במטרה מנצח בתחרות האישית, ואילו הנבחרת הראשונה שמשיגה 45 פגיעות מנצחת בתחרות הקבוצתית.

הסייפים מתחרים באירועים אישיים וקבוצתיים בשלושה סוגים של חרב - רומח, דקר וחרב. הרומח הוא הכלי הבסיסי ביותר, והיה במשך שנים גם הנפוץ מבין השלושה. ידית האחיזה דמוית אקדח לרוב. שטח הפגיעה החוקי, אשר דקירה ("טוש", בעגה המקצועית) בו מזכה את הסייף בנקודה, הוא פלג הגוף העליון, לא כולל הראש והידיים. בקצה הלהב יש לחצן זעיר, שבמגע עם החולצה, המצופה ברשת נחושת דקיקה, סוגר מעגל חשמלי, ומסמן את הפגיעה.

הדקר דומה לרומח, אך כבד ממנו. שטח הדקירה הוא הגוף כולו, מכף רגל ועד ראש. החרב שונה בכיפה ובצורת הלהב, וגם שיטת הלחימה שונה (שיסוף ולא רק דקירה בקצה הלהב). שטח הדקירה הוא פלג הגוף העליון כולו.

דלילה חתואל. שייכת למשפחה המובילה בענף (צילום: רויטרס)

ברומח ובדקר מתחרים הגברים בתחרות האישית החל מ-1896, ומהאולימפיאדה השנייה, פריז 1900, הם מתחרים גם בחרב. סייפות רומח מתחרות במשחקים החל מ-1924, אבל רק ב-1996 (דקר) וב-2004 (חרב) הצטרפו אליהן סייפות מהכלים האחרים.

במשך 84 שנה התחרות הגברים בתחרויות הקבוצתיות בכל הכלים, אך החל מבייג'ינג 2008 יתקיימו שתי תחרויות קבוצתיות בלבד לכל אחד מהמינים. הגברים יתחרו הפעם בדקר וחרב קבוצתי, הנשים ברומח וחרב.

הגבולות בין סייף כספורט לבין דו קרב טושטשו במיוחד במשחקים האולימפיים שהתקיימו בפריז ב-1924. שתי מחלוקות שבהן היו מעורבים נבחרת הסייף האיטלקית והשופט ההונגרי התלהטו, והובילו לשני קרבות של דו קרב אמיתי בין השופט ההונגרי לאחד הסייפים האיטלקים.

תומר אור. בייג'ינג תהיה האולימפיאדה הראשונה שלו (צילום: ראובן שוורץ)

מסורתית, מעצמות הסייף הן צרפת, איטליה והונגריה. בין הסייפים בולטים בהיסטוריה האולימפית ניתן למנות את נדו נאדי מאיטליה, שזכה בחמש מדליות זהב מתוך שש תחרויות סייף באנטוורפן 1920 ואת קריסטין דה אוריולה הצרפתייה, שזכתה בארבע מדליות זהב ובשתי מדליות כסף בין השנים 1948 עד 1956.

אלדר גרביץ' ההונגרי זכה בעשר מדליות אולימפיות, שבע מהן מזהב, ולקח את האחרונה ב-1960, כשהיה בן 50. סייף הונגרי מצטיין נוסף הוא פאל קובאץ', שזכה בשש מדליות זהב ובעוד אחת מארד, בשנים 1946 עד 1960. כיום הסייפת הבולטת היא ולנטינה וצאלי האיטלקייה, האלופה האולימפית ב-2000 וב-2004 ברומח, שזכתה בשתי מדליות זהב נוספות בתחרות הקבוצתית. טימאה נאגי ההונגרייה זכתה בסידני ובאתונה בזהב בדקר.

לא מעט סייפים ישראלים התחרו במשחקים, ובעיקר בולטת משפחת חתואל, השולטת כבר שנים בענף הרומח. בת המשפחה, דלילה חתואל, אמורה להשתתף ברומח בבייג'ינג, במידה ותחלים מפציעתה, ביחד איתה ישתתפו גם תומר אור (רומח) ונעם מילס, סייפת הדקר הראשונה שתייצג את ישראל באולימפיאדה.

השתתף בהכנת הכתבה: שגיא אלבז