מאות נערים הדליקו נרות: "המומים וכואבים"

תחושת האבל והאובדן אפפו את קריית מוצקין, ומאות תושבי הסביבה המשיכו לפקוד אמש (יום ד') את בית משפחת רגב, ששכלה את בנה אלדד. בכל שעות היום הופיעו בפתח הבית ילדים ובני נוער, שהדליקו עד כה נרות נשמה רבים. לבסוף הופיעו נציגי הצבא שתלו בסמוך מודעת אבל, המבשרת על מועד הלוויה.

זמן קצר לאחר החטיפה נתלתה תמונת ענק של אלדד רגב לא הרחק מדלת הכניסה. לפינתה הוצמד פתק: "ושבו בנים לגבולם. אלדד, לא שוכחים ומחכים ליום שבו תשוב הביתה! דיירי הבניין". כתב היד על הפתק דהה בשנתיים החולפות, ולצדו נתלו שני זרי פרחים. עם היוודע הבשורה המרה, על התמונה: "אלדד היקר, אכן חזרת הביתה. כמה רצינו שזה יהיה אחרת. אבל עכשיו אתה כאן, איתנו. דיירי הבניין".

נערה מדליקה נר בפתח בית משפחת רגב (צילום: ג'ורג' גינסברג) 

מאות בני נוער, מבוגרים, תושבי העיר והסביבה התקבצו בשעות הערב ברחוב יששכר, והדליקו נר נשמה בפתח בניין המגורים, לא הרחק מתמונתו של אלדד. היעדרם של בני המשפחה, בשל השתתפותם בטקס ההתייחדות במחנה שרגא, לא מנעה מהאבלים לזרום לכיוון הבית.

• "ושבו בנים" - הדיווחים, התגובות והפרשנויות על עסקת השבויים  
  

עיקר תשומת הלב הופנתה לנערים ולילדים, החל מגיל הגן, שביקשו להשתתף בצער המשפחה השכולה ולהדליק נר לזכר החללים. יוסי, תושב קריית מוצקין, הביט מהצד ואמר: "לי זה מזכיר את נוער הנרות של רצח רבין בנובמבר 1995. תראו כמה הם עצובים, כמה הם כואבים, כמה הם מחוברים למקרה הקשה של אלדד ואודי. כאזרחים צעירים הם מבינים שמדינת ישראל חבה לחיילים האלה חובה מוסרית, וגם כשהיא החזירה אותם בארון, היא עמדה בהבטחתה".

ארונות החללים בדרכם למחנה שרגא (צילום: AFP)

דגלי הלאום ברחבי העיר, כמו הדגל המרכזי בכיכר הטנק בקריית מוצקין, הורדו לחצי התורן. בעירייה כמו בצבא, הבטיחו להעמיד את כל האמצעים הנדרשים, על-מנת לסייע למשפחת רגב להתמודד עם השעות, הימים, והחודשים הקרובים של האבל על מות בנם.

לבית שבו התכנסו בני משפחת גולדווסר בנהריה הגיעו במשך כל שעות היום חברים, וגם מקומם של הסקרנים לא נפקד. בין השאר הגיעו שני אוטובוסים ובהם עשרות בני נוער יהודיים מקהילות בארה"ב שנמצאים בארץ במסגרת פרויקטים שונים של הארגונים היהודיים. בני הנוער הגיעו, הדליקו נרות ושמעו הסברים על פרשת החטיפה. אחד המדריכים סיפר כי החליטו לשנות את התוכנית לאחר ששמעו על עסקת חילופי השבויים: "היינו אמורים להיות היום בכנרת, אבל החלטנו לשנות את המסלול ולהגיע לכאן, להביע אמפתיה לבני המשפחות".

גם  לבית משפחת רגב הגיעה קבוצה של 40 צעירים, בני נוער מפרויקט "כובע טמבל" של הסוכנות היהודית.

מחציתם נערים ישראלים והיתר מאורלנדו שבארה"ב. שני שניידר (15) סיפרה ל-ynet: "החברים מאורלנדו הגיעו ארצה למשך עשרה ימים, ומאז יום החטיפה לפני שנתיים, הם עקבו באמצעות התקשורת אצלם אחרי הנעשה. הבוקר, כששמענו שאלדד ואודי חוזרים בארונות כחללים, עמדנו דקה דומיה וחיכינו לערב כדי להגיע כולנו ביחד ולהדליק נר לזכרם".

שניידר סיפרה כי לחבריה האמריקנים "היה חשוב לראות את המקום שבו התגורר, ולהבין את הכאב של משפחתו וחבריו. בעקבות מה שדיווחו בתקשורת לאחרונה, תיארנו לעצמנו איך כל זה יסתיים. אבל גם אחרי שכל זה קורה, אתה עדיין המום וכואב".