כנסת ישראל: כל האמצעים כשרים
התרגיל שנעשה לברוורמן השבוע הוא האחרון בשורה ארוכה ולא מכובדת של דילים ופעלולים פוליטיים, ובהם גם טרפוד החוק להגדלת קצבאות הזיקנה והמאבק על ראשי הוועדות השונות. ככה זה כשהקואליציה מורידה את הכנסת לשפל מוסרי שלא היה עמוק ממנו
באמצע השבוע, למחרת הפיאסקו בוועדת הכנסת בו נפסלה המועמדות של אבישי ברוורמן (עבודה) לראשות ועדת הכספים, התקבלה שיחת טלפון מוזרה בלשכת היו"ר המועמד להחלפה. על הקו היה היו"ר החדש והירוק של הקואליציה וסיעת קדימה, יואל חסון. הוא ביקש את סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו) להעמיד בהקדם על סדר היום של הוועדה את בחירת מחליפו, ברוורמן.
מיסז'ניקוב לא נפל מהכסא. הוא כבר פיתח עור של פיל אחרי המרורים שאכל מרכבת השדים של הקואליציה ביממות האחרונות. "אני לא מתכוון להתאבד", השיב לחסון לפני שטרק. חסון הקדים את המאוחר. ועדת הכספים לא יכולה לבחור את היו"ר המחליף, לפני שמועמדותו אושרה בוועדת הכנסת שקובעת את סדרי עבודת הבית. אחרי שהצביעה נגד ברוורמן, היא צריכה קודם לאשר אותו.
הפיאסקו
העבודה הצביעה נגד מינוי ברוורמן
אמנון מרנדה וצבי לביא
חברי ועדת הכנסת הצביעו בעניין מינויו של אבישי ברוורמן לתפקיד יו"ר ועדת הכספים במסגרת עסקת חבילה בין סיעות העבודה וקדימה. אלא שאז הפתיעו נציגי העבודה והצביעו נגד, כי חששו שמדובר בתרגיל שיטרפד אותו לבסוף
באווירה הזאת לא היתה למיסז'ניקוב סיבה להיעלב מהטלפון של חסון. עורו התעבה גם אחרי התנהלות הקואליציה סביב החלפתו. אין ולא היתה לו כוונה להיאחז בקרנות המזבח. אחרי שסיעתו פרשה מהממשלה דאג להבהיר שלא יחזור על תרגילי קודמו, יעקב ליצמן, שנאחז בכוח בכיסא השמור לקואליציה למרות שנותר באופוזיציה.
שיחק אותה אלגנטי
מיסז'ניקוב מבקש בסך הכל החלפה תקינה ובעיקר מכובדת. בקשה מוגזמת מחברי כנסת שהפוליטיקה המכוערת מעבירה אותם על דעתם ורומסת את כללי המשחק של הבית יחד עם כבודם העצמי, "אם נציגי הממשלה משקרים לך בפנים ותוקעים לך סכין בגב", כדברי שרוני. מיסז'ניקוב היה יכול להשיב לקואליציה כגמולה. הוא פוצץ בראשית השבוע את הדיל שכרך את תמיכת קדימה בהחלפתו בברוורמן, עם תמיכת העבודה בשדרוג רוחמה אברהם לשר התיירות וצירוף אלי אפללו לממשלה כשר הקליטה.
הדיל חייב את כינוס ועדת הכספים לבחירה הרשמית של ברוורמן, מיד לאחר שוועדת הכנסת תמליץ עליו כמחליפו של מיסז'ניקוב. שכן אישור השינויים בממשלה במליאת הכנסת נועד להתקיים כארבע שעות לאחר כינוס ועדת הכנסת. למזכ"ל העבודה, איתן כבל, נודע רק ברגע האחרון שוועדת הכספים לא מתכנסת. הוא נחפז להפוך את הקערה וגרם לעבודה להתבזות פעמיים. הביעה אי אמון בממשלה כשהתנגדה לשדרוג אברהם ואפללו, אבל נשארה לשבת בה, לאחר שבעטה בברוורמן בוועדת הכנסת כשהצביעה נגדו.
מיסז'ניקוב שיחק אותה אלגנטי. הוא עזב את משכן הכנסת ולא ענה לטלפונים. ההנחיה שהותיר אחריו אמרה שהוועדה תדון בהחלפתו רק לפי הנוהל המקובל. קודם עליו לקבל מלשכת יו"ר הכנסת הודעה בכתב על היו"ר המיועד, ובהקדם האפשרי להעמיד את בחירת המועמד על סדר היום של הוועדה. הנוהל לא מחייב אותו לטרטר את הוועדה פעם נוספת באותו יום. כבל היה בטוח שקדימה סדרה אותו. אחרי שתסחט את תמיכת העבודה בשדרוג אפללו ואברהם, ומי ערב לו שברוורמן ייבחר נוכח המשך ההתנגדות העקשנית של ש"ס?
כבל היה צריך להאשים בפאשלה רק את עצמו, כשלא הקדים לבדוק את לוח הזמנים של מיסז'ניקוב, וככל הנראה גם לא קרא נכון את המפה של ישראל ביתנו. שכן מיסז'ניקוב היה לחוץ באותו בוקר ונראה "על הפנים" בעיני מי שפגשו בו. הכינוס המיוחד של ועדת הכנסת להחלפתו בברוורמן בא לו בהפתעה.
לפני חודש וחצי, שנרקח הדיל בין קדימה לעבודה, הוא היה חלק ממנו כשנועד לקבל כפיצוי את ראשות ועדת הכלכלה. התפקיד עמד לעבור מהליכוד לישראל ביתנו על פי הסכם הרוטציה בין סיעות האופוזיציה. הרוטציה אמורה להתבצע בחודש הבא, וגם היא מחייבת אישור מוקדם של ועדת הכנסת, שנקבע ליום ד' השבוע.
טרטמן נושפת בעורפו
התקרבות הרוטציה הקפיצה להילוך גבוה את המאבק הפנימי בישראל ביתנו על ראשות ועדת הכלכלה. עד השבוע התפתחה שם הערכת מצב כי מיסז'ניקוב יישאר בראשות ועדת הכספים, ככל שמעמיק המשבר בקואליציה והסיכויים לבחירת ברוורמן הולכים ופוחתים. ישראל חסון ראה עצמו מועמד מועדף ליו"ר הכלכלה, אבל בעורפו נשפה אסתרינה טרטמן, כשעוזריה מנהלים קמפיין תקשורתי לקידום מועמדותה.
מיסז'ניקוב חש כי הוא נשאר ללא פיצוי אם יוחלף בוועדת הכספים. לרוע מזלו, הבוס שלו, אביגדור ליברמן שהה בחו"ל. לבקשתו נדחה אישור הרוטציה ביום, למחרת שובו ארצה. מיסז'ניקוב קיים אתו קשר טלפוני הדוק אך לא קבל ממנו הבטחה לגבי ועדת הכלכלה. לא מן הנמנע שדחיית כינוס ועדת הכספים להחלפתו נעשתה במצוות ליברמן או בהשראתו.
בישראל ביתנו לא הימרו על בחירת טרטמן. ליברמן הוא אמנם בלתי צפוי, אבל נראה שם כי יעדיף להעמיד את ישראל חסון כיו"ר ועדת הכלכלה. מיסז'ניקוב הוא נכס אלקטורלי לליברמן, כך שהוא יצטרך אותו יותר בכספים כשיוקדמו הבחירות לכנסת הבאה. ליברמן מעריך כי זה יקרה מאד בקרוב ולכן גם לא נותן סיכויים להחלפת מיסז'ניקוב בברוורמן.
ישראל חסון אכן נבחר לראשות ועדת הכלכלה, אבל רק אחרי שיחה שלו עם ליברמן, לאחר שובו ארצה. חסון הסתמך על הבטחתו לתת לו את התפקיד הבכיר הבא שיוצע לסיעה. הבטחת ליברמן ניתנה לו לדבריו כשהסיעה הצטרפה לקואליציה, לאחר שיצחק אהרונוביץ' הועדף על פניו לתיק התיירות וראשות ועדת הכספים ניתנה למיסז'ניקוב.
חסון היה מבכירי השב"כ. כשעבר לפוליטיקה לקח עמו כמה הרגלים מהקריירה החשאית שלו. כך למשל, הוא שמר אצלו תיעוד של ההבטחה שקבל מליברמן, ובפגישתם השבוע נתן חסון לליברמן להבין שאותה הבטחה איננה פרי דמיונו.
מיסז'ניקוב סיים את שבוע העבודה במצב רוח מרומם יותר מכפי שהיה בתחילתו. בקטע הזה מנהיגות ליברמן בסיעתו עושה פלאים לכפופים לו. בישיבת הסיעה המיוחדת התחזקה הערכת המצב כי ימי הממשלה ספורים וראוי לנצל כל הזדמנות כדי לחבוט בה ולקצר את ימיה. אין מקום לפשרות אלא בנושאים קיומיים. מיסז'ניקוב יצא מחוזק מהגיבושון הזה עד שהעז לאיים על יואל חסון, היו"ר החדש של הקואליציה, בהעברה מרתונית של הצעות חוק תקציביות בעלות של מיליארדים בוועדת הכספים כבר בשבוע הבא.
"שקרנים וצבועים"
מישהו היה צריך להחזיר את יואל חסון לממדיו הטבעיים, אחרי השרירים שמיהר לנפח מיד לאחר קבלת התפקיד מקודמו, היום השר אלי אפללו. חסון הפר הסכמה בין מיסז'ניקוב לאפללו להעביר בתמיכת הקואליציה הצעות חוק פרטיות למתן הנחה בארנונה לדירה שבה גר נכה עם משפחתו. הוא איים לטרפד אותה. האיום הנגדי פעל והחוקים עברו פה אחד.
זו היתה המעידה השנייה של חסון בתוך פחות משבוע, אחרי שהוביל את הבגידה המכוערת בסיעת הגמלאים של משה שרוני, שטרפדה בוועדת העבודה והרווחה את החוק להגדלת קצבאות הזקנה. הפרשה החזירה את לשונו העסיסית של שרוני לכותרות, והאיצה את הספירה לאחור של הכנסת. מי שהיה בעין הסערה חש כי זעקות שרוני בוועדת העבודה, שקדימה ושותפיה הם "שקרנים וצבועים", לא נבעו רק מעומק הלב, אלא ביטאו בלשון המעטה התעללות חסרת מעצורים בסיעתו ובגמלאים.
החוק להשבת קצבאות הזקנה לקדמותן, 20% מהשכר הממוצע, אושר לקריאה שניה ושלישית ברוב גדול ובתמיכת הקואליציה ביום הקודם. יואל חסון, חבר חדש בוועדה שהחליף את אברהם הירשזון, ביקש דיון והצבעה חוזרים. שרוני הבין שהוא מבקש לשריין את החוק מהתנכלות האוצר. למחרת הפתיע חסון את שרוני כשניהל את ההצבעה שפסלה את החוק, במקום היו"ר הקבוע, יצחק גלנטי, מסיעת הגמלאים המקורית.
סכין בגב
הממשלה הפילה את העלאת קצבאות הזיקנה
צבי לביא ואמנון מרנדה
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת הפילה, ביוזמת הממשלה, את החוק שאושר אתמול, לפיו יועלו קצבאות הזיקנה. במהלך הדיון הוחלפו קללות ועלבונות: ח"כ משה שרוני הטיח בנציגי קדימה ש"שינו את דעתם" מאז אתמול: "אני אז... לכם את הצורה" ואיים כי יירק בפרצופו של ח"כ אלי אפללו
הקואליציה בניהולו של אלי אפללו שתמכה בחוק, הפילה אותו למחרת בניצוחו של המנהל החדש יואל חסון, וטרפדה את הדיל עם העבודה על מינוי ברוורמן ושדרוג אפללו ואברהם. האוצר, שהתנגד לחוק בגלל עלותו השנויה במחלוקת, ונבלם במהלך הראשון, קנה בן ברית שהתקפל בלחציו כדי לרצות את הממשלה, בהנחה שהתרפסותו תקדם את הקריירה הפוליטיקאית שלו. בינתיים הצרות שלו רק מתחילות.
"הכל כדי לקצר את כהונתו"
שכן בערב הקודם נפל דבר. לפני ההצבעה במליאה על צירוף אפללו לממשלה, ביקש חיים אורון (מרצ) לדעת אם קדמו לה התחייבויות להטבות או הסכמים אחרים בין הקואליציה לסיעות אחרות. החוק מחייב גילוי נאות של ההתחייבויות. השר חיים רמון הצהיר שאין כאלה. שרוני הכחיש. הוא גילה מעל הדוכן שסיעתו התחייבה לתמוך בשדרוג תמורת התמיכה שהבטיחה הקואליציה בחוק להגדלת קצבאות הזקנה.
אורון ביקש את היועץ המשפטי לממשלה לחקור אם רמון לא אמר אמת ביודעין. כך או אחרת – זו היתה הצהרה כוזבת של הממשלה שהיא עבירה על אחד מחוקי הכנסת. שרוני אומר שאפללו נהפך לשר הודות לסיעתו (שלושה ח"כים) שהיתה לשון המאזנים בהצבעה. "אם היה נוהג ביושר ואומר מראש שהקואליציה תפיל את החוק, הייתי מבין ומקבל אותו", אומר שרוני. "אחרי שרימו אותי כדי שיהיה שר, אעשה הכל כדי לקצר את כהונתו".
אלמלא התפתה לאפללו, שדרוגו היה נדחה על חודו של קול. במקום תמיכה ברוב של 47:42, אפללו היה נופל ברוב של 45:44. במתמטיקה הזאת גורל הקואליציה תלוי לא מעט בלשון המאזנים של סיעת שרוני, אבל נראה שגורלה נחרץ, בעיקר בגלל שהקואליציה מורידה את הכנסת הזאת לשפל מוסרי שלא היה עמוק ממנו; כאשר כל אמצעים השליטה כשרים בעיניה כולל רמיסת החוק, האמינות, ההגינות ויחסי האנוש האלמנטריים.
לפנייה לכתב/ת 
חזרה למימדיו הטבעיים. חסון
צילום: חיים צח
"שקרנים וצבועים". משה שרוני
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
