ועדה קרואה קורעת את הדמוקרטיה

לאחרונה עתרו תושבי ירוחם לבג"ץ בתביעה לקיים בחירות למועצת העיר כיוון שהם מתנגדים להחלטה להאריך את כהונת הוועדה הקרואה שמנהלת את הרשות המקומית.

תושבי ירוחם יוצאים נגד הכוונה להאריך את כהונתם של עמרם מצנע והוועדה הקרואה שבראשה הוא עומד, למרות שהם משמשים דוגמא טובה לתפקוד של גוף ממונה של המדינה. וכעסם זה מאוד מוצדק. לתרעומת של התושבים צריכים להצטרף כל תושבי מדינת ישראל, ולפחות כל מי שלדמוקרטיה יש ערך אמיתי בעיניו, ולתבוע את העברתו של מוסד הוועדות הקרואות מן העולם.

למה סבור אופיר פינס, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, איש סוציאל-דמוקרטי לכאורה, שיש לאפשר למצנע ולחברי הוועדה להמשיך בעבודתם? האם יש קשר לעובדה שמצנע הוא חבר מפלגתו של פינס? האם יתכן שמינוי לראשות מועצות ממונות הוא פיצוי שניתן לראשי עיר מודחים או לחברי מפלגה שחשים מקופחים ביחס לחבריהם בממשלה ובכנסת? האם ייתכן שרשויות מקומיות בכלל וועדות ממונות בפרט משמשות צ'ופר לחבר'ה מהצבא (ראו למשל את התמודדותו של תת אלוף במיל' צביקה גנדלמן מטעם קדימה בחדרה ואחרים ברשויות נוספות)? הייתכן שטענת הניהול המצטיין שאותו, כביכול, חסרים ראשי ערים ומועצות "כושלים" היא עלה תאנה למינוי מקורבים?

מעיון במספר דוגמאות של מינוי ועדות קרואות ניתן ללמוד כי מרבים למנות אותן דווקא ביישובים מוחלשים. מובן שיישובים ערביים הם הדוגמא הבולטת ביותר ולצידם יישובים כמו רמלה, לוד ואור-עקיבא בשנות ה-70. בין הטיעונים הבולטים למינוי: גירעון תקציבי גדול וחובות לספקים, העסקה מוגזמת של עובדי עירייה (לעיתים קרובות "מקורבים") וכן אי-גביית מיסים מספקת.

לכאורה מבקשת המדינה לגלות אחריות כלפי אזרחיה ולהבטיח מתן שירותים תקינים ותשלום סדיר של משכורות לעובדי הרשות. אך בפועל המציאות מעט שונה. בשנת 2000, עת כיהן נתן שרנסקי כשר הפנים, מונתה ללוד ועדה קרואה. בדיון לקראת קבלת ההחלטה בוועדת הכנסת טען ח”כ דוד אזולאי, יו”ר הוועדה, שראש העיר קיבל ירושה קשה אך הוא "נקט בצעדים על מנת להבריא את העיר. הגרעון צומצם, פוטרו עובדים וקוצצו שעות נוספות". ח”כ איוב קרא אמר כי ועדה קרואה לא תוסיף לאווירה הקשה השוררת בעיר: ”בלב המדינה ישנו ג`ונגל ומערב פרוע ומה שצריך לעשות זה לצאת בקריאה שראש העיר יקבל גיבוי להמשיך ולתפקד ולתקן אל המצב". ח”כ מוחמד כנעאן אמר שהרעיון להקים ועדה קרואה מעביר בו צמרמורת וכי נעשה עוול נוראי לראש העיר שניסה לפעול אך לא יכול היה לעשות הרבה שכן קיבל לידיו ג`ונגל. ח”כ אבי יחזקאל אמר כי הרעיון להקים ועדה קרואה הוא רעיון בולשביקי, והקמת ועדה קרואה בלוד פירושה ”להיות חזק על חלשים". ובכל זאת הוועדה מונתה.

הפרימיטיבים לא יודעים לנהל את עצמם

ומה השתנה לאחר שמונה שנים? עדיין המדינה חזקה על חלשים: היא ממנה ועדות קרואות ליישובים מוחלשים, מביאה גנרלים אשכנזים מסוגו של מצנע ליישובים של מזרחים, או פוליטיקאים חרדים ליישובים של ערבים כדי "להציל" את ה"פרימיטיבים" שלא יודעים לנהל את עצמם.

דו"ח של אורי טל מטעם ח"כ דב חנין, מלמד שאין בדיקה של ממש ביחס לערכן ותרומתן של ועדות ממונות, על אף שעד היום פעלו כבר 60 ועדות (וכיום 25). יותר מכך, למעט במקרים יוצאי דופן נראה שתרומתן מוטל בספק גדול.

כך למשל הוועדה הקרואה שפעלה בבני ברק מיוני 1995 ועד ינואר 1998, לא הצליחה לייצב את הרשות מבחינה כספית לטווח ארוך. הוועדה הקרואה שמונתה בלוד בשנת 2000 כיהנה כשנתיים ולא השיגה את יעדיה. בני רגב, ראש העיר, טען בישיבת ועדת הפנים בכנסת ב-2004 כי עבודתה של הוועדה הקרואה שמונתה לפני בחירתו של מקסים לוי ז"ל הופסקה על ידי משרד הפנים "כי הבינו שככל שהוועדה הקרואה תמשיך, המצב ילך ויהיה גרוע. הם קיבלו את העירייה עם גירעון של ‎100 מיליון שקל. קיבלו מענקי איזון של ‎56 מיליון שקל, עזבו תוך שנתיים וגרמו לגירעון של ‎150 מיליון שקל. הוועדה הקרואה הזאת קרעה את העיר". אך ב-2007 מונתה לעיר ועדה קרואה נוספת.

ביולי אשתקד מונתה ועדה קרואה לטייבה, למרות התנגדות עזה של תושביה. ראש הוועדה שלמה טוויזר התפטר אחרי תשעה חודשים מבלי שעמד ביעדים.

פרוטוקול ישיבת ועדת המשנה של ועדת הפנים לעניין לוד-עכו בראשות דוד אזולאי מינואר ‎2004, שעסקה בתוכניות ההבראה לערים אלו, חשף את השקרים ברקע מינוי ועדות קרואות וחשבים מלווים: תקציבים מובטחים שלא מועברים או העברת "פירורי" תקציב להשתקת הביקורת על התנהלות משרד הפנים, דרישות ל"תכניות הבראה" המשמשות באופן מניפולטיבי להצגת הכישלון של ראשי רשויות ולהצדקת הצורך בהתערבות, ועוד.

ח"כ יצחק כהן הצביע על כיוון הניתוח המתבקש: "זו מדינה שמחלקת מתנות כמו 'צים' ובתי הזיקוק בשווי שיכול לפתור את כל הבעיות של השלטון המקומי".

השלטון המרכזי רוצה לשלוט בכל, כדי שיוכל להבטיח את חלוקת המשאבים הציבוריים לאלו שהוא חפץ ביקרם, כלומר אלו שמבטיחים את בחירתו. הוא מדבר גבוהה גבוהה על ביזור הכוח ועל הפרטה אבל בפועל עושה הכל כדי להשיג שליטה ריכוזית בתחומים רבים (הלאמת הביטוח הלאומי היא דוגמא אחת). מינוי ועדות ממונות הוא הדוגמא הכואבת ביותר להחלשה מכוונת של הדמוקרטיה בישראל.

ד"ר אסתר הרצוג, ראש תוכנית אנתרופולוגיה במכללה האקדמית בית ברל, מרכזת פרלמנט נשים