שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תפוח רקוב? המטע כולו נגוע
    תמיד יהיו חיילים שיתנהגו כמו זה שירה בפלסטיני כפות. הבעיה היא בסיטואציה אליה אנו שולחים אותם. מי שרוצה לכבוש, צריך לאמץ אל ליבו גם את ההשלכות ולהבין: אלו הן פניו של צה"ל

    לאחר פרסום הסרטון בו נראה חייל צה"ל יורה בפלסטיני כפות בכפר ניעלין, התבשרנו שלא החייל הוא החריג, אלא המג"ד שלו. אותו מפקד של מאות חיילים הוא זה שנתן פקודה לירות. הוא העשב השוטה, התפוח הרקוב. אגב, מדובר בתפוח רקוב משודרג, שכן הוא "מקבל אחריות". מעשה אצילי באמת – לקבל אחריות על מעשיך שלך.

     

    ובעוד אנחנו קוראים על המג"ד, מתברר שמפקד האוגדה ידע גם הוא על האירוע מתחקיר ראשוני ובחר שלא לעשות דבר. האם גם הוא תפוח רקוב שלא מעיד על המערכת כולה? כמה תפוחים רקובים צריכים להתגלות על מנת שנבין שמשהו לא בסדר במטע כולו?

     

    מה בדבר הגורם הצבאי שנשאר כמובן עלום שם וכינה ב-ynet את האירוע "שערורייה"? האם העובדה שגורמים שכמותו בוחרים להגיב רק במקרים הספורים בהם נתפס צה"ל במערומיו בעדשת מצלמה הופכת גם אותם לתפוחים רקובים? או שמא גם כאן עלינו להסתפק בקבלת האחריות המאוחרת ולהמשיך להתהדר בצבא המוסרי ביותר בעולם?

     

    מה לגבי אנשי דובר צה"ל שמעדיפים דווקא להתנער מאחריות ולהכריז שהאירוע "איננו תואם את ערכי צה"ל"? מתי הם יבינו שערכיה של חברה אינם מיוצגים על ידי אוסף ההצהרות המתייפייפות ב"קוד האתי", אלא על ידי מעשיהם של שליחיה בשטח? ככל שמתרבים המקרים, ככל שמתבהר שמדובר בהוראות מגבוה, במדיניות, נעשים הדיבורים על "ערכי צה"ל" מנותקים ומגוחכים יותר. למי משקרים בדובר צה"ל – לנו או לעצמם?

     

    מה איתנו, שמשתייכים לחברה הישראלית? מתי יימאס לנו מהמשחק הזה? מתי נפעל באמת לשנות את המשבר המוסרי של הצבא שלנו? אינני יודע את התשובה, אך אני יודע שיש כמה דברים שצרכים להיות מובנים לישראלים ב-2008, ואלו התנאים המקדימים לשיח רציני על מוסר בחברה שלנו:

     

    • דובר צה"ל הוא משרד יחסי ציבור, לכן הוא תמיד "בודק את האירוע" ולעולם לא מודה בעובדות. עד שיבינו שם שתפקידם לשרת אותנו, האזרחים, ולספק לנו תמונת מצב אמינה על המתרחש בשטחים, מוטב להתעלם מדו"צ ולחפש מקורות מידע אחרים.

     

    • בכיר הצבא המזועזע יישאר תמיד בעילום שם. אל לנו להקשיב לו עד שיחדל להסתתר.

     

    • מפקד האוגדה לעולם לא יתייחס ברצינות לאירוע, אלא אם כן הוא מגיע לתקשורת. עלינו לבנות מערכות אזרחיות שייחשפו אירועים כאלו, על מנת שנבין כחברה מה באמת קורה בשטחים.

     

    • המג"ד תמיד יקבל אחריות, תוך כדי שיצהיר שפקודתו לא הובנה כראוי על ידי החייל (דרך מקורית לקבלת אחריות). כחברה עלינו להפנות אצבע מאשימה לא רק לחיילים המבצעים אלא גם לדרגות הבכירות.

     

    • במובנים רבים החיילים האלה פשוט עושים את המוטל עליהם. יש חיילים שמסוגלים להתמודד עם מצבים כאלה ביתר שליטה עצמית, אך תמיד יהיו חיילים שיתנהגו כמו זה שתועד בסרטון. הבעיה היא בסיטואציה אליה אנו שולחים אותם, לא רק בחיילים עצמם. שליטה על אוכלוסייה אזרחית זו עבודה מלוכלכת. מי שרוצה לכבוש, צריך לאמץ אל ליבו גם את ההשלכות. אלה הם חיילינו; אלו הם פניו של צה"ל.

     

    רק לאחר שנקבל את הנחות היסוד האלו, נוכל לנהל דיון רציני על חיילינו שבשטחים.

     

    מיכאל מנקין, פעיל ב"שוברים שתיקה"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תפוח רקוב? המטע כולו נגוע"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים