החוק הסביבתי החשוב ביותר בשנים האחרונות אושר היום (ג') במליאת הכנסת - שלוש שנים לאחר שהחל את דרכו, ובתום דיונים ארוכים ומחלוקות חריפות. ברוב של 39 ח"כים וללא מתנגדים ונמנעים עבר חוק "אוויר נקי לישראל",
שצפוי להסדיר באופן מקיף את איכות האוויר שאנו נושמים, ולתת לרשויות כלים לאכיפה וענישה נגד המזהמים - עד כדי עונשי מאסר וסגירת מפעלים.
בשל מחלוקות שנמשכו עד לרגע האחרון, יכנס החוק לתוקף רק בשנת 2011 - ולא שנה קודם לכן כפי שתוכנן במקור. אך הדבר לא גרע משמחתם של חברי הכנסת שקידמו את החוק, וארגוני הסביבה שסייעו להם.
"זהו ניצחון גדול לתנועה הסביבתית בפרט ולאזרחי ישראל בכלל", אמר ח"כ הרב מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד), יו"ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. ארגון "מגמה ירוקה", שקידם את החוק בקמפיינים ציבוריים, הצטרף לברכות: "... רוב החוקים נתקלים במכשול כשהם מגיעים לרמת האכיפה. חשיבותו של חוק 'אוויר נקי' היא גם בטיפול בנושא הפרוץ של האכיפה".
"זהו חוק שיוביל למהפכה בכל הקשור לטיפול במפגעי איכות אוויר, העלולים לפגוע בבריאות של כולנו", אמר במליאה השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא. "זיהום (אוויר) עלול להתרחב עם הגידול בפעילות העסקית והצמיחה הכלכלית במשק. תפקידנו כנבחרי ציבור לאפשר ולעודד את הצמיחה, אך יחד עם זאת לדאוג כי צמיחה זו תיעשה בתנאים מבוקרים שימנעו פגיעה באיכות האוויר שאנו נושמים ובסביבה". בהמשך דבריו התריע השר כי אם לא יגדל תקציב משרדו ולא יאושרו לו תוספות כוח אדם, הוא לא יוכל למלא את האחריות שהחוק מטיל עליו.
רואים את הסוף? זיהום אוויר במפרץ חיפה (צילום: יואב לוי)
גילגוליו של חוק:
מתוקף החוק החדש יוקם כאמור מערך ניטור ארצי למדידת זיהום האוויר, שיפרסם את נתוניו באופן שוטף. כך יוכל הציבור לדעת איזה חומרים נפלטים מאילו מפעלים.
| זיהום האוויר בישראל: |
|
| יותר מאלף מתים בשנה; 2 מיליארד דולר נזק |
|
זיהום האוויר בישראל גורם לנזקים מוכחים לבריאות הציבור לכלכלה ולסביבה. מנתוני "אדם טבע ודין" עולה כי אחד
מכל חמישה ילדים בגוש דן סובל ממחלה או מפגיעה במערכת הנשימה שנגרמת מזיהום אוויר, ולמעלה מ-1,100 בני אדם מתים מדי שנה בגוש דן בשל הזיהום. לזיהום האוויר יש גם עלויות כלכליות המוטלות על קופת המדינה: אבדן ימי
עבודה, סיבסוד תרופות ואשפוזים, פגיעה ביבולים חקלאיים ובמזון, נזק למבנים ולתשתיות, פגיעה בתיירות, ועוד. המחיר הכלכלי של נזקי הזיהום נאמד בכמעט 2 מיליארד דולר בשנה |
|
|
|
|
במקביל יסלול החוק את הדרך לקביעת תקני זיהום אוויר המעודכנים, והם יחייבו את המפעלים באופן מדורג, על פי אופי פעילותם. המפעלים יחוייבו לא רק לעמוד בתקנים אלא גם לנהל ולפרסם רישום מפורט של הסוגים והכמויות של החומרים שהם פולטים לאוויר. מערך הניטור יוודא שהדיווח שמוסרים המפעלים מדויק.
אם לא יעמדו המפעלים בתקנים או יתרשלו בחובת הדיווח, יאפשר החוק להטיל עליהם קנסות כבדים, על פי עיקרון "המזהם משלם" - יוזמת חוק שאושרה היום גם היא לקריאה שנייה ושלישית.
מנגנון האכיפה החדש יאפשר הטלת קנסות של בין 100 אלף שקלים ועד למעלה ממיליון שקלים, ועונשי מאסר של עד שנתיים.
יהיו מפעלים, בעיקר כאלה הפולטים כמות גדולה של מזהמים כיום, שיותר להם לפלוט כמויות מוגבלות של חומרים על פי היתר קבוע מראש עליו יידרשו לשלם, אך מפעלים שלא יצייתו להוראות החוק - ייסגרו.
בתחום משק החשמל, יוסמך השר להגנת הסביבה להתערב בהליך התיכנוני לשם הפחתת זיהום האוויר מתחנות כוח - בשונה מהמצב ששרר עד כה, ובחסותו אושרה התחנה הפחמית באשקלון.
פרק חשוב בחוק עוסק בזיהום אוויר מתחבורה, במסגרתו תיכנס לתוקף מערכת חדשה של תקנים זיהום אוויר מחמירים. בין השאר קובע החוק את סוגי הדלק שיותרו לשימוש על ידי כלי הרכב בארץ, ורמת הפליטות המותרת מכלי הרכב השונים. כך למשל בכל בדיקת רכב לצורך רישום, קבלת רישיון או חידושו, תימדד ותירשם רמת הפליטה מהרכב בהתאם לדירוג קבוע מראש. בנוסף, מעתה יחוייבו פרסומות לכלי רכב לפרסם את דרגת זיהום האוויר של הרכב ונתוני צריכת הדלק שלו.
רשויות מקומיות יחוייבו לפעול לצימצום זיהום האוויר בתחומן בעזרת פקחים מוסמכים, ואת הקנסות יוכלו לגבות לקופתן מתוקף חוק שכבר עבר השנה.
| החידושים בחוק "אוויר נקי" |  |
|
| הבעיה |
הפיתרון |
| לא קיימים יעדים ארוכי טווח להפחתת זיהום האוויר במדינה |
תוכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר הכוללת יעדים ואמצעים לביצועם |
| אין מנגנון לקביעת תקנים ולעדכונם על פי קריטריונים ברורים |
קביעת תקנים לכלל מקורות הפליטה בסמכות השר להגנת הסביבה, בשקיפות ובשיתוף הציבור |
| ניטור פליטות מזהמים נעשה באופן חלקי ולא מסודר |
הקמת מערך ניטור ארצי, ומתן סמכות ואחריות לרשות מקומית לפעול לצמצום זיהום האוויר בשטחה |
| אכיפה מנהלית לא יעילה, פיקוח מצומצם וענישה לא מרתיעה |
מערך פיקוח אינטנסיבי מטעם המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות, החמרת הענישה עד שנתיים מאסר וקנסות כבדים |
החוק, אשר גובש ביוזמת עמותת "אדם טבע ודין", הונח לראשונה על ידי קבוצת חברי כנסת, ביניהם ח"כ עומרי שרון, במאי 2005, ועבר בקריאה ראשונה. מאז הוא נדון בלמעלה מ-20 ישיבות מרתוניות בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בהובלת יו"ר הוועדה ח"כ אופיר פינס (עבודה) וח"כ דב חנין (חד"ש). החוק אושר לבסוף לקריאה שנייה ושלישית בסוף מאי 2008.
החוק המורכב והמקיף הצריך תיאום עמדות בין 11 משרדי ממשלה שונים, ונתקל לא פעם בהתנגדות מצד גורמים אלה ואחרים. בישורת האחרונה לפני אישורו הגישו משרדי הממשלה השונים 200 הסתייגויות לסעיפיו השונים. בין המתנגדים היה גם המשרד להגנת הסביבה, שדרש לשנות מספר סעיפים בחוק. עיקר הטענות של המשרד היו דרישה לתוספת כוח אדם על מנת ליישם את החוק.
גם כעת לא ברור אם האוצר יאשר למשרד את התוספת הדרושה, אולם בינתיים הסיר השר להגנת הסביבה את התנגדותו וגם והממשלה הביעה תמיכה בו. על רקע מחלוקת זו הוחלט, כאמור, כי יישום החוק יידחה לשנת 2011 (במקום 2010 כמתוכנן).
